אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
בבא קמא · דף קד.
תוס' ד"ה יש תלמוד קאמינ' ומריבויי' דקראי תימא אמאי איצטרך וכו' ומאי קושי' הא ש"ס ר"פ אתו נשך מסיק דלא תגזל קאי על עושק ש"ש וגזל לא ילפי רק במה הצד מריבות ואונאה וא"כ לא יהבנין רק הקל שבשניהם וגבי רבית מסיק הש"ס בב"ק דף קי"ב דלדידי אזהר רחמנא ולא לברי' וא"כ ה"א גם גבי גזל לא אזדהר לברי' וצ"ע ובזה י"ל דעת הרמב"ם דמוקי לא תגזל אגזל והרי הש"ס מסיק דעל גזל ל"צ ולהנ"ל ניחא דאיצטרך דאי ילפי מריבית ואונאה לא הוה יהבנין רק הקל שבשניהם וה"א כמו ריבית דלא אזהר לברי' כ"ס גזל והאי דב"ק פ"ה איכא לאוקמי' בדבר מסוים ולכך איצטרך על גזל וסוגי' דריש פ' א"ר אפשר דקאי למ"ד רשות יורש כרשות לוקח וק"ל):
שייך לסוגי' דיאוש הרמב"ם פ"ב מהלכות גזלה ה"ד כתב הגוזל והשביח וכו' וכתב הראב"ד יש ראי' ממ"ש בפרק מרובה יאוש אמרו רבנן דקני וכו' אלמא יאוש בעינן והקשה המ"מ דהא דיאוש קני היינו דקונה כל גוף החפץ ול"נ דבש"מ הקשה האיך אמר רבא יאוש אמרי רבנן דקני מהיכן פסיקא דקני הלא יש כמה ברייתות דסברי דיאוש לא קני ולכן היה נראה להרמב"ם דכוונת רבא על שבח גזילה דהוא של גזלן דלא קני רק ביאוש ובזה לא מצינו פלוגתא דכ"ע מודים שבח שע"ג גזילה דגזלן לאחר יאוש מפני תקנות שבים ואף דר"מ ס"ל דאפי' גזל פרה וילדה חוזרת הכל היינו משום קנס אבל בשוגג מסיק הש"ס דקני ושפיר הוי מילתא דפסיקתא וק"ל: