אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות בבא קמא › דף ז.

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

בבא קמא · דף ז.

דף ד.

תוס' ד"ה שור רעהו בסיף הדיבר ולר"ט דאית לי כופר שלם בתם ניחא וקשה לי דהא לרע"ק קיימינן ור"ע ע"כ ס"ל דלא כר"ט דהא דמחייב ר"ט כופר שלם בתם יליף לקמן דכ"ו מק"ו מה שן ורגל שפטורים ברה"ר לגמרי ברשות ניזק משלם נ"ש קרן שברה"ר חצי כופר כרי"ה א"ד שברשות הניזק כופר שלם והרי ר"ע ע"כ לא ס"ל כרי"ה דתוס' כתבו לקמן דף מ"א ד"ה נקי דר"ע דדריש נקי מדמי עבד ולא בעי למינקט נקי מח"כ דאפי' מועד שלא בכוונה פטור ויותר מפורש בדברי תוס' דף מ"ב ד"ה מה וז"ל ברייתא זו מוכח דר"ע לא קיבל תשובת ר"ט דהא לא דרש ר"ע נקי מח"כ ואפ"ה פוטר כאן בתם והיינו משום דכי לא מחייב סקילה פשיטא דפטור מכופר הרי דלא ס"ל כרי"ה וצ"ע:

תוס' ד"ה ור"ע תימא לעיל כי מוקי ע"ז כר"ע וכו' ונראה לתרץ דבאמת איכא גם ר"מ דס"ל בפ"ק דמכות דלוקה ומשלם ומסיק הש"ס שם דס"ל כר"ע דעדים זוממין קנסא רק דשם מקשה על המתרץ דנקט כר"ע שפיר מקשה אי ר"ע ליתנא תרי גווני שור וי"ל דסוגי' דלעיל ס"ל דאין כופר ברגל ואז נוכל לומר דר"ע ג"כ פוטר בהקדש וסוגי' דכאן דמוקי כר"ע דמחייב בהקדש מוקי ברייתא דריח לעיל כר"מ דסובר ג"כ עדים זוממין קנסא:

ויש להרחיב הדבר דלכך לא נקט הש"ס ר"מ דהנה מהרם ברבי הקשה דלמה לא אמר הש"ס דטעמי' דר"מ דלוקה ומשלם דס"ל כר"נ ב"ה דס"ל ג"ש דאסין אסין למיפטרה כרת מתשלומין וממילא דאין לוקה ומשלם כדאי' כתובות דף ל"ה ונראה דמ"ו בצל"ח בפסחים דף כ"ט כתב דאף דס"ל לרבא אתנן אסרה תורה אפ' לצי"ש וס"ל דלצי"ש לא מיפטר מיתה מתשלומין היינו מיתת ב"ד ולא כרת ולכאורה קשה א"כ איך דייק הש"ס בכתובות דל"ה דרנב"ה ס"ל דלוקה מדלא נקט י"ט דילמא לכך נקט כרת לאורי דאפי' לצי"ש פטור אמנם הרשב"א בתשובה סי' ש"ב כתב דרבא לחוד ס"ל דלצי"ש לא מיפטר קים לי ב"ב אבל ר"פ ואביי פליגי עליו וא"כ אביי ס"ל לקמן דף מ"א דרגל חייב בכופר ולדידי' איכא לאוקמי דר"ע דבא מנזקין להקדש על רגל ובאמת לא ס"ל דר"ע סובר כרשב"מ וסוגי' דלעיל דף ה' קאי לאביי וליכא להקשות לתני תרי גווני שור שור דאזיק הקדש דאיהו לא ס"ל כרשב"מ ול"ש להקשות דתרי גוונא רגל דבשלמא קרן לרשב"מ איכא חילוק דהדיוט ח"נ והקדש נ"ש אבל רגל אידי ואידי בין להדיוט ובין גבוה נ"ש משלם ולכך לא נקט דאתי' כר"מ דס"ל עדים זוממין קנסא דלאביי י"ל דטעמי' דר"מ דס"ל כרנב"ה מדאיצטרך אסון למיפטרה ש"מ דלוקה ומשלם ואי דמשום מלקות לא הוי מיפטר מלצאת י"ש הא אביי לא ס"ל האי דאתנן אסרה תורה ובסוגי' דף ז' דמוקי ר"ע כרשב"מ היינו לרבא דס"ל אין כופר ברגל באמת איהו מוקי לעיל כר"ע דלדידי' אין הכרח דרנב"ה ס"ל כרת פוטר דאיצטרך אסון למיפטרי אפי' לצי"ש גם י"ל דלרבא דס"ל דאין כופר ברגל וצריך לאוקמי' לדידי' דר"ע ס"ל כרשב"מ איהו מתרץ על קושי' דלעיל ליתני עדים ז ממין דאיהו ס"ל עד זומם חידש ולדידי' לא מחיבינן כאשר עשה אפי' בממון כמ"ש ריטבא מס' מכות דאין לך בו אלא שעת חידושו ועיין מהרם לובלין דאיך שייך למיתני עדים זוממין בהדי אבות דשאר אבות הוא איפכא ע"ש אלא דקשה א"כ איך חשבה ר"ח לעדים זוממין אמנם משכחת בעדות מיוחדת אבל למר זוטרא דמקשה במס' מכות אלא מעתה בד"נ הציל לדידי' עכצ"ל דע"ז לא הוי חידש ובזה ניחא דברי הטור ח"מ סי' ל"ח שכתב דעד זומם לאו חידש הוא ונראה דר"ח דקתני עדים זוממין מיירי שהזימו עדות מחיודת דליכא חידש ואז שפיר מחייבינן אפי' כאשר עשו כיין דליכא חידש וא"כ י"ל דרבא ס"ל כמר זוטרא במס' מכות דף ט דעדות מיוחדת פסול אמנם לריב"ק דס"ל הודאה אחר הודאה מצטרפין וזה גרע מעדות מיוחדת כמ"ש סמע סי' ל' א"כ י"ל דר"ח מיירי שהזימו עדות מיוחדת או הודאה א"ה דליכא חידש אבל רב אושעי' דלא חשיב עדים זימנין ס"ל כהך תכא בסנהדרין דהודאה א"ה אין מצטרפין ולא ניחא לש"ס לאוקמי' דר"ע ס"ל כמ"ד יש כופר ברגל כיון דרבא מוקי הך ברייתא לקמן דאין כופר ברגל והוא ר"ש דאמר אם נאמר נוגח למה כאמר רובע ור"ש הוא תלמידי דר"ע ועיין מנחות דף ע"ב ותוס' כתבו בשבועות דדרך הש"ס להקשות מרבי' על תלמידיו: בא"ד אך קשה וליפרך שכן יפה כחו בנזקי בור ולע"ד א"ל דר"ע סובר כמ"ד פודין קדשים לכלבים וכר"ש דלא בעי קדשי מזבח העמדה והערכה וא"כ ליכא למעוטי כלל מוהמת יהי' לו:

רש"י לעיל בדף ה' ד"ה ומפגל ששחט חטאת לשם שלמים והקשה הפ"י למה לא מפרש ששחט במחשבת חוץ לזמנו ע"ש ובריש כריתות פי' רש"י בחוץ לזמנו ונראה דלא הי' רוצה לפרש כן דא"כ למה הוצרך הש"ס לומר בקדשים לא ומיירי דילמא הך ברייתא אתי' כר"י דס"ל לאו שאין בו מעשה לוקין וס"ל כר"י בזבחים דמחשב בקדש ים לוקה ת"ל לא יחשב וא"כ לכך לא חשוב המפגל דלא מחייב בתשלומין דאין לוקה ומשלם ובפרט לשיטת הערוך ורש"י סוף מס' ע"א גבי המקיים בכלאים לוקה דס"ל לר"ע לאו שב"מ לוקין והרי הש"ס מוקי הך ברייתא כר"ע ועיי' שיטה מקובצת על כן מפרש רש"י ששחט חטאת לשם שלמים דאינה רק עשה ואף שהרמב"ם כתב כל המחשב מחשבה שאינה נכונה לוקה אולי רש"י חולק ולא מוקי רק בפיגל דכתיב בגוי' ועיין כתובת דף ל"ב תוס' ד"ה ואין לוקה כתבו דר"ע סובר אין לוקה ומשלם וק"ל: בא"ד ולר"ט ניחא וקשה דאיך סובר ר"ע כר"ט דבשלומא ר"ט דס"ל דתם משלם כופר נ"ש בחצר הניזק והלא לימא הביאו לב"ד וישלם יש לאוקמי כשהרג שלא במתכוין אבל ר"ע כתבו תוס' לקמן דמ"ב ד"ה ונימא דר"ע ס"ל כשאין שור בסקילה אין בעלים משלמין כופר והא דאיתא בברייתא דף כ"ו והשור בסקילה והבעלים בין תם ומועד משלמין כופר עכצ"ל דלצדדין קתני בכוונה השור בסקילה ופטור מכופר ושלא בכוונה הבעלים משלמין כופר ואין השיר בסקיל' וכן מצאתי בשיטה מקובצת ותירץ שלו צל"ע גם י"ל דתוס' דכתב ולר"ט ניחא ויפלא דמנ"ל להקשות ונראה דקושי' הש"ס הוא לר"י דס"ל בפ' הכותב דף פ' דר"ט רבו הוא ודרך הש"ס להקשותו מרבו על תלמידיו ואיהו מוקי לעיל כר"מ דס"ל ע"ז קנסא וסוגי' דלעיל קא לר"ל ולר"ל אין הכרח לומר דס"ל כר"ע רק כקושי' מהרם ברבי דס"ל כרנב"ה וסוגי' דמכות ולר"י אין הכרח דרנב"ה ס"ל לוקה ומשלם רק דאיצטרך קרא על ח"כ שוגגין דמצד מלקות הי' חייב דר"י הוא דס"ל בלא אתרו חייב ומצד כרת פטור אבל לר"ל גם מצד מלקות חייב וק"ל:

שם ליתכא עדים זוממין הקשה ש"מ לימא דבדיבורא לא מיירי ויפלא הלא חשיב מוציא ש"ר אמנם י"ל דאתי' כר"י דס"ל בכתיבת אינו חייב עד שישכיר עדים אמנם הא ר"י ס"ל נושא שכיר כש"ח וק"ל ועיין בסוף ס' תשובת הגאונים בתראי מה שנדפס שם בשם אא"ז זצ"ל בענין הנ"ל:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה