אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
פרשת חקת
וידבר יי אל משה לאמר. זאת חקת התו' אשר צוה ה' לאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה. בהקדים מ"ש רז"ל בקש קהלת להיות כמשה לידע סוד פרה אדומה יצתה ב"ק ואמרה וכתוב יושר דברי אמת. אפשר שזה רמז הכתוב אליך פרה אדמה תמימה ע"ה גי' למשה דוקא לא שלמה. עוד פרה אדמה תמימה גי' וסוד הפרה למשה נגלה ע"ה. א"נ אדמה במילוי כזה אל"ף דל"ת מ"ם ה"א גימט' ולך ביחוד אני מגלה סוד פרה אדמה ע"ה:
ובזה אפשר לומר בס"ד כ"ה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. איתא במד' רבה וז"ל אמר שלמה ע"כ התורה עמדתי ופרשת פרה אדמה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. אפשר שזה רמז הכתוב אמרתי אחכמה בגי' וחפצי הוא לידע סוד פרה אדמה. והיא רחוקה ממני בגי' למשה היא נגלה עב"כ. עוד ביקש קהלת להיות כמשה וכו' כנז"ל. הנה קהלת עם ב"כ גימ' והוא לידע סוד פרה אדמה. אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני עם האותיות בגי' משה הבין סוד פרה אדמה ולא שלמה. א"נ ויקחו אליך פרה אדמה תמימה נוט' תמימ"ה מ'שה י'דע ת'כלית מ'עשה ה'פרה. מ'צוה מ'הצורך ה'וא י'שתדל ת'חילה. פר"ה אדמ"ה בר"ת ד'יני פ'רה ר'אויה מ'שה ה'לקיחה. א'לעזר השחיטה:
א"נ פרה אדמה תמימה גימט' זה למשה ביחוד ולא שלמה ע"ה. גם אותיו' פרה במילוי עולה בגימ' תר"א כמנין זה הטעם נגלה למשה עם ב' כוללים. גם אמרו ז"ל ב'קש ק'הלת ל'היות כ'משה י'צתה ב'ת ק'ול א'מרה ו'כתוב י'ושר ד'ברי א'מת. ר"ת גי' פרה ע"ה. זהו שביקש ענין פרה אדמה. עוד בקש קהלת. תי' קהלת ע"ה בגי' לידע הוא סוד פרה אדמה עם התיבות: באו"א זאת חקת התורה אפשר לו' בס"ד בהקדי' את הידוע דהתורה נקראת זאת דכתיב זאת חקת התורה. וזאת התורה אשר שם משה. ונקדים מאי דאיתא בשבת מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי אמ"ל גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין. בא לפני הלל גייריה אמ"ל ואהבת לרעך כמוך מאי דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא זיל גמור דכ' זאת התורה וגו'. וז"ש הכא זאת מצוה אחת והיא רמוזה בר"ת ח'קת ה'תורה גי' אהבה. אחד. וס"ת חק'ת התור'ה אות תי"ו רומזת לתורה. אות ה"א רמז לחמשה חומשי תורה. כלו' ע"י האהבה והאחדות כאילו קיים ה' חומשי תורה אשר צוה ה'. וגם שאר המצות שהזמן גרמא כמו הקרבנות ומצות התלויים בארץ וכדומה וכו' זיל גמור זה הוא אשר צוה ה' לאמר באמירה. א"נ אפשר לומר זא"ת במילואה זי'ן אל'ף ת'ו ע"ה גי' ענוה אהבה אחדות יחד. א"נ גי' יראה עבודה צדקה כבוד אב ואם. א"נ זאת במילואו עם ג' אותיות הפשו' והכו' גי' זה אשריו וטוב לו. א"נ יהיה חלקו צפון לעולם הבא. וז"ש זא"ת מי שיש בו מדות הללו מעלתו נשגבה כאילו קיים כל התורה כולה:
א"נ זא"ת שהיא גי' קו'ל צו'ם ממו'ן. חקת התורה זו היא דרכי התשובה אשר צוה ה' לאמר. הנה תיבת לאמ"ר במילוי כזה למ"ד אל"ף מ'ם רי"ש גי' בזה להכניע יצר הרע ע"ה. גם ויקחו אליך גי' ק"ן ע"ה. הכונה אם רוצים ישראל לקרב קץ הגאולה. פ'רה א'דמה ת'מימה ר"ת ת'פלה ת'ענית פ'יזור א'מירה. א"נ ר"ת ת'ענית פ'דיון א'הבה. שע"י ג' אלה מקרבים הגאולה דע"י התורה שהיא קול. ותענית שהיא צום. ופיזור כנגד ממון והחוט המשולש לא במהרה ינתק. א"נ תמימ"ה ר"ת התשובה תהיה מאהבה מקובלת יותר. יראת הרוממות ממנה תשיג מעלה. תשובה מעולה יעשה מעין הפגם. ישתדל מחצות הלילה תתעורר משינתך. מעת יאיר השחר תהיה מתבודד.
מחורבן ירושלם מגלות המר תקונן. מיו"ד הראשונים יהיה מוכן תמיד. מדברים מזיקים הנפש יעשה תיקון. יזהר תמיד מהכעס מלשון הרע. יחסום הפה תמיד מלדבר מותרות. יתחרט תמיד מקירות מצפוני הלב. מצוה הבאה ידיך מהר תעשנה. ממצות מעשים הטובים יהיו תמיד. ימאס תענוגי העולם ממאכל ממשתה. מתרדמת השינה יקוץ מהעצלות תרחק. יחשוב מיסורין הבאים מרוב תענוגים. מלבד משפטים המרים יאכלוהו תולעים. יזכור תמיד המיתה מונחת מנגדו. מחבוט הקבר מהעונשים יסורין תזכור. מאימת יום מעמד הדין תפחד. מי יעמוד מיום הדין תזכור. ממחלוקת מנבלות הפה יתרחק תמיד. ממשתה יין מרדיפת הממון תרחק. יאכילוהו מאכלים מרים תגרס השינים. מהתעוררות תשובה מלך המשיח יתגלה. תיכף מד' הקצוות מקבץ ישראל. תחילה מקדש השלישי משמים ירד. יה"ר שיבב"א:
ונתתם אותה אל אלעזר הכהן. זו נשמת הצדיק. והוציא אותה אל מחוץ למחנה. ארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וע"י התשובה נקרא צדיק. גם ידוע מרז"ל במד' מיכאל שר ישראל עומד ומקריב נשמות הצדיקים לפני הקב"ה. אפשר שזה רמז הפסוק ונתתם אותה אל אלעזר הכהן זו נשמת הצדיק והוציא אותה. וא"ת מי הוא לז"א אל מחוץ למחנה שמספר אותיות שמו הם קודמין לאותיות למחנה שהם עולים בגימט' מיכאל כנז' ושחט אותה לפניו מקריבה לפני הקב"ה וק"ל: ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. אפשר לומר לענ"ד בס"ד בהקדים מ"ד בברכות וז"ל תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים שלא יישן בהם ולא יפיח בהם. ואמרו שם בש"ס הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויתפלל ונחשב לו כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וע"י מצות תפילין מכניע הסט"א שהם ס"מ וזוגתו כמנין תפילין שהרי ס"מ ולילי"ת גי' תק'ף והם גי' תפילין. וזהו כ"ה ויאמר ה' אל משה עשה לך שר'ף גי' תפילין. שהיא מצות עשה יקיימנה כתקונה וכהלכתה. גם ר"ת עש"ה ל"ך שר"ף הוא. עבודת ה' שלימה. לעשותה כהלכתה. פרשיות רשומות שלימות. ר"ל כתיבה תמה בשרטוט ובכל כשרות. ועי"ז ושים אותו על נס ר"ל יזכור אותו הנס שנעשה לאלישע בעל כנפים בזכות התפילין כדאיתא בפר"א. עי"ז והיה כל הנשוך גימט' זה הדבק ביצרו. שתמיד הולך אחר עצת היצה"ר. וראה אותו. הנס שנעשה ע"י מצות תפילין כהלכתו וכמה גדלה מעלתו וחוזר בתשובה שלימה. וח"י:
באו"א אפ"ל בס"ד כ"ה ויאמר ה' א משה עשה לך שרף וגו'. עשה לך גימט' משיח בן דוד ע"ה. והכונה אם ישראל חפצם ורצונם לקרב קן הגאולה צריכים הם לקיים השלום ביניהם ולהסיר השנאת חנם שנחרב הבית בסיבתו ולרדוף שלום תמיד וז"ש שר"ף ר"ת שלום רדופו שנא' בקש שלום ורודפהו זו היא מדת אהרן וכו' כידוע. ואות הפ"א הוא פזור שהיא הצדקה דכ' פזר נתן לאביונים וע"י מצות הצדקה מקרב קץ הגאולה וזה שרמז עש"ה ע"ה גי' שלום. גם ע'שה ל'ו ש'רף ר"ת במ"ק גי' אהבה. גם מלת שר'ף במ"ק גי' אח"ד כלומר ע"י השלום והאהבה והאחדות מיד הם נגאלים. וזהו שאמרו רז"ל גדול השלום גימט' משיח בן דוד. ושי"ם ר"ת שבתות ימים טובים מילה ור"ח. דזכות אלה יועילו להצלת ישראל לגאולה. והיינו השבת ממה שאמרו רז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד הם נגאלים. מילה דכתיב ואתה את בריתי תשמור. גם וזכרתי אני את בריתי יעקב.
ימים טובים נק' שבת. ומ"ש ושים אותו על נס יובן בהקדים מ"ש רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד וע"י עסק התורה מתבטל יצה"ר מן העולם ומתקרבת הגאולה. וז"ש ושי"ם ר"ת ובתורה שעוסק יצה"ר מתבטל. אותו על נס גי' התורה ע"ה. והיה כל הנשוך ממועצות היצה"ר ותחבולותיו - ורא"ה ר"ת ועכשיו רודף אחר המצות - את"ו ר"ת אשריו ומתקבלת תשובתו. וח"י ר"ת ובתורה יהגה חכמה. ובסוף יהיה חריף. וע"י התורה נקרא חי וז"ש וחי דכתיב כי בי ירבו ימיך וכו' וע"י התורה מקרב קץ הגאולה שנאמר זכרו תורת משה עבדי וכו' הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא יה"ר שיבב"א:
ויאמר יי אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי אפ"ל לענ"ד בס"ד בהקדים מה שארז"ל על מעלת השלום וז"ל גדול השלום שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלים ששמו של הקב"ה נקרא שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום. גדול השלום שהוא קודם לשבחו של הקב"ה שכן מצינו ביתרו כשבא אצל משה לא פתח ביציאת מצרים ולא בקריעת ים סוף ולא במתן תורה ולא במן אלא בשלום דכ' וישאלו איש לרעהו לשלום. בזכות השלום מכין הקב"ה כסאו של דוד דכתיב יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח. אשר בזה אמרתי אפשר שיבא רמז הפסוק הנז' ויאמר ה' אל משה. הנה תיבות אל משה בגימ' שלום. הכונה קודם כל דבר מצווהו השי"ת על השלום. ועל ידי השלום ימהר לנו קץ הגאולה ויבא משיח בן דוד לגאולינו שכן תיבות עשה לך גימטריא משיח בן דוד ע"ה כנז"ל. שר"ף ר"ת שבתות ראשי חודשים מועדים. ובלבד שתחליף אות הפ"א במ"ם באותיות אחה"ע. וע"י שישראל שומרין אותן כהלכתן מיד נגאלים כידוע. ועוד אמרו רז"ל לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה. ואיתא במד' כשנכנסו ישראל לארץ טענה התורה ואמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם כיון שנכנסים ישראל לארץ זה עוסק בכרמו וזה בתאינתו תורה מה תהא עליה. אמר לה הקב"ה בתי כבר נתתי להם שבתות וימים טובים שהם פנויים ממלאכתם ועוסקים בתורה. לכן בא הרמז ושים אתו על נס עם התיבות גי' עוסקים בתורה הכל יחד ע"ה. ממילא והיה כל הנשוך מפיתויי היצה"ר וממועצותיו הרעים. אזי וראה אתו גי' והוא היצר הטוב עוסק באהבה ובחבה. ועי"ז וחי גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה ויזכה לאריכות ימים ושנים דכתיב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וק"ל:
באו"א אפשר לרמוז כ"ה הנז' על ענין התפילין בהקדים את הידוע מרז"ל מאימתי נתחייב אדם בקיום מצוה זו. והוא כשיגיע לי"ג שנים ויום אחד וזש"ה ויאמר ה' אל משה עשה לך שר'ף גי' תפילין כנז"ל. ואימתי יהיה זה לז"א ע'שה ל'ך ש'רף ר"ת במ"ק י"ג רמז לי"ג שנים. א"נ שרף במ"ק גי' אחד רמז לי"ג שנים ויום אחד. א"נ שר'ף גי' מבן י"ג שנים ויום אחד.
ושי"ם ר"ת ותניח יד שמאל מיושב. את"ו ר"ת ובראש אל תשב. ר"ל תפילין של ראש צריך ללבוש מעומד. ומ"ש על נס יובן בהקדים מ"ש רז"ל ע"פ ובני ישר' יוצאים ביד רמה ותרגם אונקלוס נפקין בריש גלי. וקשה למה שינה התרגום לשון הפסוק. ואפשר במ"ש רז"ל כשראה פרעה התפילין אמר מה טיבה של מצוה זו. השיבוהו בשבילה נכנסים לארץ. ומאחר שידע שהם נכנסים לארץ שלא כדין רדף אחריהם. וז"ש ובני ישראל יוצאים ביד רמה בזכות התפילין וא"כ איך פרעה ראה התפילין והלא מן הדין צריך לכסותם. לפיכך תרגם אונקלוס ובני ישראל נפקין בריש גלי תפילין של ראש אפשר לראותם ואם כן שייך פרעה לראותם ושלא כדין רדף אחריהם. וז"ש ושים אותו על ענין התפילין כנז"ל שבזכות התפי' הקב"ה עשה לנו נס ודלג על הקץ ולא ישבו כ"א רד"ו שנה גי' על נס. והיה כל הנשוך מקושי השעבוד ומעבודת פרך. ורא"ה את"ו ר"ת ראה אותות והמופתים החזקים. ונפלאות אל תמים. וח"י ר"ת והם חסדיו ית' ה' חנון ורחים. חייב ישמח ויגל וק"ל:
באו"א אפשר לומר כ"ה בס"ד לענ"ד על ענין הבאת שלום בין אדם לחבירו. במאי דאיתא ביומא וז"ל עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר אבל עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו. וכ' מרן הש"ע ז"ל באו"ח הלכות יוה"כ ריש סי' תר"ו וז"ל עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שיפייסנו ואפי' לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם שניה ושלישית ובכל פעם יקח עמו ג' אנשים עכל"ה לענינינו. ובזה פי' רז"ל כ"ה כי ביום הזה יכפר עליכם בתנאי ועל מנת לפני ה' תטהר מעבירות שבין אדם לחבירו עי"ש: וזש"ה ויאמר ה' אל משה עש"ה ע"ה גימט' שלו'ם. והיא מצות עשה. ל"ך ר"ת לרעך כמוך. שר"ף ר"ת רצהו פעמים שלש. ושי"ם ר"ת שימחול יפה מלב ונפש. ומזה אתה תרויח שלא תעבור על לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך. על נם ר"ל בזה ראוי להיות לך לנס. והיה כל הנשוך מפיתויי היצה"ר מקנאה ושנאת חנם שעל ידה נחרב הבית בעוה"ר. והי'ה כ'ל הנשו'ך במילוי יודי'ן כזה. וי"ו ה"י יו"ד ה"י. כ"ף למ"ד. ה'י נו'ן שי'ן וי'ו כ'ף. הם גימט' שנא'ת חנ'ם. ו'ראה א'ותו ו'חי ר"ת גי' אח"ד. וגי' אהבה. ר"ל שצריך להיות באחדות אחד ובאהבה ואחוה וזהו שר'ף במילוי שי"ן רי"ש פ"ה גימט' וכלם באהבה באחוה וצדקה וגמילות חסדים. א"נ שר'ף עם אותיות הפשו' והכו' גימט' ומיד בעגלא ובזמן קריב יבא המשיח וק"ל: א"נ שר'ף במילוי גי' דהם מצות ה' ברוך הוא לעד. וע"י קיום המצות הקב"ה יעשה לך נס ע"ד הבא ליטהר וכו'. והיה כל הנשוך כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואח"כ חזר בתשו'. אזי ורא"ה את'ו גי' ונדבק עם יצר הטוב ביחד ע"ה. וממילא וחי במילוי ו"ו חי"ת יו"ד גי' ובגן עדן האלהים יהיה חלקו. וק"ל: