אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר
סימן נא
[אב"ה. את זה מצאנו בכתב ישן מטושטש וכפי יכלתינו העתקנוה].
ע"ד היתר סריקת פיאות הראש.
הנה ראיתי בתשו' מ"ו הגאון מהרמ"ס חלק יו"ד סי' קל"ט. ואחר מכ"ת קדושת מורי הנ"ל נראין ד' הגאון השואל שם. דלשיטת תוס' ריש שבועות וסיעתם דבמלקט ורהיטני אסור ה"ה תולש אסור כמו בנזיר ומ"ש מורי הנ"ל דמנזיר אין ראיה דכתיב גדל פרע מצוה לגדלם. הנה גדל פרע היא למצות עשה אבל ל"ת אתיא מלא יעבור לרבות כל המעבירי' כמבואר בנזיר והרי בתלש מקצת שיער הוה עשה ולא אמרינין דכל מה שרבתה התורה במצות גדל פרע הוה בלית וא"כ אי לא אתיא רק מגדל פרע לא הוה רק בעשה אלא ודאי צ"ל דכיון דסתמא כתיב לא יעבור לרבות כל המעבירין גם תולש בכלל וא"כ גם בפיאת הראש כיון דסתמא כתיב לא תקיפו גם תולש בכלל מכ"ש דמספריים ואפי' לפי מה שעלה על דעת תוס' שם דבפיאות הראש מספריים מותר ומלקט ורהיטני אסור והוא מטעם שכתב בחי' ריטב"א מכות דף כ' דלא תקיפו היינו דמשוה פיאות לאחורי אזניו ובמספריים אין זה אבל במלקט ורהיטני הוה השואה וא"כ ה"ה בתולש. ודברי ריטב"א כנ"ל נעלמו לפי שעה למורי הגאון הנ"ל שדחק בפירוש דברי תוס' ריש שבועות:
ואמנם ראייתו של מורי זצ"ל מדלא נקט התנא דינא דלא סורק בכל אדם בפיאות הראש הוא ד' נאה ומתקבל ואשר נראה לי הוא דודאי לשיטת תוס' גם תולש אסור בפיאות הראש ואפ"ה סורק. והוא דהרי מוכח מסוגיא דנזיר דליכא פסיק רישא בסורק ורק להכי אסור דמתכוין להסיר נימין המדולדלין וכמו שהקשה הריב"ש על ד' רש"י שבת. והנה הרשב"א פ' ר"א דמילה הקשה הא דקרי הש"ס מילה בצרעת לדבר שאין מתכוין הרי מכוין לקוץ בהרת ורק היא כאינה צריכה לגופה דלא שייך בשאר אסורין ותי' כיון דלא הזהירה התורה על קציצת הבהרת רק השמר לטהרו או לטמאו וע"ז אין מכוין שפיר מקרי דבר שאין מתכוין. וא"כ גם בפיאות הראש הרי לא הזהירה התורה על גילוח והשחתה רק הקפה הוא להשות צעדיו לאחורי אזניו וא"כ גם שמכוין להסיר נימין המדולדלים כיון שאין מכוין להשות צעדיו לאחורי אזניו הוה דבר שאין מתכוין ומותר דלא הוה פסיק רישא ולענ"ד הוא ד' נאה ומתקבל:
והנה דברי רש"י שכתב דטעמא דלא סורק משום דהוה פסיק רישא נראה ליישב והוא דודאי דנימין המדולדלין ליכא איסור שהם תלושין ועומדים רק ע"י שמכוין להסיר המדולדלין הוה פ"ר שע"י כן יתלוש משערות המחוברים עמהם כיון שהנימין המדולדלין מסובכים תוך השערות המחוברים. אך אין הפ"ר שיתלש השערות המחוברים ממקורם רק שיתלש מן השיער מקצתה ע"י שקשורים זה בזה וא"כ בנזיר דאפי' תלש מקצת שיער עובר בעשה דגדל פרע כמבואר בתוס' נזיר ל"ט ע"ב ולהכי סריקה אסור דהוה פ"ר אבל בפאת ראשו דאין חייב רק כעין תער אבל מקצת שער תלש אין חייב לא הוה פ"ר ושפיר סורק וא"כ גם לפי דעת רש"י סריקה מותר בפיאות הראש ונכון. ובזה מיושבים ד' הרמב"ם פ"ה מהל' נזירות [הל' י"ד] שכ' בסריקה ליכא מלקות ולהנ"ל איש דהרי משמע מד' רמב"ם דגם הוא סובר כשיטת רש"י דסריקה אסור דהוה פסיק רישא כמ"ש דודאי משיר השיער והוא כמ"ש דתולש השיער באמצע לזה הוה [פ"ר] והוה רק מצוה דגדל פרע עשה ולהכי לא לקי ודוק: