אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר
סימן עה
לי"נ הרב המאה"ג צדיק תמים כבוד מו"ה נפתלי סופר נ"י אבדק"ק קאדלבורג יע"א. [כעת הגאב"ד דק"ק פנ"ד]:
שאלתו שאלת חכם בנדון אלמנה אחת אשר גם בחיי בעלה היתה עקרת נושאת ונותנת בתוך הבית וביגיע כפה הביאה טרף לביתה ממרחק תביא לחמה לישא וליתן בסחורה יודעת לטרוח להוציא ולהכניס אם רשאי להושיבה אפטרופסת על נכסי בעלה ובאופן הזה תגיע ידה להחזיק את בניה לתלמוד תורה אשר בכל עוצם ידה החזיקה אותם. ואם ימסרו ביד אפטרופוס אחר אין יד הנכסים מגעת עד אלה. ועיני מעלתו הטיבו לראות ד' הרשב"א שכתב אם האשה בחיי בעלה היתה נושאת ונותנת ויודעת להטריח להוציא ולהכניס שפיר דמי להושיבה אפטרופסות אך יען כי המחבר בשלחנו הטהור לא העריכו להלכה ירא להורות כן למעשה. אען ואומר גם שאני מיראי הוראה בכיוצא בזה אין לדיין אבי יתומים רק מה שעיניו רואות לטובת היתומים וכח ב"ד יפה ובפרט בזמן הזה שכמעט נמצא למסור ביד אפטרופוס שיהיה בטוח אם לא שנמסר (בווייזן אמט) בערכאות ואויבינו פלילים יד או"ה גברה עלינו נגד דין תוה"ק וטוב לאכול בשר תמותות כזה ולסמוך על ד' הרשב"א ומה גם שהאשה מוחזקת בכל הנכסים והם מטלטלין והרי אם תפסה אותם למזונות אין ב"ד מוציאין מידה [אב"ה עיין כתובות דף נ"ו ע"א ובתוס' שם ד"ה אלמנה ובמחבר סי' צ"ג סעיף כ'] כש"כ שראוי להניחם בידה בתורת אפטרופסות. עוד זאת שמאחר שעד עתה היתומים בתפיסת אמם יש לה קצת דין יתומים שסמכו אצל בע"ה דיש לו דין אפטרופוס ואפי' אשה כמבואר בש"ם [גיטין דף נ"ב] ואין לב"ד לסלקה וכל הצדדים האלה מבוארים בתשובת תשב"ץ. ועל צד היותר טוב יחייבו להאשה בכל שנה לעשות חשבון לפני הב"ד או שני אנשים חשובים אשר יבוררו מפי בד"צ בנכסי העזבון לדעת אם ח"ו לא יכלה קרן נכסי היתומים לזאת מטונא שיבא מכשורא לסמוך על דברי הרשב"א הנ"ל. הכ"ד ידידו הבעה"ח: