אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר
סימן ג
שוכ"ט לתלמידי החביב הרב המופלג האברך כבוד מו"ה משה אלחנן וועכסלער נ"י.
אותיותיו הנעימים הגעני זה פעמים ואשר לא השבתי על הראשונה כבר נודע לו הטעם מפי ידידי הרבני מה"ו מאיר וואלף נ"י ולא מראש בסתר דברתי ואשר שאל כעת בדבר הלכה במה שיצא דבר הלכה בנב"י ח"א יו"ד תשו' ע"ה ליישב ד' הש"ע סי' ל"ב ולהצילו מקו' הט"ז שם ס"ק י"ד וגם הסכימו עמו גדולי אחרונים וכן מטין ד' הגאון בפ"מ בסי' ל"ב במשבצות ס"ק ל"ט יעי"ש ומעלתו הרחיב בדברים הראויים לאמרם דולה ומשקה מבארות מים חיים מד' הראשונים ומדברי הב"י כי לא זה הדרך אשר, דרכו בו ומאריך בסברות ישרות בנויים על אדני אמת וישר ואני לא באתי למדה זו להכריע בהלכה. אך לתרץ ד' הש"ע לענ"ד יש ליישב באופן אחר
והוא דכבר כתב הרשב"א בתשו' דאם נכתב בכשרות ואח"כ נגע כיון דאפשר להפריד אין מעכב וכשר מטעם כל הראוי' לבילה וכו'. ומעתה אני אומר וודאי במאריך בנון פשוטה וכדומה ולאחר שכתב מתחלה שיעורה האריכה עד סוף הגליון או ליגע באות אחר כשר מטעם שכתב הרשב"א. וכן אם ניקב אח"כ ונשתייר בה כדי גרירה במקצת ולאחר הגרירה יהי' עדיין שיעור אות מותר מטעם הנ"ל דהרי כבר נכתב מתחלה בכשרות והיקף גויל. רק שהאריכה אח"כ. [אב"ה ותינוק דלא חכים מהני שיש בוודאי מלבד שיעור אות הקטן גם כדי גרירה שהוא משהו]. אבל בניקב תוך האות ולא נשתייר בתוכו היקף גויל. גם שנכתב מתחלה בכשרות בהיקף גויל. וגם עכשיו אפשר לגרור מעובי האות וישאר האות מוקף גויל ע"י הגרירה מעובי הקו של ירך האות. הן מתחלה שהי' מוקף גויל הי' מתוך האות. ועכשיו יהי' היקף הגויל ע"י הגרירה מירך האות. וזה פנים חדשות שלא הי' מתחלה היקף גויל זה ופסול מטעם חק תוכות. משא"כ בנון פשוטה הנ"ל. דע"י גרירה יהי' מוקף גויל כאשר הי' מתחלה כשכתב שיעור האות טרם האריכה. וראי' לזה דוגמתה לומר פנים חדשות בשבת קי"ב ע"ב ועירובין כ"ד ובזה יבואו ד' הש"ע ע"פ הירושלמי על נכון:
ואם כנים הדברים האלו אם ניקב תוכו של האות אפילו נקב קטן סמיך לקצת ירכו בגונא שאין בו מוקף גויל אין ראיה להכשיר. ועכ"ז מי שסומך על ד' הגדולים הנ"ל לא הפסיד ובהיות כי מעשי ידיו כתיבה דקה מן הדק כמעט בנס הם עומדים המיעוט מחזיק רב הכמות עד כמעט לא שלטה בהם עין א"א לי לעיין בהם כראוי ואסתגר בזה ד' אוהבו הדש"ת.