אור ברסלב
אהל אברהם סימן יב

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן יב

סימן יא

אשר שאל מעלתו איך כדת לעשות בנדון שיעור כזית, הן כבר האריכו הגאונים בתראי הגאון צל"ח בחידו' על פסחים בסופו ומורי הגאון חתם סופר זצ"ל בתשובתו [או"ח סי' קכ"ז] ופשיטא שיש לילך אחר המחמיר ולא מחומרא רק מדינא להוסיף בשיעור כזית המשוער לפי אגודל אשר כמעט כפלים כשיעור חצי ביצה. ואני בעניי מצאתי כי כבר ישב על מדוכא זו אחד מקדמוני בתראי. והוא בתשו' תשב ץ ח"ג תשו' ל"ג כתב ששיעור האגודל רבה למעלה משיעור של ביצים ולחומרא אזלינן. ולוצא דמסתפינא אמינא מה הרעש הזה ומי הגיד לנו באיזה ביצה ממין התרנגולים שיערו חכמינו ז"ל

[אב"ה יעויין בחת"ס בתשו' הנז' ד"ה נמצא] ועינינו רואות כי עתה חדשות מקרוב באו מין תרנגולים שקורין (חינעזישע) או (ענגלישע הינער) ושם במחוזות הללו המין הזה נקרא בשם תרנגולת סתם. וכן בארץ הקדושה מצויים כאלה ובשם תרנגולי' סתם יקראו

[אב"ה פה עה"ק נקראים בשם (קיבריצער הינער) ע"ש האי קפריס הסמוך מוצא העופות, להשביח מקחם. ומלבד זה בשם תרנגולים סתם נקראים] וביצים הללו הם גדולים מביצה תרנגולת שלנו ואין כאן פקפוק לשער בזית גדול לפי ערך האגודל אשר שיעורו מכוון עם אשר שערום אבותינו בז' שעורים רוחב וב' אורך ואין פקפוק ודברי מ"ו הגאון בתשובתו שגבו ממני מאד מאד מה שהאריך איך משערין שיעור חלה במים שיצאו ע"י מ"ג ביצים וקמח ומים אין להם גוש דומה (לזה) [לביצה] ארכבותי נקשן דא לדא שאין לדברים האלו הבנה כלל. ומה לנו בעצם המים רק אנו רוצים לדעת שיעור המדה של העומר אשר מחזיק כשיעור מ"ג ביצים קמח.

[אב"ה ולומר שכוונת החת"ס ז"ל קמח מקובץ ש מ"ג ביצים כשמרפין אותן אז נעשה פ"ו בעודו רפוי ואז מתמלא הכלי ולכאורה כן משמע מדבריו שכתב כי הכלי מחזיק מ"ג ביצים פעמים היינו פ"ו ביצים מים והקמח אם יתקבץ יהי' שיעור חלה מ"ג ביצים עיי"ש. זה אינו מלבד דהול"ל דמ"ג ביצים מים הכוונה על קמח מקובץ. נראה בעליל במרוצת דבריו בד"ה אך תימא ובד"ה עכ"פ שמקשה שהוא מן הנמנע, דאין איכותן שוה דזה גושיות וזה נימוס. דכוונתו דהשיעור ישתנה עפ"י איכות המים מפני שהוא נימוס יותר והוא פלא. וכן מצאנו ראינו בתשו' אמרי אש או"ח השגה זו] גם מה שרוצה לבאר שם דע"י המים שנותנין בקמח נתרבה השיעור של העיסה החוש מעיד שאינו כן

[אב"ה ותימה על החת"ס ז"ל דממקום שהביא ראיה ממנחות רפ"ה מוכח להיפך בבלילה עבה ורק בבלילה רכה מתרבה. ואי דכוונתו על קמח מקובץ כפי האפשרי אין ראי' משם ואעפ"כ החוש מעיד שאי אפש' לקבץ דבק אל דבן בלי מים כבמי' וע"כ מתמעט. וכן תימה מה שהביא מהרלב"ג] ועיין בכ"מ פ"ה מהל' תמידין ומוספין מה שהביא בשם רלב"ג ולמעשה כבר הסכים שם מ"ו ג"כ כדעת הצל"ח להחמיר ופשוט הק' הנ"ל:

[אב"ה אם אמנם דמסקנת החת"ס ז"ל להחמיר רק לענין קמח לשער במ"ג מים פעמים וכן לענין רביעית משא"כ בזיתים דהם גושיות עיי"ש. כוונת המחבר ז"ל שמסכים בזה דשיעור הרמב"ם עפ"י חשבון מ' סאה הוא כפל משיעור מ"ג מים שיעור חלה. או דאם אמנם לפי דעת החת"ס ז"ל הזיתים נשארו בשיעור חצי ביצה. אבל לשער זית צריך להיות גושיות ג"כ כביצה. ואם הוא רפוי' כקמח השיעור כביצה שלימה וק"ל]:

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה