אור ברסלב
אהל אברהם סימן עו

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן עו

סימן עה

שוכ"ט לי"נ הרב הגאון המופלג עדני העצני כבוד מו"ה דוד נ"י האבדק"ק יארמוטה יע"א.

נעימת ידו הגיעני בשאלתו שאלת חכם בדיני ממונות,. באחד ששכר חנות וכיפה מחבירו ויהי הלילה שלח נערו בן ט"ו שנים אל הכיפה להביא שמן (פעטראלעאום) ולא נזהר הנער ויצא הבערה עד כי נפסד בנין הכיפה והמשכיר תבע מהשוכר לשלם הזיקו. ומעכ"ת ירד לעומק הלכה לחייב השוכר מטעם שמבואר לקמן. ולא כן דעתי. והוא אחרי שגם מעכ"ת העלה כדת וכהלכה להורות שא"א לחייב השוכר מטעם פשיעה או מטעם שומר שמסר לשומר נגד הפוסקים שאין דין שמירה בקרקעות לחייב אפי' בכה"ג. ומפאת שומר שמסר לשומר לדעתי אין צורך לזה דאין כאן מקים לדונו בזה כי כל המפקיד ע"ד ב"ב מפקיד. וכי יעלה על דעת שהשוכר חנות לא ישתמש ע"י משמשיו ונעריו המיועדים לזה לשמש די מחסורו אשר יצטרך לו אך מעכ"ת יצא לידון בדבר חדש ולחייבו מטעם שלוחו של אדם כמותו ולא שייך כאן לומר אין שליח לדבר עביר' כיון שלא שלחו להבעיר ולהזיק ומסתייע מדברי פני יהושע בחידושיו לב"ק כתב כן ליישב ד' רש"י וראב"ד ורמב"ם עיין פני יהושע ר"פ הכונס דף נ"ו ע"ב בד"ה לימא] ובמכ"ת לענ"ד שגה בזה כי כל דברי פ"י שם לחייב הבעלים היינו מדין כומר דלא פסקה ממנו חיוב השמירה גם שמסרו לשומר והשומר רק בחריקתו עושה שליחתו של משלחו ואם פשע השומר חייבים הבעלים על נזקי שורם כאלו לא שמרו כלל. וע"ז כתב הפני יהושע דיש (לחלק) [ליישב] וכונתו דיש לומר כיון שמסרו לשומר בן דעת כבר יצא ידי שמירה מעולה ואין עליו שום חיוב אם פשע השומר. ודלא כמ"ש מעלתו בכונת הפ"י במה שכתב דיש לחלק. וגם פסק הש"ע דבשומר שמסר לרועה דחייב שומר הא' וכבר כ' הסמ"ע ומהרש"ל ביש"ש לחלק בין בעלים לשומר גם חיוב השומר הראשון מפאת שלא פסקה חיוב שמירתו על הדבר והוה כאלו פשע. וא"כ בעובדא דידן בנזקי קרקע וכבר הסכמנו דאין לחייבו מפאת שמירה וע"כ אם נאמר לחייב המשלח מטעם שלוחו של אדם כמותו ע"כ צריכין לומר דהוה כאלו השומר הראשון עשה ההיזק הזה בידים ומעשה הנער בהבערה שיצאה כאלו עשאו המשלח. וע"ז א"א לומר שלוחו של אדם כמותו וכי צוה המשלח לקרב אל השמן עד מקום שיצא הבערה רק צוה להביא השמן ולהיות זהיר כראוי לבן דעת. ויעיין בספר מחנה אפרים הלכות נזקי ממון דין ז' וזה נ"ל ברור ואין מקום לחייב השוכר מטעם זה מלבד שדברי פני יהושע הם רק לבאר הסוגי' לדעת רש"י ומתנצל לדבר נגד רוב הפוסקים. ולענ"ד ד' רש"י שם כפשוטו כמו שהבין המהרש"ל ביש"ש דס"ל לרש"י דע"כ הש"ס מפרש דמסרו לרועה לפטור השומר מבעלים אם הוזק השור. ומה שהקשה המהרש"ל דמשמעות המשנה לענין נזקי השור שהזיק אחרים כמו כולן נכנסו תחת הבעלים לענ"ד י"ל דכונת הש"ס דע"כ מיתורא דמתניתין כונת התנא לפטור השומר מבעלים אם ניזק השור דלא כרבא בשומר שמסר לשומר דלפטרו משמירת השור לניזקין כבר שנינו כולן נכנסו תחת הבעלים וכל השקלא וטרי' דשם מכח זה דכבר שנינו ודוק. ולענין הלכה בעובדא דידן כבר הודעתי דעתי העני' שא"א לחייב השוכר ויפה כח המוחזק ד' ידידו הדש"ת.

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה