אור ברסלב
אהל אברהם סימן סד

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן סד

סימן סג

שוכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג מו"ה שלום נ"י אולמאן אבדק"ק וואצען יע"א.

גי"ה הגיעני שבוע העבר ואחרתי מלהשיב עד כה. כי באמת לעת קבלתי מכתבו אמרתי לבלתי הכניס עצמי בהלכה זו ולא בעינא שיבוא שיבא מכשורא באשר שראיתי והבנתי מתוך מכתבו כי טרם שסידרו שם ב' גיטין ע"פ (עדות) [הוראת] הרב הזקן מאסאד ז"ל נהגו לסדר שם גיטין בשם העיר וואצען דמתקרי וואץ ואך ע"פ הרב ז"ל הנ"ל שינו שם העיר לכתוב ווייצען. וכשאני לעצמי נפלאת היא בעיני אם נעשה כזאת בלתי הסכמת גדולי הדור אשר לעת הזאת. והן האם רק בעיר וואצן יקרה מקרה כזאת. הן ממש בכל עיר ועיר שבמדינתינו חדשים מקרוב באו אשר רבים מעמי הארץ המתיהדים ולמדו לשונם לדבר בלשון צח גם שם העיר יקראו ללשונותם בשינוי הברות מאשר הורגל בפי ישראל ולא עלה על לב חכם שבמדינתינו לשנות שם העיר בגט מאשר הוחזק לכתוב בגט שם העיר כמורגל בפה עמינו מאז ומקדם אשר לולא יצא הוראה כזו שם בווייצן לדעתי אין ספק כלל להרים יד לשנות דבר בנדון זה מאשר גבלו זקני הדור וחכמיו ז"ל ועתה כי הורו הלכה למעשה שמה לשנות שם העיר בשני גיטין לא ידון רוחי בם פן אהיה חלילה כמוציא לעז על ב' גיטין הנ"ל ומי שלבו ודעתו רחבה ידון בה לפי ראות עיניו. ומעשה ידי ודעתי לא יעשה שום רושם:

ויען כי אין בהמ"ד בלא חדוש אמרתי להשתעשע עמו על אשר האריך מעלתו בענין זה. הנה לתרץ קושית תוס' בפ' השולח [דף ל"ד ע"ב] בהא דרובא מרים ופורתא שרה ממתני' דכך היה נקיי דעת עושין [דף פ"ז ע"ב] דמשמע דגם לכתחילה די בחניכה נאמרו ג' תירוצים. תי' ראשון דתוס' דנקיי דעת היה שמותיהן ידועים וליכא לעז ובלתי ספק דכוונ' תוס' כמ"ש הרא"ש דמכירין אותן בשם זה בכל מקום והכל קורין אותן בשם זה אלא כשהוא חותם בשטר וכו' וכן כתב הב"י והמהרש"ל בים של שלמה דתוס' כיונו לדברי הרא"ש ואין דמיון זה להא דמרים ופורתא שרה. ולתי' זה אפשר דניחא להו לתוס' דינא דר"ת דלא לכתוב במומר שם דנכרי דשם ישראל הוא העיקר וכל ישראל קורין אותו בשם זה והגוים כאין יחשבו בדבר הזה ולכן מותר לכתחילה ותי' ב' דתוס' דבדומות השמות זה לזה מותר לכתחילה ולפי תי' זה ע"כ צריך ליישב דינא דר"ת דמומר, דהוה כדיעבד שלא לכתוב שם של נכרי. ומעתה י"ל דגם בתי' ראשון ס"ל לתוס' לחלק דשמות דומות זו לזו סגי לכתחילה בחניכה ולא צריך לכתוב שניהם רק כתבו תי' הראשון ליישב דין דר"ת דמותר מדינא לכתחילה בישראל מומר בשם ישראל לבד. ואמנם הרשב"א ז"ל יצא לחלק וליישב הא דמרים ופורתא שרה דדוקא בבא לכתוב שניהם איכא קפידה אבל אם כותב רק שם א' אפילו לכתחילה מותר:

ועתה נשובה ונראה בנדון העיר אשר דנין טלי' אם לכתוב וואצן או ווייצען דמתקריא וואץ הן לתי' ב' דתוס' או לתי' הרשב"א אין קפידא כלל ואך לפי תי' א' דתוס' דמשמע דלכתחילה צריך לכתוב שני השמות אם אינו דומה לחניכא דנקיי הדעת שכולם קוראין אותו כן כפי מ"ש הרא"ש ואך כ"ז רק משום לעז כמבואר בדבריהם וא"כ אכ"ל דדוקא בשם האיש או האשה יש חשש לעז דלא זו המתגרשת אבל בשם מקום מה לעז איכא הרי מוכח מדברי כולם דאין בזה חשש שינוי השם ממש כיון דנקראת כך, רק מחשש לעז ובעיר מה לעז איכא אם יאמרו שהגט לא היה במקום הזה וכבר הרחיבו אחרונים למצוא טעם לכתיבת שם העיר ומאין המקום לחוש ללעז במקום הזה. ולא מצאתי מקום להחמיר ולשנות מאשר גבלו הראשונים שם כתיבת העיר בגט וגדולה חזקה זה הנרא' לענ"ד:

ועכשיו ראיתי מתוך מכתבו של ידידי הרב הגאון דק"ק יארמוטה בתוך פלפולו איך לכתוב שם הנהר דונאי שמה וכתב שמדברי רבינו הגאון בחתם סופר סי' קי"ח ראוי' לכתוב דאנוי נראה בעליל שלא הוחזק העיר וואצן לכתוב שם גיטין דא"כ אינו ענין להוראת רבינו זצ"ל בעיר פעסט. ואם כן הדבר שלא הוחזקה העיר לכתוב שם גיטין ורק הב' גיטין שנכתבו ע"פ עדות הזקן דק"ק אסאד ז"ל לולא הספק שנתחדש בשם העיר ווייצען אם לכתוב וואיטצען או ווייטצען הייתי מסכים שלא להוציא לעז על ב' גיטין הנכתבים ולכתוב כהוראת זקן הנ"ל אך מפאת ג' הספיקות אשר יש בשם ווייצן דעתי מסכמת לדעת הרה"ג דיארמוטה נ"י לכתוב רק וואצען דמתקרי וואץ אם יסכימו לזה הגאונים הנז' במכתבו ושם הנהר דאנוי לדעתי יכתב כאשר נכתב בב' גיטין הנ"ל אם דאנוי או דונאי יען וביען דסלקין לעילא ודנחתין לתתאי בעיר פרעשבורג ועיר פעסט ואובין כותבין כן ד' הכותב הק':

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה