אור ברסלב
אהל אברהם סימן ס

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן ס

סימן נט

אודיע צערי לרבים אשר נצטערתי מאוד בסידור הגט אשר החמירו בה הראשונים ואחרונים להקנות הקלף וכל מכשירים להבעל ועיקר הטעם שיכוין הבעל לקנותה ואע"ג דחצרו של אדם קונה שלא מדעתו אולי ידו גרע מחצרו ואין קונה אלא מדעת ועיין קצות סי' רס"ח והעיקר לדעתי אמת ונכון דברי הגאון בנתיבות המשפט דודאי ידו לא גרע מחצרו וקונה שלא מדעת אך מטעם ידו לא נקנה רק מה שהוא ממש בידו ומה שחוץ לידו לא נקנה רק בהגבהה עיי"ש בסי' רס"ח וכן כתב בסי' קצ"ח וא"כ ג"כ צריכים לתקנת ראשוני' ואחרוני' להקנות קלף וכל הצריך לגט לבעל. אך לא ידעתי למה לא חששו לתקן להקנות הגט לאחר כתיבה שוב שנית לצאת דעת החוששים דאומן קונה בשבח כלי וא"כ אין מועיל הקנאת קלף קודם כתיבה כיון שהסופר קונה בשבח הגט. והבעל אין מתכוין אח"כ לקנות הגט וגם אין הדעת הסופר להקנות כי דעתם שא"צ שוב קנין שנית באשר שכבר נקנה (להבעל) קודם כתיבה הכל לבעל ועיין בסי' ק"ך בס' גט פשוט שהאריך בלא פרע לסופר שכר אומנתו וגירש דהוה גזל מטעם אומן קונה בשבח כלי ואיך לא חששו למה שכתבנו

ואולי אפשר לומר כיון שהסופר נותן הגט לבעל לגרשו גם שאין דעתו להקנותו דסובר שהוא של הבעל ואין הבעל דעתו לקנותו מ"מ כיון דעיקר הקלף הוא של הבעל לא גרע מכליו של לוקח דהוה כחצרו וקונה לו שלא מדעתו ודוק. או די"ל דניהו דאומן קונה בשבח כלי לא עדיף ממשכנו שלא בשעת הלואתו דאע"ג דב"ח קונה משכון מ"מ משכונו של ישראל ביד גר ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מ"ט כיון דמית ליה גר פקע ליה שיעבודיה עיין ב"ק מ"ט ע"ב ועיין בתוס' שם ד"ה משכונו ובשיטה מקובצת שם אסברה יותר כיון דהעיקר הוא שלו קודם לכל אדם לזכות בו

[אב"ה וז"ל שם כיון דעיקרו דבעלים דהא מצי לסלוקי בזוזי ועומד לכך ודאי הפקעת הזכות והשעבוד מוקדמת לזכות אחרים עכ"ל] א"כ גם כאן כיון שהסופר מסלק עצמו גם שאין כאן כוונת קנין הוא לבעל גוף הקלף ודוק היטב וראיתי אח"כ בספר תורת גיטין להגאון המחבר הביא ראי' מב"ק דעל שכר הסופר ל"ש אומן קונה ע"ש:

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה