אור ברסלב
אהל דוד מסכתות שונות בבא מציעא › דף ג.

אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש

בבא מציעא · דף ג.

בבא מציעא

תנא ר"ח הקשה הל"מ על הרמב"ם למה תלה דינא דרח"ק בהוראת הגאונים ונראה דהנה הפ"י הקשה לקמן ד"ה דפריך הש"ס על ר"ח מר"א לבתר שמעתי' דהילך אמאי לא הקשה מיד אחרי דתנא דיני' דרח"ק ונראה דלקמן דף ד' ע"ב הקשו תוס' ד"ה ואין נשבעין דהא ר"ע דרש רבוי ומיעוטי ומאן דדרש רו"מ לא ממעט לענין גזל רק שטרות ולא קרקעות וא"כ לענין שבועה נמי נימא הכי ונראה דלענין שבועה יהי' מיעוט מפורש על ש"ק דהש"ך בח"מ סי' ל' ס"ק י' והט"ז סע"ה סד"ה הוחזק כפרן מחולקי' בעדות מיוחדת כגון הודאה אחר הודאה אי איתא ג"כ דינא דר"ח דחייב שבועה על השאר הש"ך ס"ל דבכל גוונא חייב שבועה וט"ז חולק כיון דעדות כה"ג לא מהני גבי קנס דמני' אתי' ק"ו דר"ח דעדות מחייבין אותו ממון דהיינו קנס וגבי קנס לא מהני עדות מיוחדת לא מחייב שבועה וק"ל לדעת הט"ז מה פריך הגמרא לר"ח מדתנא אבוה דילמא מיירי בעדות מיוחדת לכך ממעט הודאת עדים ולכאורה י"ל דע"כ ר"א לא איירי בעדות מיוחדת דהיינו בהודאה אחר הודאה דהא נקט ועדים מעידן שיש בידו חמשים משמע מהלשון שעדיין יש בידו ובעדות דהודאה אחר הודאה לא שייך לומר כן דאיך יודע הראשון שלא פרעו דא"ל דלא זזה ידו מתוך ידו א"כ איך לא ידע מהלואה שכי' או מהודאה שני' אך על קושי' שני' דפריך והא קרא קאמר קשה דילמא הקרא איירי בכה"ג וצ"ל לדעת הט"ז דזה הוא מילתא דפשיטא כיון דליכא ק"ו על עדות כה"ג לא איצטרך קרא למעט אך לפמ"ש הר"ן לישב על רח"ק דלא הוי ש"ק ותירץ דערות העדים אינו שחייב לו עדיין רק שהלוהו והי' יכול לומר פרעתי רק לפי שטען לא לויתי הוי כאלו אמר לא פרעתי ומלקוחות לא גבי' בהודאתו או דמיירי לבתר תקנת חכמים דמלוה ע"פ לא גבי ממשעבדי הרי דלדין תורה יותר ראוי לחייב שבועה בעדי הלואה לחוד מהיכא שמעידן שעדין יש בידו וא"כ אכתי קשה מה פריך הגמרא דילמא רח"ק מיירי בעדים המעידן שיש לו שהלוהו ואין מעידן שעדין יש בידו ולכך פטור משבועה דהוי ש"ק אך הא ליתא דהיכא דהוי ש"ק כבר ילפינן דפטור מכלל ופרט כדאיתא שבועות דף ל"ו ולקמן דף נ"ז אבל לר"ע דדרש רבוי ומעוטי וליכא קרא למעט קרקעות שפיר י"ל כקושיתנו דהא דמיעוט רחמנא הודאת עדים היינו שמעידן שעדיין חייב לו והוי ש"ק ואשמעינן קרא דאפי' על ש"ק ג"כ אין נשבעין אע"ג דגוף הטענה אינו קרקעות וא"כ מיושב קושית תוס' דר"ע יליף דאין נשבעין על קרקעות מק"ו דש"ק אך לפמ"ש הר"ן בסוגי' דפוגמת דרב"ח דהוי ס"ל שבועה דאורייתא ולא חש לקושית רבא דאין נשבעין על כפירות ש"ק משום דס"ל דוקא תביעת קרקע ממש מיעט רחמנא אבל ש"ק לא א"כ אי מעוטא רחמנא הודאות עדים שעדין חייב לו מוכת דגם ש"ק פטור רחמנא א"כ הק"ל דילמא תנא דר"א לא פליג על רח"ק ומיירי שמעידן שעדיין חייב לו וטעמא דפטור משום כש"ק וא"ל דהא כבר שמעינן מכלל ופרט ז"א דאי מהתם הוי ממעטינן דוקא קרקע ממש וגלי רחמנא לפטור הודאות עדים כי היכא דנדע דגם ש"ק ליכא שבועה ונראה דהך טעמא שכתב הר"ן לפרש פלוגתא דרב"ח ורבא אי ש"ק אית להו דין קרקעות או לא תלי' בפלוגתא דהילך לפי מה דפריך הגמר' למ"ד הילך פטור קרקע דמיעט רחמנא משבוע' ל"ל ותירץ דחפר בו בורת והקשה הר"ן וכל הראשונים דא"כ לאו תביעות קרקעות הוא רק תשלומי נזקו ותירץ דטענה הנמשכות מקרקע אף דעתה תובע מעות דין קרקע יש לו וא"כ דכוותי' שעבוד קרקעות אף שתבעו מעות ושעבודא על הקרקע חד דינא א"ל לתרווייהו וא"כ י"ל דרמב"ח סובר הילך חייב ולא איצטרך תירץ הגמרא שחפר בורות ולא איצטרך למימר טענה הנמשכות מקרקע דין קרקע י"ל א"כ י"ל דוקא קרקע ממש מעיט רחמנא ולא ש"ק אבל רבא סובר כר"ש דהילך פטור ואכ"ק קרקע דמעטא רחמנא משבועה ל"ל ועכצ"ל כגון שחפר בו בורות ומוכח דטענה הנמשכת מקרקע דין קרקע יש לו וא"כ דכוותא בהלואה ש"ק דין קרקע י"ל וא"כ שפיר פריך הש"ס על רח"ק מתנא ר"א דא"ל שמעידן שיש בידו והוי ש"ק דס"ל להש"ס דר"א סובר הילך פטור וע"כ צריך לשנוי' שחפר בו בורות וא"כ כבר שמעינן מהכא דאין נשבעין על טענה הנמשכת מקרקע וש"ק וא"כ לא איצטריך קרא למעוטי וע"כ בכל גוונא ממעט הודאות עדים ולפ"ז מיושב קושית הפ"י הנ"ל דלעיל קודם השקלי וטרי' דהילך פטור לא מצי להקשות מדתני ר"א דר"א דממעט הודאות עדים ה"א דממעטינן הודאות עדים היכא שעדיין חייב לו וטעמא משום דהוא ש"ק וא"ל דזה כבר שמעינן מכלל ופרט דהא איצטרך דאפי' ש"ק אין נשבעין אבל השתא דמייתא פלוגתא דהילך וסובר ר"ש דהילך פטור ממילא מוכח דאין לחלק בין קרקע לש"ק דהוא טענה הנמשכת מקרקע פריך הש"ס שפיר וכל זה אי הילך פטור וגם אי טענה חיטן ושעורי' והוד' לו באחת מהן פטור דליתא לתירץ השני דטענה כלים וקרקעות אבל אי הילך חייב או למ"ד ח"וש והודה לו באחת מהן חייב ואיכא למימר תירץ שני בגמרא כגון שטענו כלים וקרקעות וליכא הוכחה בספר שיחייב בטענו דבר הנמשך מהקרקע ושפיר י"ל דלא קשה מברייתא דר"א לר"ח רק דמיירי שמעידן שעדיין ח"ל ואיצטרך קרא לאשמינן דאין נשבעין על ש"ק כמו על קרקע גופה לכך כתב הרמב"ם גבי עדים המעידן שעדיין ח"ל דפסק הגאונים שהוא חייב:

תוכן העניינים

אהל דוד מסכתות שונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה