אור ברסלב
אהל אברהם סימן מד

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן מד

סימן מג

לאהובי תלמידי החביב הרב המאור הגדול צדיק וישר כבוד מו"ה יעקב משה נ"י אבדק"ק קראסנא.

שאלתך שאלת חכם חצי תשובה הגיעני וכל דבריך בנויים על אדני האמת והישר ואני יען כי בעו"ה לעת קבלתי מכתבך לא הייתי במזג השוה. וגם עד הנה עודינה לא מצאה ידי כביר כח להשיב כראוי. אך יען כי ארכו הימים אמרתי להשיב מפני הכבוד. כי לעת הגיע תור ההלכה כבר דברו מזה גאוני מוסדי ארץ הגאון חכם צבי והגאון בנודע ביהודה ואחרון הכביד מורי ורבי הגאון מהרמ"ס זצ"ל [בסי' רצ"ט]. ובאתרא דתלו וכו' ולא באתי אך להשתעשע עמך בתורת ה'. והנה שאלתך במה שפסק רמ"א בסי' ש"ה סעיף כ"ג כד' מהרי"ק דגם בזמן הזה סומכין אם לא נתרקם. וע"ז תמה החכם צבי גם אם נימא דאפי' באתחזיק אם ע"י בדיקה שאין ריקום ליכא למימר רוב מ"מ הרי מדינא דגמ' אין אנו סומכין על הבדיק' ואין זו חומרא מאחרוני'

[אב"ה כמהרי"ק שורש קמ"ג הובא בבד"ה לב"י בסי' ש"ה משמע אפי' לא בדקו כלל חייב הבא אחריו, משום חזקה דלא נפטר רחמה וע"ז הקשה הח"צ סי' ק"ד מש"ס נדה כ"ט דאיכא רוב נגד החזקה ואפילו מביאה קרבן ונאכל. אך בעובדא דמהרי"ק שראו הנשים שלא נתרקם סמכינין אבדיקתם, דהטור רק מחמיר בנדה שלא לסמוך אבדיקה ולא להקל לפטרו מפדיון עיי"ש אך גם ע"ז חזר והקשה, דאם גם נאמר דע"י הבדיקה שלא נתרקם אתרע הרוב אפילו בהוחזקה עוברה, אך הא דלא סמכינין אבדיקתם שמביא הטור בסי' קצ"ד זה אינו חומרא רק מדינא דגמ' דאין אנו בקיאין כדאמרינין בנדה כ"ה מעולם לא דכו שפיר בנהרדעי וא"כ הו"ל בדיקתם כלא היה וכאלו נפל למים והיה לו לפטור מפדיון מספק ממון לקולא] (ע"כ הג"ה מב"ה). הן לולא דמסתפינא אמינא דבר חדש נגד דעת האחרונים שנראה מהם כי יצירת הולד, שגבלו רז"ל לאחר מ' יום הוה יצירת הולד, זה איננו ריקום ולריקום הולד אין זמן מוגבל מפי חז"ל. ולבבי לא כן ידמה וכן מטין דברי הרמב"ם דיצירת הולד היא הריקום שהביא אבא שאול [נדה כ"ה ע"א] ואם מבורר לנו שכבר עברו מ' יום מזמן קליטת הזרע ודאי הוה היצירה שפיר מרוקם ובתורת הבית כתב הא דקתני מתני' דף ל' לאחר מ' תשב לנדה זה דוקא מ"א מ"ב דיש ספק דלא נקלט כזרע עד יום ג' ועדיין לא עברו מ' יום אבל ליום מ"ג דא"א דנקלט הזרע לאחר ג' ובודאי כבר עברו מ' יום אין חוששין לנדה והיינו ע"כ באין ניכר ריקום דבריקום אין חשש ספק ומשמע כדברינו דריקום זה הוא יצירת הולד [ודאי אפשר לומר דדברי הרשב"א בנויים ע"פ דברי הש"ס [דף כ"ט ע"א] דבהוחזקה עוברה מביאה קרבן ונאכל] אך פשטות משמע כדברינו. וע"פ הדברים האלה נוכל לפרש הא דקאמר הש"ס הוחזקה עוברה היינו שכבר עברו מ' יום משעת בעילתה ולא היתה לאיש בתוך הזמן דודאי כבר נתרקם ונוצר הולד. ורק אנו מסופקים אם נוצר ונתרקם ובזה אמר ר' יהושע בן לוי רוב נשים יולדות ולד מעלי' וכיון שלא נבדק שהפילה לנהר אזלינין בתר רוב וקרבן נאכל וגם סוגי' דלעיל דף כ"ה פלוגתא דרב ושמואל ור"י ורבי איירי בכה"ג דודאי כבר עברו מ' יום שעת ריקום ורק מחמת ריעותא שאין אנו רואין שום ריקום פליגי דרב ס"ל דאין חוששין שנתרקם ונמוח ואתרע רוב יולדו' ולד מעלי' דכל היולדות מעלי' ניכר הריקום וכמ"ש האחרונים אלא ודאי שנשחת הזרע לאחר קליט' קודם היציר' ולא שנתרקם ונמוח דלאחר רקימה יש חזקת חי לעובר כמ"ש הנמוקי ריש האשה בתרא. אבל קודם היצירת הולד ודאי ליכא חזקת חי ומעתה פלוגתא דרב ושמואל דס"ל לשמואל דחוששין היינו במפלת שפיר ובודאי עברו מ' יום משעת בעילתה וקליטת הזרע. דודאי נקלט הזרע כיון דמפלת שפיר עור הולד ואך הספק אם כבר נתרקם ואח"כ נמוח וטמאה לידה או שנשחת קודם קליטה וע"ז ס"ל לשמואל דחוששין דרוב המתעברות ונקלט הזרע איכא יצירת הולד לאחר מ' יום וחוששין שנימוח אח"כ אבל אם האשה יושבת תחת בעלה משמשת והולכת וגם שמפלת שפיר לא נודע מתי נתעברה ונקלט הזרע אם כבר עברו מ' יום אחר הקליטה או לא דאכ"ל דנתעברה אח"כ ולא עברו עדיין מ' יום לקליטה דאיכא מיעוט שלא נתעברות מיד וגם מיעוט שלא נתרקם הולד ונשחת קידם ריקום וחזקת שלא נתרקם ולעומת זה לאחר ריקום מתנגד חזקת חי כה ג גם שמואל מודה דלא חיישינין שנתרקם ונמוח אך אומרים שעדיין לא הגיע זמן ריקום ולא עברו מ' יום ובכה"ג איירי מהרי"ק זה אשר חשבתי ליישב דעת מהרי"ק ודעת הטור [בסי' קצ"ד] היא רק חומרא אלה דכרי רבך הדורך שלומך הק' אברהם שאג מפ"ש.

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה