אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
פרשת תצוה
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. אפשר לרמוז לענ"ד בס"ד על ענין עון שז"ל שכמה וכמה הפליגו רז"ל בחומר עונשו כאשר עיניך תראינה להרב ר"ח ז"ל בשער הקדושה פי"ז שהאריך והרחיב בפרט זה. והרב קרנות צדיק הנד"מ מלא וגדוש מזה ואסף איש טהור כמה ענינים ומוסרים ועונשים מדברי רז"ל המה המדברים בפגם עון זה עי' שם תסמר שערת אנוש ויתלהב לבו לעשות תיקון לנפשו יפשא"ק עד שיעלה לו רפואות תעלה למכתו. ובזה תקובל תשובתו. והאל ית' ירפא מחלתו. אשר ע"כ באתי אני הדל בעוניי קל שבקלים בער ולא אדע במעט קמח אשר בידי לרמוז איזה גרגרים בפסוק הנז' בדרך נוט' כזה בס"ד דהיינו. ואת"ה ר"ת ותיקון הזרע אמירת תהלים. תצו"ה ר"ת תשובה תענית תפלה תורה. צדקה ודוי הכנעה. ועי"ז א"ת ר"ת אחריתך תזכור. ארון תכריכין. אש תוקד. אשר על כן בנ"י ר"ת בכי נהרות יתן. ישרא"ל ר"ת ישפוך שיחו לפני אל רם. ויקח"ו ר"ת וישתדל קימת חצות יום ויום. אלי"ך ר"ת לכל אחד יתן כראוי. ר"ל הצדקה יתן לכל אביון כפי הראוי לו. שמ"ן ר"ת שבת נר מילה. שולחן מלא נרות. מדליקין שבעה נרות. שני מלאכים נצבים.
שומר נפשו ממחשבות - שומר מצרות נפשו. זי"ת ר"ת תיקון זרע יזהר. ימנע תגלחת זקן. תעניתו זוזים יפדה. ואם אינו יכול להתענות - ז"ך ר"ת זלזל כספך. שלא תהיה כילי וקמצן בענין הצדקה והמצות. כתי"ת ר"ת יפה כח תלמוד תורה. למאו"ר ר"ת ללמוד משנה ותמיד רחם אביוני'. ללוות מתים וקבורתם רדוף אחריהם. רוץ לשמוע מילה ועניית אמנים. לזכך רעיונך מהרהורים ומהסתכלות אחרות. להעל"ת נ"ר ר"ת תיקון עון הזרע לבטלה לברר נצוצות רבות. לא תרגיל עצמך ללשון הרע. תמי"ד ר"ת חלוש מצת י"ד.
מחשבותיך יהין דברי תורה. דעת היצר תרחיק ממך. תזכור. מטפה יצאת די. תחשוב מיום דינא יתיב. תמיד יהיה מטהר דעותיו. א"נ להעל"ת ר"ת עון לא תשנא הרחק לעולם. ע"כ. ה' יזכנו תיקון לנר"ן ויזכנו לכתרה של תורה אכי"ר:
באו"א אפ"ל לענ"ד בדרך רמז ומוסר כאשר יורוני מן השמים בנוט' כזה. ואת"ה ר"ת התעוררות תשובה אמירת וידוי. תצו"ה ר"ת ובעת התפלה תתן צדקה. כמש"ה צדק לפניו יהלך ודרז"ל ר"ת צל"י כידוע. א"ת ר"ת אל תאחר. בנ"י ר"ת בית ה' נלך. ישרא"ל ר"ת לענות אמן יהא שמיה רבא. ויקח"ו ר"ת ועניית קדושות חק ולא יעבור. אלי"ך ר"ת יתגבר כארי לעבודת אלהיו. שמ"ן ר"ת שבתות מועדים נעימים. זי"ת ר"ת זמירות תשבחות יהלל. זך ר"ת כתיקון זה. כתי"ת ר"ת תשתדל תמיד יפה כחך. למאו"ר ר"ת מצוה רבה אחדות ואהבת לרעך. ומצות רבות אוכל לקיימם מזה. להעל"ת ר"ת עוד תוכל לשבר הקליפות להציל נ"ר ר"ת ניצוצות רבות. תמי"ד ר"ת משיח דוד יבא תיכף. ע"כ. יה"ר שיבב"א:
באו"א אפשר לרמוז עוד בס"ד כו' הכתוב ואתה תצוה וכו' בהקדים מ"ד במד' וז"ל כשעלה משה רע"ה למרום הראה לו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ושופטיו. והראהו כל מדור ומדור המתוקן לצדיקים לעת"ל והראהו עונש המזומן לרשעים בגהינם. והנה ידוע דאוה"ע תמיד מחרפין ומגדפין לישראל באומרם עד מתי אתם יושבים בזה העול הכבד והתקיף בגלות המר והנמהר הזה ולמי אתם מקוים מאחר כי עבר קציר כלה קיץ ואתם לא נושעתם ואיה בית מנוחתכם ושכר הטוב הגנוז לכם. כמו שאתם אומרים עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ואיה העונג הצפון לכם בג"ע. כ"ז הם מלינים ומלעיגים עלינו בהבל פיהם של שוא. לזה בא הקב"ה ברמז באמור למשה ואתה תצוה את בני ישראל. ביחוד ר"ל בפרטות תן דעתך שתשיבם ע"ז. ויקחו אליך. ר"ל שישמעו לדבריך ולמצותיך שאתה בעצמך עלית השמימה וראית בעיניך השכר והעונש ובזה יאמינו לדבריך ולא יפצו פיהם אוה"ע לומר לישראל עוד מי עלה שמים משה בעצמו זיע"א עלה שמים וירד וראה השכר הצפון לצדיקים לעת"ל והעונש המר לרשעים ומזה עוד לא יפצו פיהם. וצריכים הם לזרז את עצמם במצות ומע"ט וז"ש תחילה א"ת ב'ני י'שראל ר"ת גימ' אחד. וגימ' אהבה. ר"ל שתמיד יהיו באחדות אחד ובאהבה ואחוה יחד. ובזה מבטלים לעג אוה"ע מעליהם וז"ש ישרא"ל ר"ת אויביהם ידמו שלא לדבר רעות. יראו שאתם אהובים רבים למקום. חזר ואמר עוד שצריך להתמיד בלימוד התו' שנמשלה לשמן זית זך שתהיה נקיה וברה מבלי שום פניה להתגדל ולהתיהר ח"ו ועי"ז יזכו ששם שדי הרמוז בר"ת ש'מן ז'ית ז"ך גי' שד"י ששם שדי ישמרם. עוד זוכים ע"י לימוד התורה נפתחים להם מעיינות החכמה בשבעים פנים לתורה. דהיינו שמן זית זך אותיות שניות גי' ע' רמז לע' פנים של תורה. וס"ת שמן זית גי' ת"ן ר"ת תורה ן' שזוכה ע"י התורה לן' שערי בינה. כתית ר"ל שיכתתו עצמם מחיל אל חיל כדי ללמוד תורה כמו שמצינו במסכת מגילה ד"ה ע"ב וז"ל רב אידי אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא. חלש דעתיה קרי אנפשיה שחוק לרעהו אהיה וכו'. אמ"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו לרבנן. נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש ואותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון. וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו ל אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק כל השנה כולה וכו' ע"כ עי"ש. וכן כמה מעשיות בתלמוד שהיו מכתתים עצמם ללכת מחיל אל חיל לעסוק בתורה וז"ש כתית. ועוד אמרו בש"ס אין רינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה וכל בית שאין נשמעים בו ד"ת בלילה לסוף יחרב ח"ו. וז"ש למאור ר"ל שילמוד בלילה ג"כ על ידי האור מלבד תורת היום. ובזה יהיה זוכה למאו'ר גי' זר'ע שיהיה זרעו זרע קודש בנים ת"ח כדאיתא בגמרא דשבת פרק במה מדליקין דכ"ג ע"ב וז"ל אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים ת"ח וכו'. רב הונא הוה רגיל דחליף ותני אפתחא דרבי אבין נגרא חזא דהוה רגיל בשרגי טובא. אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא. נפקו מיניה רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין. רב חסדא הוה רגיל דחליף ותני אפתחא דבי נשא דרב שזבי פירש"י דבי נשא אביו. ואיכא דאמרי חמיו. חזא דהוה רגיל בשרגי טובא. אמר גברא רבא נפיק מהכא. נפק מיניה רב שזבי ע"כ. וז"ש להעלות נ"ר תמי'ד ב' תיבות אלו גי' בשבת ר"ל ע"י נר שבת זוכה למאור גי' זרע כנז'. ואיתא בזוה"ק פ' בראשית דמ"ח וז"ל ואתתא בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשבת דהא יקרא עלאה הוא לה וזכו רב לגרמא למזכי לבנין קדישין דיהון בוצינא דעלמא באורייתא ובדחלתא ויסגון שלמא בעלמא בארעא ויהיבת לבעלה אורכא דחיין בגין כך בעיא לאזדהרא וכו' עי"ש. וידוע דלימוד התורה בשבת הוא מעולה יותר וז"ש נר תמיד גימ' בשבת. להעלות התורה יותר:
רמזי פורים. ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקם אסתר ותגע בראש השרביט. אפשר לי אני הדל לרמוז בס"ד איזה רמזים במלת השרביט מה שנוגע לענין אסתר המלכה ועניניה אחרים כאשר יבואו לקמן ולראות שכמה דברים טובים ונכוחים אשר עלו ובאו במציאות חן שמצאה בעיני אחשורוש וכדמוכח מקראי דמגילה וה' היפר עצתם וקלקל מחשבותם בכח שמות הקודש הרמוזים בשרביט כאשר יראה הרואה. והוא ו'יושט ה'מלך ל'אסתר א"ת ר"ת גי' שם בן מ"ב. המלך לאסתר את ס"ת כת"ר לקיים מקרא שכתוב וישם כתר מלכות בראשה. גם ותגע בראש השרביט נוט' גימ' י"ג כנגד י"ג מכילן דרחמי. עוד תיבת השרביט במילוי כזה אות ה"א שי"ן רי"ש אותיות שניות גי' אהי"ה. אות בי"ת יו"ד טי"ת אותיות שניות גי' הוי"ה שהם מורים רחמים גמורים. עוד ותגע בראש השרביט כלו' באות ה"א שהיא בראש מלת השרביט שהיא רומזת לשכינה. השרבי"ט נוט' ט'רם ר'אתה ש'לשת ה'מלאכים י'רדו ב'שבילה. א"נ השרביט בגימ' עה"א כל אחד בשביל נס אחד עב"כ. כמובא בס' מדרש אליהו כהן ז"ל בפירושו על מגילת אסתר עי"ש. א"נ השרביט ג' אותיות הראשונות הם שרה. ואותיות בי"ט גימ' נוט' א'ברהם י'צחק י'עקב זיע"א שבטחה על זכותם. א"נ בראש השרביט במ"ק עם התיבות הם גימ' רבקה רחל לאה במ"ק. לרמוז שבטחה על זכות האבות והאמהות שהגינו בעדה.
השרבי"ט נוט' ט'רם ה'ליכתה ר'שמה ש'ם ה'שם ב' ב'מצחה. לקיים מ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד. ועמדה אסתר בתפלה לפני הקב"ה ואמרה - השרבי"ט נוט' ה'אל ש'די י'שמרני ב'רוב ט'ובך ר'חמני. א"נ נוט' ר'חמן י'שראל ה'ם ט'מונים ב'צער ה'ם ש'רוים. ט'רם ש'אלתי י'שראל ה'מונך ר'חם ב'חסדך. י'שראל ט'הורים ב'תשובה ר'בה ה'ם ש'בים. י'שראל ה'גונים ר'חמנים ב'יישנים ש'בת ט'ועמים. ט'רם ר'איית ש'חר ב'תורה ה'ם י'למדו - ה'לכות ש'בת ר"ח י'מים ט'ובים ב'כנופיא. י'קראו ה'מגילה ש'ירה ט'בא ב'שמחה ר'בה:
באו"א אסתר הצדקת ע"ה כל כונתה להמליץ טוב על ישראל לפני אביהם שבשמים שיחוס וירחם עליהם. בזה אפשר שבכונה מכוונת ותגע בראש השרביט והוא בהקדים מ"ש רז"ל על פסוק ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. לרמוז תבא בתה של שרה שהיא אסתר ותמלוך על קכ"ז מדינות ככתוב שבע ועשרים ומאה מדינה. אפשר שזה כונתה ותגע בראש השרביט שהם אותיות שרה שזכותה תגן בעדה. באו"א אפשר שכיונה לרמוז בתיבת השרביט שכמה מצות שמקיימים ישראל בכללות ובפרטות רמוזים בנוט' אותיות השרביט.
ראשונה והוא מענין קריאת התורה בצבור אות ב"ה שני וחמישי.
אות ש' שבתות. אות י"ט ימים טובים. אות ר' ראשי חודשים. א"נ באות הה"א הקרבה. הזאה. הקטרה. הנפה. הבדלה. הדור. הוכחה. הענקה. הלבשה. אות ש' שבתות. שקלים. שביעית. שמיטה. שלוח. שבוים. אות ר' ראשי חודשים. ראיה. רגלים. אות בי"ת ברכות. בכורות. בכורים. בדיקה. ביעור. אות יו"ד ימול. יפדה. יתן. אות טי"ת טבילה. טהרה. טוטפות. באו"א השרביט נוט' שלש רגלים יחלקו הצדקות בשמחה טובה. בנתינת הצדקות יעשו טובות שלומות רבות.
הצדקה בשמחה שלום רב טוב ישיגו. ימי הפורים טובים בשר שמן רוצים. ראשית הסעודה שותים יין בשמחה טובה: עוד אפשר לרמוז בס"ד איזה נוט' מאותיות השרבי"ט והוא. ראשית הקציר במקדש יקריבו שתי הלחם בכורים יקריבו. ראש השנה שחרית בשופר יתקעו. ביום הכפורים שעירים יקריבו. שבעת הימים רצופים בסוכה ישבו. השרבי"ט ר"ת יום הושענא רבא בעלות השחר טובלים. בעת התפלה יצעקו שדי רחום טהרינו. א"נ אפשר לרמוז ותג"ע ברא"ש ר"ת תחילת גזירה עבדים ושפחות - שתקתי אבל בהשמיד ראש. אזי לא אוכל להתאפק כי אין הצר שוה בנזק המלך. השרבי"ט נוט' רחמן שלח הגואל בשורות טובות יתן. ישראל החביבים בשורות טובות שלומות רבות:
באו"א אפשר לרמוז בס"ד בהק' מאמר רז"ל במגילה שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמ"ל אם כן שבשושן יהרגו של כל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו רבי אמור לנו אתה. אמר להם מפני שהשתחוו לצלם. אמ"ל וכי משוא פנים יש בדבר. אמ"ל הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים ע"כ. וכ' הרב המזה"ר בעל ס' זכות הרבים כמהר"י פרחי ז"ל בס' מיני מתיקה דרוש א' לשבת זכור דף ג' סע"א וז"ל מטעם אחר נתחייבו בעון מכירת יוסף הצדיק ע"ה כמ"ש רז"ל על פסוק וישבו לאכול לחם אמר הקב"ה אתם מכרתם אחיכם יוסף מתוך מאכל ומשתה חייכם שאתם עתידים להמכר בשושן מתוך מאכל ומשתה דכתיב והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה. ושמעתי משם המפ' ז"ל דדייקי מאי תיבת מתוך והול"ל ע"י מאכל ומשתה. והוא כי איתא ברז"ל כשאדם רעב הוא בשני לבבות שכן כתיב ואיש נבוב ילבב.
ואחר שאכל ושבע ודשן הוא בלא לב. ואימתי הוא שפוי בדעתו כשהוא באמצע אכילתו. לא רעב ולא שבע. מעתה אם השבטים היו מוכרי את יוסף כשהיו רעבים או שבעים היה מקום לדון אותם לכף זכות כי בלא דעת עשו את הדבר הזה. אבל מאחר שמכרו אותו באמצע הסעודה ולבם נכון עמם אין מקום לדון אותם לכ"ז. וזהו מ"ש אתם מכרתם וכו' מתוך מאכל ומשתה ר"ל לא קודם אכילה ולא אחר אכילה אלא באמצע שאז הדעת הוא מיושב על כן גם אתם עתידים וכו' וש"י ע"כ דברי הרי"ף הנז' ז"ל עי"ש:
באופן נמצינו למדין מן האמור שישראל נתחייבו על ג' עבירות והם עון הצלם. ועון שנהנו מסעודתו של אותו רשע וגם על עון מכירת יוסף כנז"ל. ואפשר שע"ז באה אסתר הצדקת לרמוז במלת השרביט שהושיט לה אחשורוש ורמז לה במלת השרביט ענין ג' דברים הרעים הנז'. והוא השרבי"ט ר"ת טעם ראשון בעון השבטים שמכרו יוסף. טעם ראיית הצלם שהשתחוו ישראל בבלה. טעם בשביל הסעודה שנהנו ימים רבים. המאכלות טרפות יין רב בנסך שתו. ומרדכי ידע את כל אשר נעשה וכו'. עד שאמרה לו אסתר לך כנוס את כל היאודים וכו' עד ותגע בראש השרבי"ט ורמזה לו בר"ת ישראל טהורים הרהרו בתשובה שלימה רבה. שלשה ימים רצופים המה בתענית טובלים האל ישמע שועתם רחום ברכם טהרם. ישראל טובים שלמים הם בני רחומך. ישראל ברוב טובך רחמן שלח הגואל:
ואפשר גם כן לרמוז בס"ד מה שרמזה אסתר למלך במלת השרביט מחרון אף על המן הרשע ובניו הרשעים לזלזולי קא אתייא והוא שכל כונתה לעורר עליו את הדין ולהפילו ארצה לרומם קרן ישראל שכן תראה השרבי"ט ר"ת המן טמא בלן רשע ימח שמו. א"נ ר"ת בניו רעים טמאים שקוצים העץ יתלום. העץ שהכינו טרם ראשם בחרב יכרותו. א"נ ר"ת ימים טובים ראות בני המן שתולים. בשושן הבירה יומא טבא שמחה רבה. המן שונא ישראל בזוי רשע טרוף. המן טרם יתלוהו בניו רעיו שממוהו. א"נ השרביט ע"ה בגי' גהינם כלה המן בניו אינם כלים. א"נ השרביט עם האותיות גי' אוי להם רעים חטאים מאוד ע"ה. בני המן הממזר הם עשרה ואלו חסרונם. פרשנדתא דלפון אספתא פורתא אדליא ארידתא פרמשתא אריסי ארידי ויזתא נוטריקון חסרונם עם מספר כללותם הם גימ' על העץ. רמז שהעץ מוכן ומזומן להם. והם מוחזקים בו ולהם דין בן המצר. עוד גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וכו' גבוה חמשים אמה. יש לדקדק למה לא פחות ולא יותר ומה היתה כונתו בחמשים אמה דוקא אלא מוכרח שעשאו בשיעור זה בכונה מכוונת והוא שמספר חמשים אמה ע"ה גי' העץ הוא מזומן להמן. א"נ המן בן המדתא עם האותיות גימ' המן ובניו ימח שמם. וידוע מ"ש רז"ל שחרבונא היה אחד מהיועצים של המן שכן רמז חרבונה הוא גי' מהיועצים. המ"ן ב"ן המדת"א נוט' הצורר ממזר נואף. בן נדה. הוא דשקיל ארור מוחרם תועבה. המן בחילוף אותיות אחה"ע כזה. אות ה"א בעי"ן אות מ' בפ"ה אות נו'ן בתי'ו הם גי' תק'ן. גי' המן ובניו ביחד העץ מוכן להם ע"ה. א"נ ע"ה גי' והוא דזכה בו וזיכה אתם. א"נ גימ' וישמחו בחלקם. המן בחילוף אותיות אתב'ש אות ה"א באות צד"י אות מ"ם באות יו"ד. אות נו"ן באות ט'ית. הם גימטריא גהינם עה"כ. ואל יחשוב שגהינם הוא לחלקו דוקא אלא גהינם גימ' הוא ובניו יחד:
חרבונה גי' חזר מיד עה"ת. עוד אמרו רז"ל חרבונה במ"ק גי' זה אליהו במ"ק. וידוע שפינחס זה אליהו. וזה רמז חרבונה ע"ה גי' פינחס זה אליהו. א"נ בגי' הוא יזכר בטוב עם התיבות והכו':
ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו וגו' אמרו רז"ל היא בעיא לאגיורי באה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גברת לאומה אחרת. נפק ממנה עמלק דצערינהו לישראל מ"ט דלא איבעי להו לרחקא. עוד ואלה שמות בני עשו אליפז וגו' ותלד לאליפז את עמלק וידוע דאגג מזרע עמלק הוא. וגם המן היה גלגול עשו ובא לערער עליו על הברכה זרע מרעים אחים שיתפרדו. ואם תכלול חסרונם ביחד דהיינו עשו עמלק המן הם בגי' כלם רשעים ע"ה. א"נ ע"ה גי' הם גזלנים חמסנים טמאים מטמאים כנדה. א"נ עה"ת גימ' כופרים אינם מאמינים ביחוד האל. א"נ ע"ה גי' ועובדים העבודה זרה לאל אחר. א"נ גימ' ימח שמם וזכרם. א"נ הם וזרעם אחריהם הכל ביחד. א"נ גימ' מדרי עלמא וחלקם יחד בגהינם. א"נ עה"ת והכו' גי' גהינם כלה והם אינם כלים לאבדון יהיו לעולם. זהו גנותם ובזיונם ועונשם בכללותם יחד שלשתם עשו עמלק המן. ואולם כשנבא לפרט חסרון ובזיון וגנות כל אחד לבדו תמצא בהם כהנה רבות דהיינו ראש לכל הקליפות והטומאות הוא עשו. והנה עשו במילואו כזה ע'ין ש'ין ו'ו בגימט' נבל בזוי חמסן גזלן טמא ומטמא ע"ה. א"נ גימ' ונאף ורצח וגנב. גם עמלק במילוי כזה ע'ין מ'ם ל'מד ק'וף עם עיקר האותיות בגי' בזוי טמא מנודה ומחרם. גם המן בחילוף אותיות אחה"ע כזה אות ה"א באות עי'ן אות מ'ם באות פ'ה אות נו"ן באות תא'ו נוטריקון פת'ע והם בגימ' המן בא בגלגול עשו עב"כ. אפשר שזה רמז שהע"ה פתאום יבא אידו פ'תע ישבר ואין מרפא:
והנה אם תכלול ג' מילואים יחד דהיינו עשו עי"ן שי'ן ו'ו. עמלק עי"ן מ'ם למ'ד קו'ף. המ'ן ה'א מ'ם נו'ן. עם עשר אותיות הפשוטות והכו' בגימ' הם כוונו לעקור אומה שלימה יחידה ה' באפו אבדם. א"נ בגימט' ואש גהינם תבעיר בלבבם עב"כ. כיר"א:
וכמה רעות מסתופפות עלו על לב מכל הג' הנז' כידוע. דהנה עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי. עמלק אפי' שראה כל האותות והמופתים שנעשו לישראל במצרים וקריעת ים סוף כדכתיב שמעו עמים ירגזון וכו' תיכף ומיד ויבא עמלק להלחם עם ישראל. גם המן זרע מרעים ביקש לקעקע ביצתן של ישראל ב"מ מן העולם והשי"ת היפר עצתו וקלקל מחשבתו ותלו אותו ואת בניו על העץ ולכולם השיב להם גמולם בראשם.
עו"נ מ"ד בספר מדרש אליהו כהן בדרוש מגילת אסתר הטעם למה אסתר גלגלה מיתת המן במשתה היין דוקא. והוא דהנה המן היה שורש הנחש. ואסתר שורש חוה. ומרדכי הצדיק זיע"א משורש אדה"ר כמובא בספרי המקובלים ז"ל. וידוע דהנחש גלגל מיתה ע"י היין כמ"ש רז"ל סחטה ענבים ונתנה לו. לכן רצתה אסתר להתחיל בתיקון החטא ולכן ביקשה להמשיך מיתת המן שורש הנחש ביין כאשר הוא המשיך מיתתה ביין. ובזה אפשר לרמוז בס"ד בגנות המן דהיינו המן בחילוף אותיות איק בכר אות ה"א באות נו"ן אות מ'ם באות תי'ו אות נו'ן באות כ'ף הם בגימט' המן הוא הנחש. עוד ידוע דהמן בא בגלגול עשו וקי"ל שלוחו של אדם כמותו וזכה בחלקו. עשו גימ' הוא השטן. א"נ גימ' הוא הנחש ע"ה. והמן הוא מזרע אגג שכן נקרא המן האגגי. ומלת אגג במילוי כזה אל'ף גימ"ל גימ"ל בגימט' הוא על העץ. וכבר נרמז חלקו וגורלו בתורה המ'ן הע'ץ כידוע. עוד נראה מ"ש רז"ל על פסוק על העץ אשר הכין לו תנא לו הכין. ואפשר דקשיא ליה דתיבות הכין לו יתור נפיש לזה אמר אשר הכין לו כלומר לו הכין. ולפי פשוטו יראה דכך כתב המן בשטר מכירתו למרדכי לעבד שאם לא יעבדנו יום אחד בשבוע יתנסח אעא מביתיה וזקיף יתמחי עלוהי וא"כ לו הכין ודאי שהוא נתחייב בתלייה וכו'. ואמרו רז"ל שאחר שעשה המן את העץ מדד עצמו וא"כ עביד עובדא בנפשיה ויצא המחשבה לפועל דמעשה מוציא מידי מחשבה ודיבור כדאמרינן לענין טהרות וכמ"ש הרב חיד"א ז"ל עי"ע. אפשר דבזה יבא על נכון והוא המן בחילוף אותיות אחה"ע כזה אות ה'א בעי'ן אות מ'ם באות פ' אות נו'ן באות ת'. גי' העץ מוכן מזומן להמן ע"ה. א"נ עה"א בגי' וזה כבודו לו דין בן המיצר וא"כ כבר מוחזק הוא ולא שייך לאחריני.
וידוע מ"ד בתרגום שני דמגילת אסתר שע"י שישראל נהנו מסעודתו של אותו רשע עמד השטן וקטרג לפני הקב"ה הן על עון שנהנו מסעודתו של אחשורוש והן על שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר הרשע והיה מה שהיה ב"מ ונגזרה הגזרה. ודרכו של שטן יורד ומשטין עולה ומקטרג והוא בעצמו נתלבש בהמן הרשע כאומרם ז"ל וכונתו היתה להשמיד להרוג ולאבד וכו' וזרש אשתו המנודית היא היתה מהיועצים וכונתה לרעה היתה ונתנה לו עצה שיעשו עץ גבוה ן' אמה וגם בה נתלבשה פלונית הרשעה. והוא אם תחשוב המן במ"ק עולה סמאל במ"ק. ואשתו זר'ש המנודית במ"ק גימ' לילי"ת במ"ק. א"כ המן וזרש במ"ק מספר חסרונם בפרטות בגי' סמא"ל לילי"ת. אחים שיתפרדו. עפי"ז אפשר שרמזה אסתר הצדקת למרדכי הצדיק ע"ה באומרה לך כנוס את כל היאודים כלו' שיהיו כולם בלב אחד ובאחדות אחת. וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום כנגד מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע אכלו מאכלות אסורות ושתו יין נסך וניאפו. והתיקון הוא שיצומו כנז' ועי"ז יהיה התעוררות תשובה כאז"ל. ואפשר כוונה בשלשת ימים לילה ויום שהם ע"ב שעות גי' חס"ד. ועוד אמרה ג"ם א'ני ו'נערותי א'צום כ'ן בנוט' גי' א'ל. חסד אל כל היום שהם מורים רחמים ובכן אבוא אל המלך וארז"ל כל מקום שנזכר במגילה המלך סתם קאי על מלכו של עולם ככתוב בלילה ההוא נדדה שנת המלך ודרז"ל על מלכו של עולם. וכן תמצא ו'בכ'ן א'בו'א א"ל ה'מל'ך נוט' גי' אחד וס"ת גי' מיכאל. שהוא שר של ישראל וע"י האהבה והאחדות יחד שהוא כלל גדול בתורה יעמוד מיכאל שר של ישראל והוא מספר מילוי שם משה ויתפלל על הצלת ישראל וישלח להם הגואל והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו היפר עצת האויבים וקלקל מחשבותם והשיב להם גמולם בראשם ותלו אותו ואת בניו על העץ כן יאבדו כל אויביך ה' אכי"ר:
ו'יושט ה'מלך ל'אסתר א'ת ש'רביט ה'זהב א'שר ב'ידו ו'תקרב א'סתר ו'תגע ב'ראש ה'שרביט. ידוע מ"ש רז"ל במד' כל מקום שנזכר תיבת המלך סתם במגילה קאי על מלכו של עולם. והנה ר"ת זה הפסוק גי' ש"ע לרמוז ע"י השתדלותה בהצלת ישראל ומסרה נפשה על ק"ה כדכתיב ואני לא נקראתי וכו' תזכה לש"ע נהורין עילאין קדישין. וצל"ד באומרו ותגע בראש השרביט מאי אתא לאשמעינן אם נגעה בראש או באמצע. ואולם אפשר לענ"ד לומר שאסתר הצדקת כוונה ביחוד ליגע בראש השרביט לרמוז בו איזה ענין והוא נוט' ברא"ש במילוי אותיות שרביט רמזה - השרבי"ט ר"ת ריבוי המעשים טובים שעושים בני ישראל. והנה מספר מילוי אותיות השרביט דוקא הם במנין אלף ר"א. בגי' דכמה מצות עושים באהבה בכל זמן. עם התיבות. א"נ ע"ה בגי' הכנסת אורחים בקור חולים. א"נ ע"ה בגי' צדקה מילה ופדיון הבן פדיון שבוים ניחום אבלים. א"נ ע"ה בגימט' ישראל אהובים גומלי חסדים צדיקים חסידים. א"נ ע"ה בגימט' והם בישנים רחמנים וענוים דלים ואביונים. א"נ בגימט' ישראל קדושים ונאמנים עם התיבות. א"נ בגי' ישראל זכאים וטהורים ומוכיחים ונבונים עם ב' כוללים. א"נ ע"ה בגי' ואת עלית על כלנה למוד. א"נ ע"ה בגי' עסק התורה בכל יום ולילה כנגד כלם. א"נ השרבי"ט ר"ת ב'בקשה ר'בון ה'עולמים י'עשה ל'מען ש'מו. אות טי"ת מתחלפת באות למ"ד באחה'ע. א"נ השרביט ע"ה גי' (ר"ת) ש'תרחם ע'ל ע'מך ב'ית י'שראל ו'תבטל מ'עליהם ג'זירת ה'מן ה'רשע י'מח ו'ידח. וכל מיני גזירות קשות ורעות:
א"נ אפשר שרמזה אסתר הצדקת בתיבות בראש השרביט בהיפוך אתוון בנוט' ט'הור ב'גזירת ה'מן ר'שע י' י'שראל ש'רוים ב'צער א'חשורוש ש'ונא ר'אש. כאז"ל במד' משל בעל התל ובעל החריץ. אחשורוש בגי' הוא רצה במכירה אפילו בחינם. א"נ בגי' והוא היה צורר ליהודים מהמן במאד. כמ"ש להמן הכסף נתון לך והעם וכו'. וידוע מ"ש רז"ל שרמז לו בתיבת הכסף גי' הע'ץ שמוכן לו מששת ימ"ב דכתיב המן העץ והוא לחלקו וגורלו דוקא. ולא לו לבדו כ"א בניו עמו ולכן העץ גימט' הוא ובניו הכל ביחד: א"נ הכסף נתון לך במ"ק בגימטריא מיום הרת עולם במ"ק. א"נ אמר הכסף נתון לך ולא כתיב קח לך רמז שהוא בתו' מתנה שלא יהיה לו שום מערער. א"נ הכסף נתון לך בגי' העץ היה לו בניו אתו ביחד ע"ה. א"נ בראש השרבי"ט ר"ח ב'עזר א'ל ש'די ר'גע - י'הפוך ה'גזירה ב'ראש ש'ונאיהם ר'עים ט'מאים. א"נ ר"ת ב'חסד א'ל ש'מתי ר'צוני. י'שתבח ש'מו ב'רוך ה'וא ל'עד ר'חמן. אות טי"ת מתחלפת בלמד כנז"ל. א"נ השרביט בגימט' תקכ"ו הם בנוט' ע'שה ל'מען ש'מך ה'גדול ה'גבור ו'הנורא ל'בטל מ'על כ'ל ב'ית י'שראל ג'זירת ה'מן. המ'ן במילוי כזה ה"א מ'ם נו'ן גי' קצ"ב נוט' גי' ו'נהפוך ה'וא א'שר י'שלטו ה'יאודים ה'מה ב'שונאיהם. ו'תלו א'ותו ו'את ב'ניו ע'ל, ה'עץ. כ'ן י'אבדו כ"ל א'ויביך ה' ששה א'מן ו'אמן: