אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
ברכות · דף כז.
הקשה אמ"ו בצלח מאי מקשי שם מרבי על רב דלמא רבי לשיטתו דלא גזרו על השבות בה"ש והה"ד מבע"י דמה שקיבל שבת אינו חמור מבה"ש ורב ס"ל כרבנן דפליגי על רבי עיין בתשובת חכם צבי סי' י"א ונרא' דקושיא הוי משום דרב הוא ממנינא דרבי וכה"ג כתב בש"מ בשם רשב"א בב"ק דף צ"ו דמקשה ש"ס שם רב איך שביק מתני' משום דרבי סתם משניות ורב הוא ממנינא דרבי ובזה מיושב מה שהקשה אמ"ו בריש פסחים דמייתי מחיטי קורדנייתא לשיטת ר"ת דנוקשה הוא דרבנן ודילמא רב ס"ל כמ"ד נוקשה דאורייתא ולהנ"ל ניחא כיון דאיכא סתם מתני' שיאור ישרף והאוכלו פטור והאי סתמא עדיפא מסתם משנה דאילו עוברין כמ"ש המלחמות דסתמא בתרא עדיף גם י"ל דהנה הפ"י הקשה נילף חמץ דאסור באכילה מק"ו דנותר ואי דאין מזהירין מה"ד הלא כיון דאיכא עשה כדאיתא בירושלמי ז' ימים תאכלו מצות ולא חמץ וא"כ הוי לאו הבא מכלל עשה ונראה דבאמת מוקי על נוקשה דליכא ב"י ולא יוכל למילף מק"ו דנותר ומיושב מה שהקשה מ"ל לרב דס"ל דע"י תערובות חמור מנוקשה א"כ דלמא לא קאי האי רבוי רק על חמץ עי"ת ולהנ"ל ניחא דהא איכא תרי קראי ור"י דס"ל דע"י תערובת קיל מנוקשה א"כ ר"י דלית לי' נוקשה כ"ש דלית לי' עי"ת וקשה קושית הפ"י ונראה דאיהו מוקי על הנאה שלא להנות מחמץ ככרי והב"ח כתב דרב דאמר המקדש מ"ו שעות והלא יוכל להנות מאפרן ותירץ דס"ל כחכמים והוי חמץ מן הנקברים ואפרן אסור וא"כ ליכא לימוד על נוקשה דכיון דאיהו ס"ל עי"ת חמור מוקמינן האי רבוי על תערובות ור"א אולי ס"ל דחמץ מותר בהכאה וא"כ אין א לימוד על נוקשה:
וגם ניחא דברי תוס' יבמות דף ד' ד"ה דכתיב דעדיפא משני ומאי עדיפא הלא הילכתא דציצת מ"ע שהז"ג ולהנ"ל ניחא דאי ר' יודא מחייב נשים בציצת מטעם סמוכים ע"כ ס"ל דתפילין מ"ע שאין הז"ג דא"כ יתחייבו נשים משום דהיקשא כל התורה לתפילין והקישא עדיף מסמוכים וע"כ ס"ל דתפילין מ"ע שלא הז"ג ונשים חייבים בתפילין והרי איכא סתם מתני' במס' ברכות דף כ' דנשים פטורות מתפילין ורב יודא הוא תלמיד דרב ורב הוי ממנינא דרבי: