אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
פרשת חיי שרה
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל ר להיות לשרה ארח כנשים. יל"ד כיון דכל גופו לא אתא לאשמעינן אלא דשרה אין לה אורח נדות מה לו דאברהם ושרה זקנים מי לא ידע בכל אלה. ותו מה מהות וענין באים בימים. ואפ"ל דטובא אתא לאשמעינן והוא כלפי מה שפסק מרן הק' בי"ד סי' קפ"ד בשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת וכו' במ"ד אמורים בגדולה אבל בקטנה שלא הגיעה וכו' אין צריך לפרוש וכו' והוא הדין לזקנה שנסתלקו דמיה ע"כ. והנה למעלה ראש באותו סימן פ' וסתות זמן קבוע אורח בנשים. מעתה הדק היטב מקרא קודש הזה דהכי קאמר דאברהם ושרה זקנים ומפני זה היו באים בימים נקודה בפתח לרמוז על הימים הידועים ור"ל שהיו משמשים בימים הידועים שהם ימי וסתה. דלכל אשה יש לה וסת קבוע לפחות משלשים לשלשים וכמ"ש מרן ז"ל ואף עפ"כ לא היו נמנעים מלשמש ביום שלשים ג"כ אם היה ליל עונתה. וטעמא טעים כי חדל להיות לשרה אורח כנשים דהיינו שפסקו דמיה ולא נשאר לה וסת שהוא אורח כנשים ודוק: