אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות גיטין › דף יז.

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

גיטין · דף יז.

דף יג:

ד"ה איפך כתב הרשב"א בשם בעל העיטר דמאי דקאמר הש"ס איפך היינו דר"י אמר משום פירות ור"ל אמר משום בת אחותו ומקשים עליו הא בכל תלמודא סוגי' דעלמא הוא דאיפך דאפכינן תמיד בתרייתא ונראה להוכיח כדעת ב"ה הנ"ל דהנה המר"ם שיף הקשה מנ"ל לר"י לעשות ב' פליגתוא במתני' דרבנן חששו לחפוי ור"ש לא חייש ולרבנן משעת נתינה ולר"ש משעת כתיבה היכן ראה זה במתני' דילמא לא פליגי רבנן על ר"ש רק בחיפוי לחוד אבל לענין פירות מודה ליה דמשעת כתיבה ונ"ל לתרץ דבאמת גם ר"ש סובר דיש לו פירות עד שעת נתינה והא דמכשר נכתב ביום ונחתם בלילה משים דכל גט שלא נמסור בזמן הכתוב בו קלא אית ליה ויאמרו אייתי ראי' וכו' כמ"ש תוס' והרא"ש בגט ע"י שליח לרבנן ובפרט דר"ש סובר כר"א לעיל ד"ט דאמר עדי מסירה כרתי א"כ ע"מ מפקא לקלא וא"ל א"ם אמאי תקנו זמן בגיטין אליבא דר"ש אפשר לומר דרבים מקשים מאי פריך הש"ס מ"מ תקנו זמן בגיטין דילמא תקנו כדי לידע אימת כלין צ"א יום לענין הבחנה אמנם א"ז קושי' דא"כ נכתוב ביום ונחתום בלילה אמאי יפסול דהלא אין רשאי להתיחד בין כתיבה לנתינה משא"כ לר"ש דמכשר נכתוב ביום ונחתום בלילה א"כ לדידי' שפיר מצינו לומר הטעם משום הבחנת זרע אבל לעולם לענין פירות גם ר"ש סובר דיש לבעל פירות עד שעת נתינה אמנם קשה על רבא דאמר לקמן מ"ט דר"ש קסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות א"כ רבא בעצמו ע"כ סובר ג"כ דאין לבעל פירות משעת כתובה דבזה לא מצינו שיפלגו רבנן אדר"ש כקושית מהר"ם שיף וז"א דרבא ע"כ לא אמר דאין לבעל פירות משעת כתיבה דהא רבא אמר בפ' החולץ דרק גבי תלת מילי הלכה כר"ל לגבי ר"י וא"כ קשי' דרבא אדרבא ומזה הוכיחו דבאמת מפכינן דר"י הוא דאמר משום פירות ור"ל אמר משום ב"א וממילא ר"י הוא דאמר מוציאין משעת כתיבה ור"ל הוא דאמר משעת נתינה א"כ שפיר קם רבא בשיטות ר"י ושפיר מ"ל דר"ש סובר משעה שנתן עיניו וכו' ובזה מתירן דעת הרמב"ם דפסק בהל' זכיה ומתנה פי"ב הלכה ט"ו כר"י דזמנו של שטר מוכיח עליו ובגיטין פסק דלא כר"י ונראה לתרץ דהנה תוס' מקשים על רבותינו דאמרי זמנו של שטר מוכיח עליו הלא בגיטין צריך לכתוב זמן לכל מר כדאית ליה או משים ב"א או משום פירות ונראה לתרץ דרבותינו סברי כר"ש דיש לבעל פירות עד שעת נתינה ול"ל ב"א וכן פירות דלא כרבא רק סברי הטעם משום הבחנת זרע היא דתקנו זמן ובהאי דהרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש לא שייך הבחנת זרע דאיך נימא דכוונתו היה דגט לא יהיה רק עד כלות י"ב חידש ולא כתב הזמן רק לדעת אימת כלין צ"א יום ז"א דהלא דהאי דהרי זה גיטך וכו' בל"ה אסירה עד כלות י"ב חודש ואז כבר חלף ועבר צ"א יום משא"כ הרמב"ם דפסק דלא כר"ש רק הטעם דתקנו זמן משום ב"א א"כ אין הזמן מוכיח וכקושית תוס' וק"ל: אמנם לשיטת רש"י קמה קושית מהר"ם שיף ונ"ל דלכאורה יש להוכיח בפשטות דיש לבעל פירות עד שעת נתינה מהא דמשני הש"ס בפ"ק דב"מ דמשני על האי דמצא גט אשה דלקוחת יאמרו אייתי ראי' דמ"מ ניחש לאותן לקוחות שלא ידעו מנפילת הגט ולא יטענו אייתי ראי' א"ו דבכל גיטין אמרינן להו אייתי ראי' דיש לבעל פירות עד שעת נתינה אמנם זה טעות דהא אם נימא דמשעת חתימה אין לו פירת א"כ ניחא בפשטות האי דמצא גט אשה דאי טרפה כדין טרפה ונראה דרש"י היה קשה לו קושי' תוס' דכ"ז ד"ה הא אמר תנו תימה מנ"ל למידק וכו' וניחא לי לתרץ כדתירץ מהר"ם שיף דאף שא"צ רק לראי' מ"מ אין מחזירן דאולי גט זה מוקדם ויטרף שלא כדין והיינו לאותן לקוחות שלא ידעו מנפילת הגט ולא יטענו אייתי ראי' וסוגי' שם קאי דלא כר"י וא"כ שפיר הוכיח ר"י דיש לבעל פירות עד שעת נתינה דהיה קשה לו קושי' הש"ס בדף כ"ז ורמינהו מלא ג"כ ולא היה ניחא ליה לתרץ כתירץ הש"ס לאוקמי' דוקא באין שיירות מצוית רק ניחא ליה כקושית תוס' דאי לאו דנמלך היינו מחזירין לראי' וליכא למיחש שמא מוקדם ויטרף מלקוחת שלא ידעו מנפילה ז"א דבכל גיטין אמרינן אייתי ראיה משא"כ לר"ש עדין קשה שמא גט זה הנמצא נכתב טרם שנתן דעתו לגרשה וק"ל ובזה מיושב ג"כ מה שמקשים תוס' בדף כ"ז ד"ה ה"א וכו' ולע"ד מיושב דר"י ע"כ לא ס"ל דיש לבעל פירות עד נתינה דא"כ יקשה קושי' מהר"ם שיף וא"ל דהוכיח מכת קושית הש"ס וכהנ"ל דהא ר"י באמת מתרץ תרוצים אחרים וק"ל: תוס' ד"ה עד אבל קשה לר"י מהא דפריך ואמאי קשה לי טפי מכל גיטין ונ"ל דהנה תוס' מפרשים דכיון דיש לבעל פירות עד שעת נתינה לא הוצרכו לתקן זמן דבלא זמן כמי תביא גיטה לב"ד או לעדים ויכתבו לה שמאותו יום נתגרשה והקשה פנ"י דאפוכי מטרתא ל"ל לכתוב לה גט ועוד כתב אחר משום זמן כיון דאפשר לכתוב הזמן בגט ול"ל משום דטפי עדיף שלא לכתוב זמן כאחד ביום הנתינה דוקא כי היכא דלא תטריף בשום פעם שלא כדין מיום הכתיבה אם לא יטענו לקוחת אייתי ראי' ז"א דא"כ בכל שטרי נמי תקשה יוכל המלוה ליקח כתב מעדים מיום שנמסרו לו והכי עדיף טפי שלא יטרוף בשום פעם שלא כדין מיום הכתיבה ותירץ דבש"ח דעיקר לגוביינא לגבות ממשעבדי צריך ליכתוב זמן שהוא עיקר שטר דאל"כ לא יוכל לגבות כלום מלקוחת ע"י שטר זה ועוד שאם לא יכתבו זמן שראוי לטרוף ממשעבדי ה"ל מלוה ע"פ בשטר עכ"ל ולפי"ז מצינו לומר דלכך מיאן רש"י לפרש כפירש תוס' דקשה לו קושי' הפ"י הנ"ל ותירוצו לא ניחא ליה משום דאיתא בח"מ סימן מ"ג ס"ק א' יש מי שאומר שאם קנו אחר שראו עדים השטר כתוב וחתום טורף מהם ועיי' שם בסמ"ע דכתב הטעם משום דמשעת כתיבה עדים מפקא לקלא ובודאי שמעו הלקוחות אלא שבלא ראוהו עדים יכולים לקוחות לומר קנינו קודם הלואתו וכו' הרי להדי' דגם שטר שאין בו זמן חשיב שטר גמור לטרוף ממשעבדי משום דעדים מפקא לקלא וא"כ נסתר תירץ הפ"י הנ"ל דשפיר רשאים ליתן כתב מתי נמסר דאין זה רק לברר מאימתי יגבה אבל השטר הוא בעצם שטר מעלי' לגבות ממשעבדי וא"כ קמה קושי' הפ"י לכן מפרש רש"י דיש לבעל פירות עד נתינה וא"כ זמן כתיבת הגט לא מהני ואין לתרץ קושית הפ"י דר"י סובר עדים בחתומין זכין לו וא"כ אין ראי' משט"ח לגט וכמ"ש הפ"י בעצמו ז"א דתוס' כתבו מסכת ב"מ דף ט"ז ע"ב דאמוראי אליבה דר"י ומקצת סוברים דר"י ל"ל עדים בחתומים זכין לכך מפרש רש"י משום דזמן לא מהני מידי ול"א דמסתמא ביום הכתיבה נמסר משא"כ לבתר דאפוך הש"ס ומפרש מקצת פוסקים דאפכין קמייתא ור"ל סובר משום ב"א וקסבר דיש לבעל פירות עד נתינה א"כ מצינו למימר דבכל שטרות אמרינן מסתמא ביום הכתיבה נמסר ולא קאמר הטעם משום פרי דא"כ למה לתקן זמן הלא יכולין עדים ליכתוב מתי נמסר ועדיף טפי שלא יטריף בשום פעם מיום הכתיבה והא דתיקנו זמן בשטר ז"א דר"ל סובר כמ"ד עדים בחתומין זכין לו וא"כ מיושב קושי' תוס' דשם הסוגי' בב"מ קאי למאי דאפכינן ור"ל סובר משום ב"א ולא ניחא ליה משום פרי משום דקסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ולא יוכל להקשות מכל גיטין דעלמא משום דמסתמא ביום הכתיבה כמסור רק נפל איתרע והא דלא קאמר משום פירי דא"ב לא הוצרכו לתקן זמן רק עדים יכתבו מתי נמסור כפי' תוס' והא דתיקנו זמן בשטרות משום דבשטרות עדים בחתומין זכין לו ורש"י דמפרש משום דזמן לא מהני היינו קודם דאפיך ור"י הוא דאמר משום ב"א ולא קאמר משום פיר' דיש לבעל פירות עד נתינה וקצת אמראים סוברים דר"י לא ס"ל עדים בחתומין זכין משא"כ למסקנא ודוק:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה