אור ברסלב
אהל אברהם סימן פו

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן פו

סימן פה

בענין תחומין

שם אין מפליגין בספינה. עיין עירובין מ"ג ועיין רמב"ן בלקוטים ותראה פלאות. והנה לשיטת הירושלמי דתחומין י"ב מיל לכ"ע דאורייתא והיינו משום דכ"ע ס"ל דאל יצא ממקומו לתחומין רק פליגי תנאי אי יילפינין מג"ש דתחום אלפיים או דמקומו היינו מחנה ישראל. וא"כ קשיא לי הא דפריך הש"ס [שם] דף נ"ה ע"ב אמימרא דר"ה דיושבי צריפין מויחנו וכו' למ"ל לש"ס להביא הא דרבב"ח הרי בכל אופן ממקומו הוה מחנה ישראל ואיכא איסור תחומין וצריך לדחוק דאולי היה ס"ד לומר דמחנה ישראל לא היה אפילו אלף אמה ואנן ילפינין מקום לקולא דתחום שבת אלפיים כדאיתא שם דף נ"א. או דצ"ל כד' הרמב"ן דגם לתחומין דאורייתא מהני עירוב לילך עוד שיעור תחום וא"כ קושית הש"ס לר"ע [דתחום שבת דאורייתא אלפים] דלולא רבב"ח אפשר לומר דלא היה שיעור ב' תחומין והלכו ע"י עירוב והבן היטב:

עיי"ש עירובין הא דקפריך הש"ס ור"ז מ"ט לא אמר כרבה ואח"כ אפכא. והנראה דודאי לס"ד דס"ל דמחיצות ספינה הוה שפיר מחיצות. וא"כ ודאי יותר מסתבר לומר כרבה דא"ש דשמואל ס"ל בדיר (כרבנן) [כר"י ור"ע] ובספינה כר"ג והיינו דמכריע לחלק אם שבת באויר מחיצות או לא. אבל לר"ז לומר דטעמא דספינה משום דעוקרתו הרי ע"כ ר"י ור"ע ל"ל ס' דעוקרתו ומנ"ל דר"ג פליג בזה הרי לר"ג ספינה מותר משום מחיצות [כמו בדיר וסהר] ושפיר פריך ור"ז מ"ט לא אמר כרבה. אבל בתר דמשני דמחיצות להבריח מים וא"כ בספינה ליכא מחיצות כלל וקמפלגי ר"ג ור"י בשני דברי' שאין נוגעין זה בזה כלל דבדיר פליגי אי ע"י מחיצות הוה כד' אמות ובספינה פליגי משום דעוקרתו וא"ש יותר דפסק שמואל בחד כר"ג וחדא כר"י משא"כ לרבה דהוה שמואל כמכריע ודוק היטב:

והנה הא דקאמר ר' ינאי סוף פ"ק דעירובין לש אבל עירובי תחומין לוקין וכבר הקשה בה הרי"ף דגם דנימא דש"ס דילן ס"ל כירושלמי דתחומין י"ב מיל דאורייתא לא מתורץ הקו'. והנה הראב"ד ס"ל דכונתו מדקאמר לוקין על עירובי תחומין ולא משכחת מלקות בעירובין וע"ז כבר כתב הרי"ף ף דשפיר איכא מלקות דאם תחומין דאורייתא ע"כ גם עירוב דאורייתא ורק קו' הרי"ף דאכתי ק' דפטור מלערב לאלפים אמה דהוה דרבנן ולענ"ד י"ל לפמ"ש הרמב"ן דאי תחומין דאורייתא י"ב מיל מהני עירוב לילך עוד ג' פרסאות. וא"כ אי במחנה התירו הרבנן איסור תחומין דרבנן ושבקוהו אדין תור אכתי איכא עירוב במחנה לילך עוד ג' פרסאות ולומר דלא התירו רק עד ג' פרסאות בלא עירוב אבל יותר ע"י עירוב לא. היא כהלכתא בלא טעמא וראוי לנקוט במתני' דפטורין מלערב עד ג' פרסאית וכדומה והבן:

ודע לפי מה שמבואר בד' הרמב"ן בליקוטים הנה מי שהנהר תוך תחום העיר וגם המקום שהולך שם [הוי ג"כ הנהר] תוך תחום העיר [כגון במדינתינו מוויען לפעסט] אם הולך בספינה בשבת בהיתר ויודע זה מע"ש הרי אפשר לו לערב בפת במקום שהולך שם ואין פקפוק שמותר לילך מספינ' לעיר שהולך שם ויש לו שם תחום שבת דקנה שם שביתה כגון סוחר שתמיד הולך מעיר זה להעיר האחרת ויש לו שם פת מיוחד לעירוב אומר מע"ש שקונה שם שביתה במקום שילך שם כיון שמותר לו לילך שם בספינה שאין תחומין למעלה מי' וזה דבר ברור דוק היטב בד' הרמב"ן:

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה