אור ברסלב
אהל אברהם סימן יג

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן יג

סימן יב

בתת ה' רחמים לעמו ישראל לפני שוביהם ליתן רשות לדור בכל מקום ובעונינו רבים מבני ישראל פזורים בין הכפרים איש וביתו להביא טרף לביתו ובני הכפרים הסמוכים לקהלה מבקשים למדוד להם תחומי שבת ולערב לדבר מצוה למען יוכלו לבא ביום מנוחה למקום מקדש מעט. ויען כי בעוה"ר נתמעטו הלבבות והמורים מרבים והיודעים מעטים וכל אשר יחפוץ יבא וחבל המדה בידו יורה כחצים ביד גבור לכן אמרתי להעלות הלכה ברורה במדות התחומין וגם כי אין אתנו חדשות רק לסדר הלכה ברורה בענין הזה די לקטן כמוני ולמען יהיה הדבר מסודר לפני בהגיע תור הלכה למעשה הן על ידי או להשיב שולחי דבר. ובעזר ה' אברר כפי קט שכלי:

הנה פסק הלכה סוף פ' (הדר) [כיצד מעברין] כר"א דבין בשבת ובין הניח עירוב כל העיר כד"א ומהלך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה ואין העיר מן המדה אפילו גדולה כאנטוכיא. ובמודד ועיר בתוך התחום קיי"ל כריב"ל שם ס' ע"ב דבכלתה מדתו בסוף העיר נעשה העיר כד"א ובכלתה בתוך העיר אין לו רק עד סוף מדת התחום. אך שיטת תוס' שם ד"ה אין. דבלן אפי' כלתה מדתו בקצה העיר מהלך העיר כולה ונחשב כד"א והיינו שאם ירצה למדוד מעירו התחום ומרבע העיר ונותן לו קרפף ומודד ונותן העירוב בסוף אלפים וחוזר ללון לעיר דירתו גם שמקום דירתו יתר מאלפים ממקו' העירוב שהרי הי' המדידה מחוץ לעירו שפיר דמי כיון שלן בעירו ושבת שם הוה כד"א והוא ועירובו בתחום א' עיי"ש בתוס' וכן מיקל הרמ"א בסי' ת"ח עיי"ש. וא"כ אם רוצה להניח עירוב מניחו בסוף אלפים מתחום העיר אפילו הוא מביתו יותר מאלפים וכמ"ש המג"א בסי' ת"ח ס"ק א' וזה תלי' בפלוגתא דהרמב"ם וטור שהכריע הרמ"א כטור להנ"ל ועיין תוס' שבת שם סי' ת"ח מבואר כן דלדעת הטור מניח העירוב סוף תחום עירו אפי' הוא חוץ לתחום ביתו ודברי מחצית השקל שם לא הבנתי:

ועלה על רעיוני לומר דכוונת הגאון מחצית השקל דאפילו לדעת הטור ותוס', דבלן בה דנחשב עירו כד"א, היינו דוקא אם בשעת קנין שביתה הוא בתוך התחום דהיינו שבותו בתוך התחום בכה"ג אמרינן דאפי' כלתה מדתו בחצי העיר כל העיר לו כד"א כיון שלן בתוך העיר ובתוך התחום. אבל אם ביתו שלן בה חוץ לתחום, על תחלת השביתה אנו דנין וא"א לקנות שביתה חוץ לתחום ביתו אם הוא בתוך ביתו. אך לא ידעתי מנ"ל להחמיר כזה כיון שהדין שמקום הלינה כד"א. ממילא קונה שם שביתה והוא ועירובו בתחום א'. והרי מימרא דרבא שם עירובין נ"ה, דכנתגלגל תוך ד"א אע"ג דהוה חוץ לתחום כיון שנותן עירובו יש לו ד"א הוה כנותן בבית עיי"ש רש"י. גם כאן אמרינן כיון שהדין שמקום הלינה כד"א הוה תוך התחום. ולענ"ד פשוט דיש להקל בזה לפי הכרעת הרמ"א ז"ל. וגם ראיית תוס' דף ס' ע"ב דיה אין. דמקום לינה כד"א מד' רש"י וש"ס משמע מסתמא אפי' הוא בביתו חוץ לתחום. וכן מלשון הטור שכ' על הרמב"ם ולא נהירא דא"כ מי שדר בעיר גדולה לא יוכל לחזור לביתו משמע דביתו חוץ לתחום. ואם כדעת זה נדחוק לומר דלדעת הטור יהיה בשעת שביתה בתחלת העיר תוך התחום עירו, ואחר כך ישוב לביתו וזה לא שמעני. סוף דבר שמשמעות התוס' וטור כיון שלן בתוך העיר דהיינו שהוא בשעת שביתה תוך העיר ביא לו כד"א. ושפיר קונה עירוב אם (העיר) [העירוב] תוך תחום העיר גם שהעירוב חוץ לתחום ביתו שהוא בה. דכל העיר לו כד"א ויכול לילך למקום העירוב ועיין תוס' ל"ה ד"ה נתגלגל:

אך זה צריך ליזהר דהמערב לכל השנה אם איננו בין השמשו' בתוך העיר כלל והוא לצד האחר ממקום העירוב פשיט' שלא קנה לו העירוב ואסור לו לילך יותר מתחום העיר. והנה גם במניח עירוב בתוך העיר כל העיר כד"א ואיננו ממדת תחומו ופשיטא שאין צריך העיר להיות מוקפת חומה להיות נחשב כד"א וכמ"ש תוס' עירובין מ"ז ע"ב דגבי נותן עירובו וכן בשובת א"צ להיות מוקפת מחיצות והא דנקט המחבר וכן הרמב"ם דנותן עירוב ברה"י והמ"מ כ' בשם הרשב"א אפילו בשבת דוקא במוקף לדירה היינו שהעירוב או השביתה צריך להיות ברה"י דאז נעשה כל העיר אפי' אינו מוקף מחיצות כד"א. ומעתה לפי האמור קם דינא לפי הכרעת הרמ"א להקל כטור דהבא להניח עירוב מודד מחוץ לעיר אלפים אמה ומניח עירובו בסוף אלפים והוא מותר ללון בביתו גם שביתו חוץ לתחום עירובו וכל העיר שלן שם מותר לילך דנחשב כד"א ובלבד שלא יהיה בשעת שביתה חוץ להעיר וגם בעיר שאינו מוקף מחיצה ואם הניח עירובי בעיר כל העיר נחשב כד"א ומהעיר שהניח עירובו חוצה מודד אלפים אמה ועד שם מותר להלוך. וממילא אם יש פיך התחום של עירובו עירו דינו כמודד שאם כלתה בסוף העיר נחשב כד"א וכן לעולם. זה הנראה לי להלכה.

ודע דנראה לי דהא דבמודד בכלתה מדתה בסוף העיר נחשבת רק כד"א היינו דוקא אם העיר נגד מקום שביתתו ממש דהיא מקים העירוב שהוא ד' אמות או נגד העיר ששובת בה שנחשב כד"א דעיקר התחום היא אלפים ממקום העירוב שתי וערב מזרח ומערב צפון ודרום ורק זה יהיה כל שובתי שבת ממלאים הקרנות וא"כ דוקא אם העיר מכוון נגד מקום השביתה נחשב העיר כד"א אבל אם העיר נגד מקום הקרנות גם שהוא בתוך התחום לא אלים כח הקרנות להחשיבו רק כד"א ויש ראי' לזה מדברי ר' יהונתן לפי הבנת המגן אברהם בדבריו דמספקא ליה דלרוחב העיר לא נחשב כד' אמות אפי' בכלתה מדתו בסיף העיר והיינו משום דאיננו הרוחב נגד מקום שביתתו ממש רק הוא תקום הקרנות דוק היטיב:

ואגב אורחא אמרתי לבאר דברי ר' יהונתן ז"ל הנ"ל עפ"י כוונת המג"א בסי' ת"ח וכך כוונתו דמתחילה כתב אע"פ שאין העיר כלל מחשבון כשנותנין העירוב למזרח למדת ארכו למערב אבל אין לו לצאת לצפון ודרום חוץ לשער העיר כלל היינו מה שהוא יתר ממילא הקרנות ולרוחב העיר, העיר עולה למדה ואין לו רק כנגד מקים עירובו שיעור תחומו ואח"כ כתב דלכאורה דגם לרוח מערבית חוץ לעיר שיש לו אלף אמה אין לו אלא ברוחב ד' אמות ולא לכל רוחב העיר. ויש לפרש בה ב' פירושים או שאין לו רק ד' אמות מכוונות ולא מילא קרנות כלל, כיון שאינו ממש בתוך התחום של מקום שביתתו גם שמדת העיר אין עולה מן המנין היינו ליתן לו אורך מדתו אנפים ולא לענין למלא הקרנות וא"כ אין לו אל רוחב ד' אמות מצומצמות חוץ לעיר. מה שהוא עודף ממדת תחומו ממקום שביתתו. או דיש נפרש דודאי ממלאין הקרנו' גם חוץ לעיר. רק שלא נחשב רוחב מקום העיר כד' אמות למשל אם העיר חלף אמות רוחב, לא נאסר שניתן לי חוץ לעיר למלאות הקרנות אלפים מצפין ודרום חוץ מרוחב העיר, רק שיש לו ד' אמות במילוי הקרנות ועיין מחצית השקל שמפרש כן. ודחק עצמו לפרש דברי הר"י במה שכתב אעפ"י היה לו בתחלה רשות. ואמנם לפי פירוש הראשון הדברים כפשוטן אע"פ שהיה בתחלה רשות להלוך כל העיר ברוחב נגד תחומו לכל הפחות. ואח"כ כ' כמסתפק, גם בתוך העיר יש לומר שלא ילך ברוחב רק נגד ד"א לבדן. והיינו עם מלא קרנות שהוא רוחב ד' אלפים ואם העיר רחבה יותר אסיר להלוך כל רחבה. וע"ז כתב יש לבע"ד לחלוק כמו שאורך העיר אינו מהמדה כן ג"כ מהרוחב ויש להלוך כלה לארכה ולרחבה, אפי' הוא רחב משיעור התחום. אבל חוץ לעיר ודאי קם דינא כמ"ש מעיקרא דאין רשאי לילך חוץ לעיר לצפון ולדרום יותר משיעור תחומו נגד מקום שביתתו. דלמלאות הקרנות לא נאמר כזה יהיה רק ממש שיעור התחום של אלפים. ולק"מ מה שהקשה בס' אבן העוזר דדברי מהר"י סתרן עיי"ש דלא ראש דבריו סופו דראש דברי מהר"י דרחבו לא הוה כד"א לענין חוץ לעיר למלאות הקרנות וסוף דברי מהר"י הם לענין שמותר לילך כל רוחב העיר כמו מדת ארכו ודברי אבן העוזר בפירושו לא ירדתי לעומקן למצוא בהם קורת רוח:

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה