אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
חגיגה · דף ט.
הניחא אלא למ"ד רגל בפ"ע מא"ל קשה לי מאי קושי' כיון דפלוגתא דתנאי היא והראב"ד בפ"ה מה' ק"פ דפסק שגג בראשון והזיד בשני דפטור וגם לפי תירץ רשב"א שכתבו תוס' בפסחים דף ס"ט דמ"ד שו"ז על טמא שרץ סובר כמ"ד שני תשלומין דראשון ותוס' ר"פ מי שהיה טמא כתבו בשם הר"י דמתנ' קסבר ש"ז על ט"ש ממילא ס"ל לסתם מתני' ב' תשלומין דראשון והרי ר"י אמר הלכה כסתם משנה א"כ ס"ל ג"כ ב' תשלומין דראשון ומזה יש להוכיח כהרמב"ם דפסק דטמא אף כשהזיד בשני פטור מכרת א"כ מיושב קושי' תוס' בפסחים דך ס"ט דאי לא כתב טמא הוה דנין אותו כשאר אונס ואם הזיד בשני היה חייב כרת לכך איצטרך טמא לפטרו מכרת אם הזיד בשני (ועיי' מ"ש לי מ"ו בנ"ב מה"ת חא"ח סימן פ"ט) ולשיטת ר"י ר"פ מי שהיה טמא נוכל לומר דסובר כתירץ ב' של תוס' בפסחים דף ס"ט ולשיטת רשב"א שכתב דמ"ד שו"ז על ט"ש סובר ב' תשלומין דראשון והרי עצינו סתם משנה ר"פ מי שהי' טמא דסובר שו"ז על ט"ש כראה דסובר כשיטת רש"י בפסחים דף פ"ה דפסח שני דדוחה שבת דשני כתב במועדו א"כ מתני' בפסחים דף צ"ה ששנינו דדוחה שבת מדכתב במועדו הרי דס"ל לסתם מתני' שני רגל בפ"ע וסתמא דבתרא עדיף ושפיר מקשה לר' יוחנן:
שם אמר עולא הט"א הקשה ל"ל אשר לו בחטאת דאהרון שאינו בא משל מעשר ת"ל דאינה נאכלת אלא נשרפת עיין תוס' חולין ד"ה כמשפט שהקשו זה ועיין שם דף כ"א ע"ב תוס' ד"ה מה חטאת שכתבו דדבר שאינו נוהג בכל זבחים לא ילפינן מהיקשא ואיכא קרבנות נדבה דלא אתו מחולין עיי"ש ואשר לו אתי' לשאר חטאת ובאמת על תוס' שכתבו בחגיגה דהא דמס' חולין דכ"א מה חטאת בהמה וכו' כדי נסבה דבלאו הכי עולת העוף א"א להביא ממעות מעשר דאינה נאכלת א"כ בסוגיא דחולין דכ"ב דמקשה שם ביום מביום צוותו נפקא ולא אסיק כדי נסבה הוי מצי להקשות על רישא דברייתא מה וכו' אינו בא אלא מן החולין למה לי הקישא תיפוק ליה כיון דנשרפת ואין לומר דלא אסיק אדעתי' דרישא דספרי הלא מתני' מסכת זבחים פ"ז ומשנה ו' והנסכים לא יבואו אלא מן החולין והיינו מדרשא דספרי ואולי מפני זה שבק הרמב"ם דרשה דספרי וכתב משום דכתיב קרבן עיי"ש: