אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר
סימן פה
בענין קבלנות
דף י"ט ברייתא א כיוצא בו אין משלחין איגרות בד' ובה' מותר. עיין ר"ן דע"כ איירי בלא קצץ ואפילו לא יגיע שם עד שבת ואפ"ה מותר כיון שאין מייחד לו לילך בשבת אדעתא דנפשיה קעביד. ומספקא לי בכונת הר"ן
[אב"ה דז"ל הר"ן וכיוצא בו דקתני מיירי בשלא קצץ וכגון ששכרו לימים דבר קצוב בכל יום בהליכתו ובחזרתו אלא שאינו מקפיד מתי ילך. ועיין לעיל בד' רבינו ז"ל סי' ה' ד"ה ומה טוב] אם נימא דאפי' בפועל יום כיון שאין אומר לו שיעשה בשבת רק אומר לו בכל יום שיעשה יקבל שכרו קצוב סלע מותר והוה כקבלנות וא"כ אין הפרש בין שמשלם לו שכר יום ביומו או בקבלנות רק אם צוה שיעשה בשבת אסור וזה לא שמענו. אך נ"ל דכונתו דדוקא אם קבל עליו לגמור מלאכה זו שיבנה לו ביתו וכל משך הזמן שיעשה בדבר זה מקבל בכל יום סלע בכה"ג מותר דהוה ג"כ קבלנות שמקבל ע"ע לעשות מלאכה זו עד גמירא והרי איגרות שמשלחין מסתמא כה"ג ואם יניח האיגרת בחצי הדרך אין לו שכירות ולא משלמת עד לבסוף אבל אם לא קבל עליו המלאכה לגמור ודאי הוה כפועל יום ואסור אפילו אין מיחד לו שיעשה בשבת ודוק.
והנה לענין קבלנות עיין תוס' ע"ז [סוף פ"ק בד"ה אריסא] שהביא שיטת הר"מ דמשמע דלדעת ר"מ בכל אופן קבלנות אסור דשייך מראית העין כיון שאין מקבל רק מעות ולא דמי לאריסות ואמנם לדעת ר"י דהטעם משום דאין דרך בקבלנות י"ל דבשדה מותר דתלינין באריסות וי"ל דאסור משום כיון דבאמת אין נוטל חלק בפירות וידעו דליכא אריסות וברמב"ם דס"ל דשדה אסור בקבלנות אין מבואר אי ס"ל כשיטת הר"מ הנ"ל או כשיטת הר"י ואפילו הכי אסור קבלנות בשדה כנ"ל וכן משמע בר"ן אבל מכללא דכייל הרמב"ם דלעול' אסור רק דבר שדרכו בשכירות או באריסות משמע אבל אם דרכו בקבלנות לא מהני וע"כ ס"ל כס' הר"מ הנ"ל ודוק: