אור ברסלב
אהבת עולם פרשת כי תצא

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת כי תצא

פרשת שופטים

כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. אפשר לומר לענ"ד בס"ד בהקדים מ"ד במד' הנעלם ובספרי המפרשי' ז"ל שהמה בחכמתם דרשוהו על מלחמת היצר הרע. עוד נראה מ"ש בש"ס אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וע"י לימוד התורה וקיום המצות מכניע את היצר ומבטלו. וידוע גם כן דע"י הצדקה מקרב את הגאולה דכתיב שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא. וכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ואפשר שע"ז בא הפסוק לרמוז כ"י ר"ת כל ישראל. תצ"א ר"ת צריכים אתם תתעוררו. למלחמ"ה ר"ת לעמוד מנגד למלחמה חזקה מלחמת היצר. ע"ל ר"ת לשבר עולו. אויבי"ך ר"ת ולבטל אותו בחזקת כל יכול. אזי ונתנו ה' אלהיך בידך וכו' וכל הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים:

באו"א כי תצא למלחמה על אויביך ר"ל שאם רצונך להעביר היצה"ר ולבטלו מן העולם ונתנו ה' אלהיך בידך ומהרה תהיה הגאולה יהיה ע"מ ושבי"ת שבי"ו ר"ת תשמרו שבתות בדיבור ובמעשה יחד - שבטי בני ישראל ותגאלו. כאוז"ל אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כהלכתן מיד נגאלים ויצה"ר בטל מיד:

באו"א כי תצא למלחמה שהיא מלחמת היצה"ר תהיה כונתך להכניע כח ס"מ ופלוני' לבד שם אל המחייהו שעולים במ"ק כ"ב. על אויביך במ"ק כ"ב. ואתה חפץ ונתנו ה' אלהיך בידך צריך ע"מ ושבי"ת שבי"ו ר"ת תחזור בתשובה שלימה ועל ידה - יהיה שלום בשמים ובארץ. ר"ל בין פמליא של מעלה ובין פמליא של מטה. וידוע דע"י התשו' ישראל נגאלים דכ' שובו אלי ואשובה אליכם ובא לציון גואל. עוד נראה מה שדרז"ל ע"פ כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו. שתיבת עשיר במילואו אותיות שניות גי' ל"ו. ועני במילואו. אותיות שניות גי' כ"ב. נמצא דחסר ד"י העני מן העשיר וז"ש די מחסורו אשר יחסר לו שיהיה שוה לאותיות עשיר. וז"ש הכ' כי תצא למלחמה על אויבך שהוא היצה"ר ונתנו ה"א בידך ר"ל היא תלויה ביד'ך גי' ל'ו וע"י שתמלא אותיות עני ע"י הצדקה בזה תהיה מובטח ושבית שביו של היצה"ר ותכניעהו. ומלבד זה תקרב הגאולה שכן ביד'ך במילואו גי' גמ"ח. צדקה. אמונה. יחוד ה'. ובזה ושבית שביו של היצה"ר:

באו"א כי תצא למלחמה על אויבך מסיבת עשיית המצות והוא כ"י ר"ת כבודו יתברך - תצ"א ר"ת צוה אותנו תזהרו - למלחמ"ה. ר"ת מתחילה להרים התרומה מהגורן חלק לכהנים. א"נ ר"ת הנז' להפריש מעשר התבואה מהגורן חלק ללויים. א"נ ר"ת הנז' להתמדת העושר לעשות מלח ממון חסר. ע"ל ר"ת לעניי עירך. כאוז"ל ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין אויב"ך ר"ת ועניי ארץ ישראל כולם ביחד. א"נ אויב"ך ר"ת כולנו בני אברהם יצחק ויעקב. וע"י קיום המצות אזי בודאי הגמור ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו:

באו"א כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. הנה כבר ידוע שפי' רז"ל על היצה"ר שאין לך מלחמה גדולה בעולם כמו מלחמת היצה"ר ואמרו בגמ' דברכות כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. כדאי' בספרים מעשה במלך אחד גבור וחזק שיצא למלחמה גדולה וכבש כמה מדינות ועירות ובחזרתו פגע בו זקן אחד ואמר לו יה"ר כמו שזכית ונצחת במלחמה הלזו כן תזכה לנצח במלחמה גדולה מזו. תמה אותו זקן ואמר מה תחשוב אדוני המלך עמד המלך משתומם לדברי הזקן כי איך יתכן שתהיה מלחמה גדולה מזו השיב הזקן שאין לך מלחמה גדולה כמלחמת היצה"ר ע"כ. אפשר לענ"ד שזה רמז הכתוב כי תצא למלחמה על אויבך עם מספר האותיות והתי' הם בגי' זה מלחמת היצר ע"ה. ואם תרצה שימסרו ה' אלהיך לך. היא תלויה בידך והוא תיבת בידך במילואו עם ד' אותיות הם בגי' על ידי עסק התורה. והתורה שהיא מסטרא דקדושה היא בגי' תרי"א וס"מ ופלונית הם בגימ' תרי"א לרמוז שע"י עסק התורה מכניע כח סטרא אחרא שהם ס"מ ופלונית מעליו כאומרם ז"ל גם את זה לעומת זה עשה האלהים והתורה היא תבלין ליצר הרע אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בעולם בראתי לו תורה תבלין: באו"א כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך וגו'. היא גם כן תלויה בידך והוא כפי מ"ש רז"ל שעל ידי התשובה מאהבה נעשים לו העונות כזכיות בזה מכניע כח הסטרא אחרא. עוד אמרו רז"ל שעל ידי הצדקה מקרב קץ הגאולה דכתיב בשובה ונחת תושעון. וכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה וכתיב שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וכו'. ושביה ר"ל על ידי התשובה והצדקה תפדה. והסטרא אחרא אין לה עוד שליטה בעולם. אפשר שזה רמז הפסוק ונתנו ה' אלהיך בידך תיבת ביד'ך במספר כזה בי"ת יו"ד דל"ת כ"ף בגימטר' תשובה מאהבה צדקה ע"ה. בזה ושבית שביו שיצר הרע נכנע לפניך:

באופן אחר כי תצא למלחמה על אויבך שהוא היצה"ר. ולהוציא בולעו מפיו ולהריק ממנו מעט מזער ניה"ק שנפלו בעמקי הקליפה תדע אימתי ימסרהו הקב"ה בידך הוא בתנאי ועל מנת שתקיימו ר"ת ושבי"ת שבי"ו וישראל ביחד יעשו תשובה שלימה. ואהבת שלום ביניהם יגאלו. ירדוף שלום ביום ובלילה תמיד. ובעדת שלום תיכף יצה"ר בורח. ושלום בעולם יצה"ט תמיד שמח. ותפארת ישראל שיהיו בשלום תמיד באהבה באחוה יחד בעגלא תגאלו. ושמירת שבת בעוד יום תשבות. (שצריך להוסיף מחול על הקודש.) ומענגים שבת בבשר יין תרדים. בפירות יאים תאנים רמונים וענבים. באותיות תשר"ק מתחלפת אות שי"ן באות רי"ש. ובסעודת שבת ישירו בקול תודה - תשבחות והודאות ברוך שמו יתעלה. ויום שבת בבקר תהלים ילמודו. ובכנופיא יחד בקשות שירים תשבחות. יתפללו בצבור ומזמרים שירי תשבחות. ועולים שבעה יקראו בספר תורה. ועליה ששית במדתה יסוד תכונה. ואחר תפלת שחרית ישבו בסעודה. ומשבחים יתברך שמו בשירי תהלות. ובחידושי תורה בתוך שולחן יאמרו. ומעט שינה בשבת תיכף יתעוררו. ומתקבצים בישיבות שם תורה ידרושו. שבי"ו. והגדול שבהם יושב בראש. ושבי"ת בהלכות שבת תחלה ידרוש. (ואחר) בפרשת שבוע ובמוסר יסיים. ובמנחת שבת יקראו בספר תורה. ולסעודה שלישית תזמין במאכלים יאים. כאומרם ז"ל יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת. שבי"ו ובמוצאי שבת יתאחר ביותר. כאומרם ז"ל יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוצאי שבת בצפורי. בשבתות ומועדים תשמח שמחה יתירה. ותהיו יחד באהבה שלימה. יסעוד וילמוד שינה בשבת תענוג. ולכבוד שבתות וי"ט תתהדר במלבושים. שבי"ו ר"ת יעורר שינתו בלילה וילמוד. וקודם תפלת שחרית יתעטף בציצית. וקודם שיתעטף יבדוק בציצית תחלה. וילבש תפילין של יד בישיבה. ואחר ילבש תפילין שבראש בעמידה. יכוין תמיד בקריאת שמע ותפלה. והניצוצות שהם בסט"א יתבררו. כאומרם ז"ל ישראל ע"י עסק התורה והתפלה והצדקה מבררים ניצוצי הקדו' שהם ח"ו מוטמעים תוך הקליפה. ושבי"ת ויעלו שמים במקום תחנותם יחנו. שבי"ו וישתבח שמו יחזירם בקדושתם. ולא תדחה שום בר ישראל. כדכתיב ולא ידח ממנו נדח. שבי"ו ונשמות ישראל בכסא שתולים. והצדקה בעת התפלה שלמא ירבה. והצדקה תתננה בסתר שמעלתה יותר. ואחר תפלת שחרית ילמוד בקביעות. שבי"ו ובחק ישראל פרשת שבוע. ילמוד בפרק שירה ומשנה.

ישא ויתן באמונה שלימה. ובכל שעה יתעורר בתשובה. ובזה ושבית שביו והבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים א"נ ושבי'ת בגימ' והיא למוד התורה. על ידי כן מכניע כח היצר ע"ה. שבי'ו בגימטריא בזה יהיה לך ריוח - א"נ עה"א בגימטריא בעוה"ז בעולם הבא ע"ה:

כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. אפשר לפרש והוא בהק' משארז"ל אם פגע בך האי מנוול משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ. אפשר שזה רמז הפ' כי תצא למלחמה על אויבך במ"ק ע"ה בגי' זהו מלחמת יצה"ר במ"ק. ונתנו ה' אלהיך שתתחנן ותבקש מהקב"ה שימסרהו בידך כאוז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים. וזהו בידך. ותיבת בידך בחלוף אותיות איק בכר הם מתחלפין בא באותיו' מקר"ך בנוט' ראשית כל קרוא מקרא. זה עסק התורה וע"י עסק התורה יצה"ר נכנע אי אזיל מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע אי אזיל מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה וזה רמז הפסוק בידך בחלוף אותיות א"ת ב"ש הוא משק"ל בר"ת קרית שמע מיתה ליזיל. ושבי"ת שבי"ו בנוט' באותה שעה תכניע יצרך ויברח. ושוב בתשובה שלימה יעזבך:

באו"א כי תצא למלחמה וכו' כנז"ל היא תלויה ביד"ך ושבי"ת שבי"ו בר"ת בתחלת כל דבר יזדרז. וירדוף בכל יום תמיד. שחר בוקר וערב יחד. ואז"ל גדול מע' השלום שניתן לפינחס כדכ' הנני נותן לו את בריתי שלום ובמקום שמצוי השלום אין שליטה לסט"א כלל:

באו"א כי תצא למלחמה וכו' והוא בהקדים משארז"ל הענוה מדה טובה דלית דכוותה. ומי לנו גדול ממרע"ה שהיה אדון כל הנביאים ונשתבח במדת הענוה כדכ' והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה. כ' אני את דכא ושפל רוח. וכמה מדות טובות וישרות נגררות מן הענוה עד אין מספר ועל מה יתגאה האדם אנוש להבל דמה ימיו כצל עובר התעיף עיניך בו ואיננו והוא מעותד לכל מקרה ופגע רע ב"מ. אפשר שזה רמז הפסוק כי תצא למלחמה שהיא מלחמת יצה"ר שהיא תלויה בידך לאחוז מדת הענוה. ואותיות בידך במילואו כזה בי"ת יו"ד דל"ת כ"ף בגי' הענוה טובה היא ברום המעלות דכ' אני את דכא וכ' ולענוים יתן חן וכ' קרוב ה' לנשברי לב וכמה וכמה השביחו רז"ל במדת הענוה. א"נ בידך במי' ע"ה בגי' אדם הרחק מגאוה אהוב הענוה וזכור דאדם להבל דמה. וכנגד הגאוה כמה גינו והמאיסו מדת הגאוה א"נ בידך עה"א והכו' בגי' גאוה בשפל המעלות. א"נ הגאוה מסרחת ומאוסה עד מאד ע"ה. א"נ ע"ה הענוה משובחת למאד. וע"י הענוה יכנע לבבו בזה ושבית שביו של יצה"ר ומן השמים מסייעין אותו וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים:

למ"ק על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. פרש"י ז"ל על דבר אשר יעצו אתכם להחטיא אתכם. וק' דלמה שינה רש"י ז"ל פשטיה דקרא. ויובן דכבר נודע דברי רז"ל דישראל היו מנודים וקי"ל דמנודה אסור להניחו לאכול יותר מכדי חייו. עוד קי"ל דמנודה אסור בתשמיש המיטה והנה ידוע דכל זמן היותם ישראל במדבר היה להם לאכול כדי חיותם דהמן הספיק להם לאכול איש לפי אוכלו לקטו וא"כ יש להם תירוץ על שלא הקדימו לישראל בלחם ובמים משום דהיו מנודים ומנודה אסור ליתן לו יותר מכדי פרנסתו. אכן בטלה טענתם דנאמר להם אם אתם דנים אותם כמנודה הרע דמנודה אסור בתשמיש המיטה וא"כ למה הפקרתם את בנותיכם לזנות הא אפי' באשתו אסור בתשמיש המיטה. והשתא צדקו דברי רש"י ז"ל על דבר אשר החטיאו אתכם. דע"ד אשר לא קדמו אתכם בלחם וכו' יש להם תירוץ בשביל דמנודים היו.

אכן השתא אין להם שום תירוץ ע"ז. וע"ז פירש רש"י ז"ל ע"ד אשר החטיאו אתכם והיא היא העיקר. ובאו"א יש ליישבו בהק' מאי דאיתא בזוהר חדש ע"ד אשר לא קדמו אתכם וכי ללחם ומים היו צריכין והלא כל ארבעים שנה שהיו במדבר היה להם הבאר והמן אלא פי' אשר לא קדמו אתכם בשאלת שלום. וידוע דמנודה אסור בשאלת שלום וגם ידוע דמנודה אסור בתשמיש המיטה כנז"ל. והרי הוא כמובן. ודוק הר"ן ז"ל:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה