אור ברסלב
אהבת עולם פרשת כי תשא

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת כי תשא

פרשת תצוה

מדרש אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרנם של ישראל אמ"ל בכי תשא את ראש ע"כ. וכל המפרשים ז"ל דרכו קסת'ם בביאורו. ואני הדל. כגרגיר חרדל. תחת כפות רגליהם ארמוז בו איזה רמזים ומוסר השייך לאדם לעהי"ת ישמע חכם ויוסף לקח להיישיר את עצמי ואחרים אשר כגילי. ואען ואומר בעזרתו ית' צורי וגואלי. והוא כשנדרוש כי תשא את ראש ל' מחילה כמו ועתה אם תשא חטאתם. וצל"ד באיזה אופן הקב"ה מוחל להם לישראל עונותיהם מאחר דהקב"ה מלך ע"כ העולם ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ואולם מצאנו לה פיתרי דע"י שישראל שומרים את השבת ומניחים תפילין בכל יום דהם שרביטו של מלך ואף דקי"ל המשתמש בשרביטו של מלך חייב מיתה עכ"ז ע"י שהקב"ה ציונו בתו' על השבת ועל התפילין שהם נקראים אות דכתיב בתפילין והיה לך לאות וגו'. ובשבת נמי כתיב ושמרו בני ישר' את השבת וגו' אות היא לעולם. מזה מוכח דאית לן דין בנים ובן משתמש בשרביטו של אביו. וגם בזה יזכו לכפרת עון דהא קי"ל אב שמחל ע"כ כבודו מחול כדכתבו המפ' ז"ל. וז"ש במה תרום קרנם של ישר' ר"ל באיזה אופן אפשר שתרום קרנם ויזכו כפרת העון. אמ"ל בכי תשא לשון מחילה ר"ל מוכח שתראה שאני מוחל להם עונותיהם מזה מוכח דהם לגבי דידי יש להם דין בנים ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. וא"ת מעיקרא דדינא פירכא היא מאיזה טעם יש להם דין בנים. לז"א תש"א ר"ת תפילין שבת אות ר"ל דשתים אלו הן הנצרפי"ן שנק' אות כנז' והם שרביטי של מלך מזה מוכח דאית להו דין בנים וממילא רווחא תרום קרנם ויגבה מזלם. א"נ תשא א"ת ר"ת אנכי תשובה ר"ל מענין יו'ד הדברות שפתח באנכי וגם מענין התשובה מזה מוכח דאית לן דין בנים ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. תדע שמכח שהקב"ה נתן התורה לישראל ולא למלאכים דטענו טענה אלימתא בדינא דבר מצרא וקי"ל דלגבי בן ליכא דינא דבר מצרא. זאת ועוד אחרת מכח שהקב"ה מקבל את ישראל בתשובה וקשה דהיאך מקבלם והלא מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול אלא ודאי דאית לן דין בנים ובזה תשא את ראש בני ישראל דיהיה להם כפרה וק"ל:

א"נ באו"א והוא בהקדים מ"ש רז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עע"ז כאנוש מוחלין לו. וזה שאמר במה תרום קרנם של ישר' ותמחול להם עון העגל. לז"א בכח השבת ששומרים אותו כהלכתו וז"ש תש"א ע"ה גי' שבת. א"נ בכ"י תש"א ר"ת כללות ישראל בקדושה שבת אחת תשמורו. א"נ ר"ת בהלכותיה כדבר ה'. אליהו תשבי שולח. כמ"ש רז"ל אם ישראל שומרים שבת אחת כהלכתו מיד הם נגאלים. גם ארז"ל בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים ישראל ישר אל ובזמן וכו'. וז"ש במה תרום קרנם של ישראל ונקראים ישר אל. אמר ליה בכי תשא הנה תיבות בכ"י תש"א גימט' והוא בתשובה:

א"נ בכי תשא במ"ק גי' אהבה. גי' אחד. ר"ל על ידי האהבה והאחדות אני מוחל להם עונותיהם כידוע. אי נמי במה תרום קרנם של ישראל לשון מחילה כנז"ל אמר ליה בכ"י תש"א ר"ת בבא יום כפורים - את שועתם תקבל יזלו בכי כנהרות אומרים שומע תפלות יסלח אשמותינו ברחמיך תרחמנו כי שבנו. אני שומע תפלות - כל בני ישראל. בערב כפור יטבול. בלילה יעשה כפרה - בכ"י תש"א ר"ת בערב יום כפור. שסתם תענית אסור - יתענג במאכל כיכולתו. אכילה שתיה תחשב. (תענית). כמ"ש רז"ל כל האוכל ושותה בט' מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. בכ"י ר"ת בהתבודדות כה יאמר. בוראי יוצרי כפר. ה' בחטאתי כעסתיך. כלימתי ישנה בקרבי. תש"א ר"ת אתה תשמע שועתי. תחילה שיזכור אחריתו. בכ"י ר"ת כי בא יומו. תש"א ר"ת תכריכין ארון שאול. בכ"י ר"ת בעת כתף יסבלוהו. בבור כרוי ישליכוהו. כרגע בבקר יובל. תש"א ר"ת שסופו תולעת אכלתו. אבדון שאול תחתית. בכ"י ר"ת ישב בדד כאלם. כתמיו במאזנים ישקולו. תש"א ר"ת שונא תוכחת אויל. והנה כאשר יעלה על לב האדם כל זה אזי בכ"י ר"ת בכל כוחם יתוודו. כשמתודים בהכנעה ישוחו. כנחלים בדמעות ישפוכו. כן בכל יום. ביום כפורים ישראל כולם במשפט יעמודו. בליל יום כפור תש"א ר"ת אומרים תהלים שנים. במספר כפר יומים. יתגבר בכחו כצבי. בלילה כחצות ילמוד. ככתוב במסכת יומא. יום כפור בבוקר. ילכו בתי כנסיות. כתר בכנופיא ילמודו. כולם בתשובה יהרהרו. כתמיהם בדמעות ירחצו. באימה כולם יכנעו. בפחד כולם יכריעון. בפני כבודו יתברך. כל בני ישראל. כנסיה ברבים יתפללו. כריח בקרבנות יעלו. בפני יוצר כל. בנקיון כפים יעמודו. בגדיהם כשלג ילבינו. בגדי כהונה ילבשו. ברכת כהנים יברכו. בתורת כהנים ילמודו. בקריאה כולם יברכו. בעליה כבוד יתנו. כהן יעלה בראש. יזהר בעינויים כדת. - תש"א ר"ת איסור של תורה. בכ"י ר"ת בעבודה כולם יתוודון. בנעילת יום כפורים. כולם יתעוררו בבכיה. יפה כחם בתשובה. בתנאי יעשו כסדרה. תש"א ר"ת תשובה שלימה אהבה. בכ"י ר"ת בצאת כוכבים יתקעו. כפי יכולתם ברכו. כתמיהם בספר ימחקו. אל מלא רחמים ראה בעוני עמך ישראל היושבים בגלות החל הזה וזהו בכ"י ר"ת כל ישראל בגלות. כנסת ישראל בכפלים. כללות ישראל בעונות. תש"א ר"ח שפלים תברין אומללים. בכ"י ר"ת בצער כולם יושבים. בשביל כנסת ישראל. תש"א ר"ת תשעה את שועתם. תשיב את שבותם. בכ"י תש"א ר"ת בשעת כנסת ישראל - תקומם אימא שלום. ישר' כולם ברורים. ישראל כולם ביישנים. כמדת בוראם ירחמו. בני יתומים כלכלו. ביום כפור יתענו. כולם בתשובה ישובו. יסוד כל בנין. תש"א ר"ת שוב אל תאחר. בכ"י תש"א ר"ת כל ישר' באהבה - אחת שכינתך תתרומם. באדר כופר יתנו. במצות כלאים יזהרו.

בהכנסת כלה ישתדלו. ידריכו בניהם כראוי. ככתוב בתורת ה'. בתו' כתמר יפרחו. כולם במצות ירוצו. כזוהר ברקיע יזהירו. כובש יצרו בבחרותו. בזה ישר כחו. תש"א ר"ת אמת שלום תקנה. שפתותיך אמת תהגה. שתמיד תדבר אמת. שקר אותו תרחיק. שדך אביונים תשמט. תפלות אבות שתיקנום. אדני שפתי תפתח. אבינו שבשמים תחננו. אבינו שבשמים תרחמנו. אבינו שבשמים תברכנו. אבינו שבשמים תגאלנו. שבועת אבות תזכור. תשמיד שונאינו אויבינו. אל שדי תשמרנו. תשרה שכינתך אתנו. בכ"י ר"ת ישראל ברה כחמה. תש"א ר"ת אומה שלימה תמימה. שועתם אל תתעלם:

באו"א במה תרום קרנם של ישראל וכו' לרמוז אותו על תפלות יוה"כ והוא דידוע שישראל מתפללים ביום הכיפורים חמש תפלות. והם ערבית. שחרית. מוסף. מנחה. נעילה. שר"ת שלהם ע"ה בגימט' ראש. וס"ת שלהם ע"ה גי' בכח עקידת יצחק אבינו. וזה שאמר במה תרום קרנם של ישר' ותמחול להם עונותיהם. לזה אמר בכי תשא את רא"ש ר"ל כשתקח ראשי אותיות התפילות שמתפללים ביום הכיפורים שהם עולים ע"ה בגימ' רא'ש וגם בכח עקידת יצחק אבינו ע"ה הרמוז בס"ת אותיות הנז' אני מוחל להם ומרוצים לפני:

למה ה' יחרה אפך בעמך וכו' אפשר לפק"ד מה שבא לרמוז מרע"ה בתפלתו והוא בהקדים מה שפרז"ל על גזירת בין הבתרי' כי גר יהיה זרעך וארז"ל אחד מהטעמי' שיצאו ישראל ממצרים קוה"ז והוא שיצחק אע"ה קודם היה צריך להיות שמו ישח'ק ככתוב בתהלים אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. וישחק ויתר אות השין משמו ונתן אות צדי ונקרא שמו יצחק והנשאר מאות השין מספר רד"ו ומטעם זה לא ישבו במצרים כ"א רד"ו שנה. עוד כששאל מרע"ה להקב"ה ואמרו לי מה שמו וכו' ויאמר כה תאמר לבית ישראל אהיה שלחני אליכם לרמוז שבמספר עשרה שמות אהיה הקב"ה הוציאם ממצרים כידוע. עוד טעם אחר שיצאו קוה"ז ארז"ל שלא נמצא דלטוריא בניהם ותמיד היה בניהם אהבה ואחוה שלום וריעות. אפשר שזה רמז מרע"ה למה"ד בלשון תימה ה' שהוא עצם הרחמים. יחרה אפך להיותו דין ח"ו. א"נ ה' י'חרה א'פך ר"ת בגי' אהי"ה בחשבון שם אהי"ה הוצאתם ממצרים שהוא רחמים א"כ רחם עליהם. א"נ רמז בתיבת יחר"ה אפ"ך בעמ"ך בנוטריקון י'שראל ח'ביבין ר'חמנים ה'דורים. א'מונים פ'ודין כ'שרין.

ב'ישנים ע'נוים כ'לם מ'יוחסין. א"נ י'שרנים ח'מלנים ה'סליחה ר'אוים. א'הובים פ'קידים כ'דאים. ב'חסדיך מ'רובים כ'פר ע'ונם. א"נ יחרה אפך בעמך במ"ק. בגימטריא ישראל בניך ששים רבוא במ"ק. א"נ בני אברהם אהוביך עה"ת. זר'ע יעק"ב תמימ'ך. נט'ע נעמ'ן. כל'ם מזר'ע שרשי'ם. ענוי'ם שפלי'ם. אהובי'ם וריעי'ם עה"ת. בישני'ם רחמני'ם עה"ת. גומל'י חסדי'ם עה"ת. חו'ס ורח'ם עה"ת. כולם במ"ק. א"נ י'חרה א'פך ב'עמך ר"ת בגי' אח"ד שיש בניהם אחדות. וס"ת בגי' שם מ"ה הויה דאלפין שהוא עצם הרחמים.

א"נ אותיות הנשארות מתיבת יחר"ה אותיות ר"ח בגימ' יצחק ומסיבת אפ'ך בעמ'ך אותיות פע'ם בגי' ק"ן לרמוז שהקב"ה דילג להם את הקץ בזכות יצחק כנז"ל. א"נ א'שר ה'וצאת מ'ארץ מ'צרים ר"ת בגימ' אלהים שהיה דין על המצריים ורחמים לישראל והוצאתם בכח גדול וביד חזקה א"כ התנהג עמם במדת החסד ובמדת הרחמים. א"נ ה' י'חרה א'פך ר"ת אברהם י'צחק י'עקב שתזכור להם זכות אבות והבטחתם זה הוא שסיים זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וכו'. ותיבת בעמ"ך בנוטריקין ב'ני ע'ליונים מ'עולים כ'מלאכים אשר בזכותם הוצאתם ממצרים חוס וחמול ורחם עליהם ודוק:

ואעשה אותך לגוי גדול פי' הרב בעל הטורים ז"ל ואעשה אותך לגוי גדול מלא ויו שיצאו ממך ת"ר אלף. כלומר ההבטחה שהבטחתי להאבות ברבוי הזרע תצא ממך. עפד"ק אפשר יבוא על נכון מה שארז"ל כי תיבת ישרא"ל בנוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה. עוד הרבה מקומות דרז"ל משה שקול כששים רבוא. כל דבריהם אמת וכל אות ואות בתורה יש לו כמה רזין עלאין קדישין אפשר לפק"ד שזה רמזו ז"ל נוטריקון תיבת ישרא"ל יש ששים רבוא אותיו' לתורה במ"ק. בגימט' ומש"ה שקו'ל כנג'ד ששי'ם רבו'א ע"ה במ"ק. א"נ ול"א ק"ם נבי'א עו'ד בישרא'ל כמש"ה ע"ה במ"ק ודוק:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה