אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
פרשת קדושים
ואהבת לרעך כמוך וגו'. והוא בהקדים מה שפירשו רז"ל שמצות ואהבת לרעך כמוך כלול בה כמה מהמצות ומעשים טובים ואזהרות שמהם מתהווה עיקר ויסוד האהבה והאחוה והשלום. ואפשר לפק"ד אם יראה בעמו"ר שבא הכתוב לרמוז שתיבות ואהבת לרעך כמוך ע"ה בגימטריא דטוב הוא לך יהי דגמתו לחברך. א"נ וחי אחיך עמך והחזקת בו זו ההטבה הגדולה ע"ה. א"נ לאהוב את הגר ולכבדו ולחבבו מאד. דכתיב ואהבתם את הגר וגר לא תונה. א"נ יזהר במאד מאונאה מהדברים והממון. דכ' אל תונו איש את עמיתו. א"נ יחונן לדלים ולאביונים לבקר חולים ע"ה. דכתיב פתוח תפתח את ידך ולא תאמץ לבבך מאחיך האביון. ואמרו רז"ל כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם. עוד ילמוד אדם מהקב"ה שבא לבקר את החולה דכתיב וירא ה' אל אברם באלוני ממרא וגו'. א"נ יזדרז מאד להכניס האורחים ולכבדם. כאומרם ז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה. וכל המארח ת"ח בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכ' כאילו הקריב תמידין ובכורים. א"נ אהבה ואחוה והשלום אלו יסוד כל בנין חזק. דכתיב ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. א"נ ע"ה גי' בכל עת אהוב הריע. א"נ הענוה היא מעלה גדולה מאד דאין במינה במחובר. ומי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה שהיה אדון כל הנביאים שנשתבח במדת הענוה דכ' והאיש משה ענו מאד מכל האדם וגו'. א"נ ויסוד האהבה הוי מקדים שלום לכל אדם. (ואפילו גוי בשוק מפני דרכי שלום.) א"נ ואהבת לרעך כמוך אני ה' ע"ה בגי' בכל מדי דמיטב לך שים חלק לאחיך עמך. דכתיב ואהבת לרעך וגו'. א"נ המעלה הגדולה בצדקה באהבה ובחבה יתנה. דכ' עשר תעשר. וכתיב ובחנוני נא בזאת וכו' וצדקה תציל ממות. א"נ על ידי צדקה מקרב קץ הגאולה עב"כ. דכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. וכתיב עשו משפט וצדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. א"נ עב"כ מלוה ה' חונן דל אשרי חלקו. א"נ וטוב להחזיק ביד לומדי התורה עב"כ. כאז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. ועפי"ז יבא על נכון משפרז"ל על פסוק אם כסף תלוה את עמי אם בקשת לעשות צדקה עשה את עמי אל תקרי עמי אלא עימי הם הת"ח שהם עימי במחיצתי יומם ולילה על התורה ועל העבודה. א"נ אדם תן לו משלו. כמאמר התנא שאתה ושלך שלו. א"נ ויזהר דלא לקח שחד אפילו כל דהוא ע"ה. דכתיב ולא תקח שוחד. א"נ וכל דיין הנוטל שחד מביא חמה עזה לעולם ע"ה. ומילוי אותיות שחד הם אותיות נתת'י ל'י בגי' דכל דמקבל שחד יורד לגהינם. א"נ נדון ביסורין קשים עב"כ. א"נ דצד הטוב והוא כי ירחיק עצמו מזה מכל וכל. א"נ עם ג' אותיות שח'ד גי' יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. א"נ ואהבת לרעך כמוך אני ה' גי' לדרוש ולהוכיח לרבים. דכתיב הוכח תוכיח את עמיתך וארז"ל כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו. א"נ חייב להודע להם על כל ענין וענין כדין וכהלכה ע"ה - א"נ ע"ה המוסר והדיני' וההלכות. כאז"ל כל המלמד תורה בעוה"ז זוכה ומלמדה לעוה"ב וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו.
א"נ עה"ת בגי' נחם אבלים דבר עמהם דברי נחומים. א"נ לשמח החתן והכלה. כאמז"ל שכל המשמחו כאילו קבל תו' מהר סיני שנא' ויתן אל משה ככלתו ככלתו כתי' מכאן יום שנתנה תו' כיום שנכנסה כלה לחופה. א"נ הוי נאמן בסוד אחר אל תגל. א"נ בדבורך עם אחד פיך לבך יהיו שוים ע"ה. שלא לדבר אחת בפה ואחת בלב. א"נ ע"ה לפדות לשבוים. א"נ ע"ה להציל נפשם מיד אויב ולכלכלם וחי דכ' וחי אחיך עמך וארז"ל כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. א"נ הגאוה היא מאוסה ורעה מאד העניו אהוב נחמד אצל הכל. א"נ ע"ה הגאוה היא שנואה מאד בעיני אלהים בעיני כל אדם. א"נ עב"כ הגאוה היא סרוחה בזויה מאד וענפיה מרובים. א"נ הרחק מגאוה אהוב ענוה זכור אדם להבל דמה. וארז"ל כל המגביה עצמו הקב"ה משפילו וכל המתיהר נופל בגהינם. א"נ עב"כ מי שהוא עניו יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה. א"נ אדם טוב יהיה עניו שפל ברך מאד עב"כ. כאז"ל כל המשפיל עצמו בעוה"ז הקב"ה מגביהו וכן בהפך. א"נ הקנאה והתאוה והכבוד המה יסודם מן הגאוה. א"נ ע"ה מהם מתהווה השנאה. א"נ בדברי' רעי' בין אדם וחברו. א"נ ע"ה מדת השלום היא טובה מאד. א"נ החכמה והבושה והיראה והענוה אלו יסוד האהבה ע"ה. וישראל יקרים. זרע קדוש טהור. א"נ עב"כ ישראל בהווה מזהב ומפז נחמדים עה"ת. א"נ ע"ה ומכל אומות העו' אין במינם עה"ת. א"נ ע"ה מרחמים לדלים ולאביונים ומחזיקים ביד אחיהם. דכתיב והחזקת בו וגו' וכל המרחם על הבריות מרחמי' עליו מן השמים א"נ כלם אהובים צדיקים וחסידי' ונבונים ונאמנים. א"נ עב"כ ענוים ושפלים ויראים. א"נ עב"כ ישראל חביבין הם להם דין בנים. דכ' בנים אתם לה' אלהיכם וכ' בני בכורי ישראל א"נ עב"כ כולנו מיוחסים אחים אהובים בני איש אחד נחנו. א"נ וישר' נבונים בני מלכים. דכתיב בי מלכים ימלוכו. א"נ וישראל כלם טובים אין במינם. א"נ שלום הבית זו היא היסוד. א"נ על ידי השלום הברכה מצויה בטוב. א"נ בבית ובשדה ה' יצליח עב"כ. א"נ וגם יזכה לבנים ובני בנים הגונים נטעי נעמנים ע"ה. א"נ מה טוב ומה נעים השלום והאהבה מצויים יחד ע"ה. א"נ ע"ה והזהרו מן המחלוקת. א"נ עה"ת והכו' כי ממנה יוצא כמה דברים רעים. א"נ האיבה והשנאה ונקימה ונטירה ביחד עב"כ. א"נ שבת ומועד הם כאחד ע"ה. כאומרם אין בין שבת למועד אלא מלאכת אוכל נפש בלבד. א"נ ובלמוד התורה יהיו במאזנים יחד. דכ' כי אקח מועד אני משרים אשפוט. א"נ עה"ת בכל מצוה ומצוה חייב לכוין וליחד בשם ה'. א"נ ע"ה ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו וכפעלו יגמל. א"נ יבטל השנאת חנם עב"כ. דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך. וכתיב ואהבת לרעך כמוך וגו'. א"נ בגי' מצוה זו היא כלל גדול בתו' ע"ה. א"נ ענפיה מרובים וכלולה בכמה ענינים א"נ ע"ה המצות והמוסרים. א"נ עה"ת אזי חקים משפטים גדרים.
א"נ עב"כ גם מעשים טובים מזהב ומפז נחמדי'. א"נ עלי אשלם גמולך בעולם הזה ובעולם הבא. א"נ מטוב הצפון לצדיקים בגן עדן אלקים חיים עב"כ. א"נ עה"ת והכו' עין לא ראתה בגודל טוב הגמול. א"נ עה"ת אשרי חלקם המזומן להם. א"נ בגימ' ועלי לשלם לכל אחד ואחד גמול פעולו עה"ת והכו'. א"נ ואהב"ת לרע"ך כמו"ך בנוט' ה'זהר ת'מיד ב'כבוד א'ביך ו'אמך. א"נ ו'הזהר ת'מיד ב'כבוד א'חיך ה'גדול. כאומרם ז"ל כבד את אביך ואת אמך וא"ו דואת לרבות אחיך הגדול:
לרע"ך ל'עשות ר'צון ע'בודתם כ'ראוי. א"נ ל'טהר ר'עיונך כ'שתתפלל ע'בודה (כאז"ל אין עבודה אלא תפלה כמו"ך כ'נגדך מ'לך כ'ביר ו'אדיר. אנ"י ה' י'חיד א'ל נ'ורא. ה'וא י"שתבח ו'יתעלה ה'דרו:
ואהבת לרעך כמוך אני ה'. אפ"ל בהק' שכמה הפליגו רז"ל על מדת האהבה שכלול בה כמה וכמה מדות טובות אחוה. שלום. וריעות. ומעביר על מדותיו ואינו מקפיד על דבר. ובורח מן הכבוד. וכמה מדות טובות נגררות מן האהבה וכתיב על כל פשעים תכסה אהבה. א"נ ואהב"ת לרעך וכו' בנוטריקון ובטח בה תמיד אל המושיע. ר"ל עת רצונו להטיב ולאוהביו משלם כפלי כפלים אני ה' עתיד לשלם שכר רב טוב הצפון לצדיקים בעוה"ב. א"נ ואהבת לרעך כמוך תיבת כמו"ך בנוטריקון ולתת כופר מהממון כיכלתך. כל מעשיך ותגמוליך כתובים. כצדקתך ופעולתך כפלים משכורתך. כמה מהברכות והטובות כפלים. כהנה וכהנה מלא כבודו. כמה מהשכר והגמול כרבותים. א"נ ואהבת לרעך כמוך אני ה' ע"ה בגי' אהוב הטוב והנאמן כי ימצא בעורך כל זמן וזמן א"נ עה"ת וממציא הנאתו לך כפי הזמן. א"נ וזאת היא עיקר יסוד האהבה. א"נ יהי כל דבריך במאזנים ואמת. האמת אהבו זה עיקר הכל. הקב"ה ישתבח ויתעלה כסא כבודו חותמו אמת. ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גי' רל"ב ר"ת רחמנא לבא בעי. א"נ תיבת אמת אפשר בגימט' בנוט' שבעה שמות שהם מכוונים כנגד שבעה ככבי לכת שצ"ם חנכ"ל כמובא במד"ת דרכ"ט ובס' יצירה ואלו הם ח'יים ש'לום ח'כמה ח'ן ע'ושר ז'רע מ'משלה הכל במאמרו יתברך ויתעלה ודו"ק:
עלי להודות למעלת אהובי וידי"ן היקר ונעלה לשם טוב ולתהלה הפקיד ה'נאמן על בית הכנסת בהר הלבנון בעאליה כמהר"ר שלמה רפאל דוויך יצ"ו שמשתדל בכל מאמצי כחו בגופו ובממונו להרבות הנדבות להמציא התועלת לקופת בקור חולים שבעיר בירות יע"א ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים הוא וכל אשר באהלו חיים וקימים לעד כיר"א. והמתנדבים בעם אתה ה' תשמרם ומעין הרע תצילם ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו יוסף ה' עליהם כהנה וכהנה הון ועושר ואריכות ימים ושנים לעבודתו יתברך שמו כיר"א: