אור ברסלב

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

ברכות · דף ט.

ברכות

אהל דוד הקדמה:

דוד בן מנחם מנדל דייטש:

הקדמה:

יתברך הבורא וישתבח היוצר את האדם בדמותו ובצלמו בנשמת רוח חיים אשר נפח באפו נשמה קדושה וטהורה האצולה מיקר כסא כבודו אשר הוא נשמת רוח חיים הטילה למעלה במסילה העולה בית אל ותדריך את הגוף החומר העכור לבלתי לכת אחר הבלי הזמן ותענוגיו ולבלתי חבק חיק זרים בידיעות נכריות אשר מדרכי תורה המה זרות ונעשים לה צרות ושפחה כי תירש גברתה הוי אומרים לרע טוב ולטוב רע ופירש המהרי"ט בספרו צפנת פענח וז"ל רצה בסבת אומרם לרע טוב ולטוב רע צריכים לשום חושך לאור ואור לחושך כי יוכיחו להם מן התורה והופכים דברי אלקים חיים ללענה ולקיים דבריהם דורשים הגדות של דופי והנה בעוונות כן עלתה בימינו אלה כי רבו המשחיתים והמסיתים את עם ה' בדבריהם המעוקלים לשום חושך לאור ובשם אלקינו נבטח כי לא תשכח התורה מאת עם ה' כאשר קבלנו מאת אבותינו ואבות אבותינו אשר אב לבנו יודיע האמת ולא שקר נחלו אבותינו רק דברים טובים המועילים בזה ובבא והנה לזאת רק בדרך אבותינו המה הגבורים אשר עמדו בפרץ אנשי השם אשר שמם וזכרם לא נשכח מאת הבאים אחריהם בדרכיהם נלך וזכרונם ודבריהם לא ימושו מפינו ומפי זרענו וזרע זרענו עד סוף כל הדורות כאשר זה הי' מגמתם בעודם בחיים חיותם בזה העולם לזכות את הרבים ולהיות דברי תורתם אשר חנן ה' אותם להפיצם על פני תבל ויתאמרון מילייהו בבי מדרשא כאשר בקש אדונינו והמלך דוד ע"ה אגורה באהליך עולמים והנה לזאת אני נותן הודאה להשם יתברך אשר זכני במצוה זו להיות מעיר לעזור ולסייע בהדפסת חדושי אאזמ"ו הגאון הגדול מהו' דוד דייטש ש זצ"ל:

אזכרה ימים מקדם בהלו נרו על ראשינו והימים המעטים אשר זכיתי להסתופף תחת צל קדשו זכיתי לשאוב מעט מים חיים ממקור הקדושה וטהרה והנה מה לי לשבחו ולספר הודו ורק אעתיקה את לשון הזהב של כבוד אאמ"ו הגאון מה' מאיר א"ש זצלה"ה אשר כתב לגיסו הוא ניהו אדוני דודי הרב הצדיק המופלג מ' יחזקאל זצ"ל תודת לבבו על הדפסת ספר אהל דוד על שבועות ויבמות:

ידיד נפשי אקריב לו תודת לבבי, אברכהו בשם ה'. על כי כבר החל בעז"ה להביא על הדפוס דברות קדשו של אדמ"ו חותני הרב הגאון האמיתי המפורסים לשם ולתהילה מהו' דוד דייטש זצלה"ה. דבר שנצטער עליו אותו הצדיק כל הימים אשר הי' חי אתנו על פני האדמה. נכספה גם כלתה נפשו הטהורה להוציא לאור אמרות טהורות. אשר חנן ה' אותו לא למען בצוע בצע הלא נודע כי עפרות זהב לעפר נחשב לו ומרבית ספריו אשר הדפיס בחייו נתן לחכם להוגי תורה וגם לא למען ינחל כבוד חכמים. ויקרת מחברים כי נפשו לעפר לכל היתה, אבל כל תשוקתו היתה להפיץ מעיונותיו חוצה להרבות כבוד שמים ולמען גור באוהל ה' עולם נטע: אהל דוד בחייו ועתה בנו אשר יצא ממעיו יבנה לו בית לשם ה'. קורא אני עליו פרי צדיק עץ חיים מה רב טובו אשר עשה עם בית ישראל בהנחיל אותם הלכות ואגדות אשר נבעו ממקור מים חיים חותני הגאון האמיתי זצלה"ה מה אני להללו ולפארו ולא להסכים על דברי קדשו באתי כי הנה כבר האירה הארץ מכבודו ותהלתו עד אפסי ארץ, אבל רק להחזיק טובה על טרחו ועמלו אשר יגע לעשות נחת רוח לצדיק מו"ח הגאון זצלה"ה ולהיות שפתותיו דובבות. זכותו יגן עלינו:

והנה לא עלה לדודי זצ"ל להדפיס יתר החידושים כי פתאום בא יומו ועלה השמימה בקרית פעסט וכמה כתבים מכתב קדשו של אאזמ"ו זצ"ל היו לשלל ולבז בידי זרים ועתה עלינו להחזיק טובה לנכדו ש"ב הרב המאה"ג חריף ובקי מ' מנחם דייטש ני' אשר יגע וטרח וליקט שארית חדושי זקנינו זצ"ל ונתן לכסף מוצא להדפיסם והנה אוהבי תורה יהללו אותו על הטוב אשר עשה ויביאו הברכה הזאת אל ביתם וזכות הצדיק תגן עלינו ועל כל ישראל דברי הבא על החתום יום ג' עשרה ימים לחודש אלול תזכ"ר לפ"ק אונגוואר. הק':

מנחם בלאאמו"ה מאיר א"ש זלה"ה:

ורמינהו ואכילת פסחים מצותן עד שיעלה ע"ה והקשה הרשב"א מדלא נקיט א"כ למה אמרו עד חצות וכו' ש"מ דס"ל להברייתא זו דלא עשו שום סיג לאכילת פסחים והרי במס' זבחים דנ"ז ע"ב איתא הפסח וכו' מאן תכא ראב"ע היא א"ל אביי ממאי דראב"ע ודאורייתא דילמא דרבנן ולהרחיק מן עבירה ומעתה איך ס"ד דאביי כדי להרחיק מן עבירה א"כ גם לר"ע דפסח נאכל מן התורה עד ע"ה מ"מ חכמים עשו סיג א"כ הך ברייתא אמאן תרמיי' ול"נ דהטעם דלא עשו סיג משום דבני חבורה זריזן הן ובמס' פסחים דף פ"ה כתב רש"י הואיל דהם רבים מזרזים זא"ז וכוונתו דבני חבורה בעצמם מזרזים זא"ז וכל זה למ"ד אין שוחטין את הפסח על היחיד אבל למ"ד שוחטין לא שייך ב"ח זריזין ועיין פסחים דף צ"א דפליגי תנאי בזה וא"כ שפיר מקשי הש"ס ודילמא להרחיק מן העבירה וכוונת המקשה דילמא מתני דא"מ אתי' כמ"ד דשוחטין על היחיד ולדידי' לא שייך ב"ח זריזין אבל ברייתא דהכא דסובר דלא עשו סיג י"ל דאתי כמ"ד אין שוחטין את הפסח על היחיד ועיין בעירובין דף ק"ג בני חבורה זריזין דכל העוסקין בקדשים זריזין כן פירש רש"י התם:

תוס' ד"ה ראב"ע וכו' וי"ל כדאמרינן ביום אינה שורפה וכו' ועיין בצלח שהקשה דאיך אפשר לפרש דהך בוקר לשריפה הוא והרי לראב"ע הך בוקר היינו בוקר ראשון ואז אינה יוכל לשורפה דלכ"ע אין שורפין קדשים בי"ט ותירץ לפמ"ש תוס' במס' פסחים דראב"ע לא יליף מבוקר ליתן בוקר שני רק כמ"ד דיליף מדוכתי אחרינא ניחא די"ל דסובר כאביי דיליף מעולת שבת בשבתו וזה נתחדש לאחר מתן תורה כשנאמרה פרשה זאת דעולת שבת אבל במצרים שפיר נשרף הנותר ביו"ט ע"כ ובזה ניחא מה שמקשים לאביי דיליף מעולת שבת דקאי רק לר"ע ועיי' שבת דף קי"ד ע"א והלא גם ר' ישמעאל סובר דאין מדליקין בשמן שריפה מדפליג בסיפא דאין מדליקין בעטרן מכלל דברישא מודה ולפי דברי מ"ו ניחא דגם אביי דיליף מעולת שבת ידע מקרא דהנותר עד בוקר רק דאביי רוצה למילף אפי' לראב"ע ולדידי' ע"כ לא דרש האי עד בוקר כמ"ש מ"ו בצלח אבל לר"י י"ל דסובר כחזקי' וק"ל: אמנם על גוף הדבר שכתב אמ"ו דזה נתחדש לאחר מ"ת צ"ע מדברי תוס' יומא דף מ"ט ד"ה שאני וכו' ואע"ג דהאי קרא מן הכבשים במצרים נאמר ועדיין לא נאמרו קדשים וכו' וע"ש וכ"כ תוס' חגיגה דף ג' ע"ב שהקשה ור"ע דמרבה ערל כטמא ל"ל וכל ערל וכו' והלא במצרים לא ידעו זה ועיי' שיטה מקובצת מס' ב"ק דף ע"ח ע"ב ועיין לקמן בספר זה על מס' שבת בדף קי"ד:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה