אור ברסלב
אהבת עולם פרשת ויקהל

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת ויקהל

פרשת כי תשא

לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת. אפשר שבא הכתוב לרמוז והוא בהקד' מ"ש רז"ל על ענין המחלוקת ב"מ שהיא דוחה כמה פרנסות וכמה היא שנואה לפני המקום ברוך הוא כמובא בספרי המוסר ובכמה מקומות וביותר שאת בשבת שעל ידי דבר קל השטן שהוא היצה"ר מגביר כח המחלוקת עד לב השמים וממילא הוא פרה ורבה כאוז"ל האי תגרא דמי לבדקא דמייא כיון דרווח רווח. ורוב המחלוקת מצוי בין הנשים ומסיבתם מעוררתם מדנים בין האנשים. כי עשרה אנשים יכולים לדור כאחד בלי מחלוקת ואין שתי נשים יכולות לדור כאחד בלי מחלוקת כאוז"ל. גם ארז"ל משעה שנכנס קדושת שבת. הסטרא אחרא אין לה עוד שליטה כלל והיא יורדת לעומקא דתהומא רבה. עוד אמרו רז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. ועוד אמר רז"ל שאלמלא שמרו ישר' שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין כלומר מדבור ומעשה. עוד ארז"ל ששקולה שמירת שבת ככל התורה כולה אפשר שתיבת שבת בגימ' היא ככל התורה. ועוד אמרו רז"ל במדרש ויקרא רבה שאין ישר' נגאלין אלא בזכות שבת ולא ניתנו שבתות ומועדים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה כמ"ש רז"ל על פ' כי אקח מועד אני משרים אשפוט. עוד ארז"ל מענין שבת והתורה ומצות הצדקה ומצות התפילין ומענין תחית המתים מכל אחד מורה שישראל יש להם דין בנים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וגו'. אפשר שבא הכתוב לרמוז ל'א ת'בערו א'ש ב'כל מ'ושבתיכם ב'יום ה'שבת נוט' בגי' סטרא אחרא. כלומר לא תעשו סיבות לגרום המחלוקת ולהבעיר אש כח הסטרא אחרא ויהיה לה שליטה ב"מ. א"נ לא תבערו אש עה"א והכו' בגי' אין דבר טוב יוצא מהמחלוקת. בכל משבתיכם עה"א והכו' בגי' המריבה בזויה מאד דהיא גרמא בכל הנזקין. בכל משבתיכם ביום בגי' רמז על יצר הרע. שלא תתנו לו כח להדליק אש של המחלוקת בכל משבתיכם כלל וכלל ואזהרה ביותר בשבת. אפשר שזה רמז הכתוב בתיבת ביו"ם השב"ת בנוטרי' ובפרט ביום השבת יום מנוחה שנתנה בו תורה. א"נ שמחה וצהלה בקול תודה בקבלת התורה יעשו מחלוקת [בתמיה]. א"נ התרחק תמיד מהמחלוקת בכל יכולתך ויהיה שלום בביתך. א"נ והמחלוקת מפסקת השפע תרבה שנאה יותר בבית בשדה. והמחלוקת מאוסה בזויה תמיד השלום ירבה שלום בעולם. תדע מסבת שנאה והמחלוקת יגיע הפגם בעליוני' בתחתונים. ב"מ. ולהסיר המחלוקת תשתדל מהרה בתווך שלום בניהם יחד. האהבה והאחדות ישראל ביחד שמחים ברכה מצויה תמיד. ישראל הם בשלום וריעות בזה מושכי שפע תמיד. א"נ תיבת משבתיכם ביום השבת ס"ת בגי' תלמוד. גם זה לעומת זה ס"ת תיבות הנז' בגי' סטרא אחרא. כאוז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בעולם בראתי לו תו' תבלין שע"י עסק התורה מכניע כח הסטרא אחרא. עוד אמרו רז"ל שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה דכתיב כי אקח מועד אני משרים אשפוט. אפשר שבא הכתו' לרמוז בנוט' בתיבת ביו"ם השב"ת שבתות והמועדים הם ימי מנוחה תעסוק בהם בתורה. שבח ישראל בעסק התו' תמיד בפשט ובתלמוד משנה. א"נ שבת היא במתנה מאתו יתעלה והשתדל בשמירתה תמיד. תחלה הזהר יותר בשמירת שבת מחשבה בדבור ובמעשה. שמחה בשבת בבוא הנשמה יתירה ובעסק תו' מאירה. ודע מעלת הנשמה יתירה תקבלה בכבוד שמחה בצהלה. ובחזרת הנשמה בשלום בחידושי תורה יגדל מאד שכרה.

בגן העדן וליהנות מזיו שכינתו יתברך בשמוע תורה. וגדול מעלת המחדש בחידושי תורה שכרו ירבה בכפלים. ואשרי שעל ידו מחזיר הנשמה יתירה תמימה בקדושתה בטהרתה. ואל תדבר בדברים בטלים שמסתלקת הנשמה תמימה ממך. בענין משא ומתן בעניני העולם יבלום שפתיו תמיד. כאומרם ז"ל וברוב דברים לא יחדל פשע. תקון בצרכי הצבור ובדבר מצוה שרי יאמר בשבת. תרחיק יותר ממושב הלצים שיושבים בשבתות באסיפות ומתלוצצים. שלש הסעודות בשבת תענוג בשר ודגים יינות משובחים. תענוג השבת מאכל ומשתה במעט שינה יעסוק בתורה. שלש תפלות יתפלל בצבור ובישוב הדעת באין מחשבות. ובקריאה בתורה השישי יותר מעולה באי אפשר שביעי תשלים. תלך בבתי הכנסיות בבתי מדרשות שיושבים ישיבות ולומדים. יתעורר שמוע הדרשה מהרב בהלכות שבת בחידושי תורה. בדברי מוסר בשבח הענוה היא תחלה ועמה יראה. [כאומרם ז"ל גדולה מדת הענוה וכל מי שיש בו מדת הענוה נעשה מרכבה לשכינה ויהיה אהוב למעלה ולמטה ודבריו נשמעים. ומי שמתנהג במדת הענוה יהיו מוסיפין באהבתו תמיד. ירדוף שלום ולהוכיח ברבים בתלמוד תורה מענין הצדקה. יזהר בשמירת שבת והשבת בשקול תרי"ג מצות התו'. ובשבח מעלת המתפלל בצבור בכל יום תפלתו שלימה. ועל ידי תפלה בצבור מבררים הנצוצות ששבוים בקליפה. והמתפללים תיכף מנחת שבת בכדי יטיילו ברחובות העיר - ידברו בדברי שחוק והתול בלי תכלית הנשמה מבריחין. ולשמוע תו' בכללות בכל יום שבת מפי התנוקות. בזכותם בזכות תורתם העולם מתקיים ימשיכו שפע וברכות. כאומרם ז"ל אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל תינוקות של בית רבן. ואלפים באמה הוא תחום שבת מדינא בלי יותר.

ובמקומות שלא יש תחום בעיר הזהר מלטלטל בשבת. והתרחק תמיד בכל יכולתך מתענוגי העולם שהם בטלים. ישר' בסוג בנים מטעמים שבת תורה (תפילין תשובה תחיה) ובנתינת הצדקה. כידוע מדרז"ל. הגאוה תועבה שנואה בזויה וענפיה מרובים בבעלה יזיקו. בעל שכל יתרחק ממדת הגאוה תמיד ואפילו במקצת. כאוז"ל מי זוטר בעיניך פסוק תועבת ה' כל גבה לב ודרשו רז"ל תיבת כל כל דהוא. א"נ ועל מה יתגאה האדם שסופו בקבר תולעים בסביבותיו. ידע מאין בא ולאן הולך במקום שהרמה תאכלהו. מדת הגאוה היא שורש פורה ראש ולענה לכל הנזקין מעלה ומטה כי אותיו' הגאו'ה במילוי כזה ה"א גימ"ל אל"ף ו"ו ה"א בגימ' נזקי'ן ע"ה. לרמוז שממנה מתהוית כל הנזקין מחלוקת ושנאה ותחרות ואיבה וכדומה. ומזה ב"מ נותנים כח להסטרא אחרא שאותיות מחלוקת במ"ק בגימט' יצר הרע במ"ק. א"נ תיבת מחלוקת עב"כ בגי' ס"מ ולילית מלבד שם אל המחייהו דעל ידי המחלוקת יורד ומשטין ועולה ומקטרג. א"נ תיבת מחלוקת בגי' ס"מ דם. מת. א"נ אותיות מחלוקת במילוי כזה מ'ם חי'ת למ'ד ו'ו קו'ף ת'ו אותיות שניות בגי' גהינם. כענין מחלוקת קרח שסופו ירש גהינם. כלל העולה מסיבת המחלוקת ב"מ יהיה סכנת נפשות. והתרופה לבטל המחלוקת ולהכניע כח יצר הרע היא האהבה והאחדות שעל ידי האהבה והאחרות מכניעים הסטרא אחרא שהוא יצר הרע. גם את זה לעומת זה וכו' כי תיבת אהבה אחד הם בגימ' מחלוקת מ"ק. א"נ בגי' יצר הרע במ"ק. שע"י האהבה והאחדות לא יהיה עוד מחלוקת כלל והסטרא אחרא לא יש לה עוד שליטה כלל. א"נ ביו"ם השב"ת בר"ת בתנאי האהבה תהיה שלימה בפה ובלב משניהם יחד. א"נ שלום בראש מעלות ישב. והמחלוקת בשפל המדריגות תרד. ואשריהם המרבים שלום בעולם משמים ישאלו תמיד בשלומם. ומי שרגיל תמיד לרדוף אחר השלום שכרו מאד. ומי שיש בו זאת המדה שלום יהיה לו ותיבת שלו"ם בר"ת מדותיו לעולם שלמים ומתוקנים. א"נ לבו שלם מוחל וסולח. שפל לב ודבריו מתוקים. שכלן למדן ובתורה מחכים. ומוצא שפתיו מנעימים לשומעיהם. מענה לשון שואל ומשיב. מרבה שלומים ומוכיח לרבים. והרודף שלום מועיל לעצמו. ויזכה ליהנות מזיו שכינתו. לעולם מנהגו שש ושמח. ומשמח לאחרים מבקש שלומים. ואין למעלה ממדת שלום. כדמצינו בענין פינחס דכתיב הנני נותן לו את בריתי שלום. למעלה ולמטה מבקשים שלום. מצוה לתווך שלום ולשנות. כאומרם ז"ל משנין מפני דרכי שלום. וע"י השלום יהיה חבור שם הוי"ה אדנות יחד והוא כי אותיות שלום במילוי כזה שי"ן למ"ד וא"ו מ"ם אותיות שניות הם בגי' הוי"ה אדנו"ת. א"נ אותיות שלום ר"ת וס"ת אותיות שם שיקנה שם טוב דכתיב טוב שם משמן טוב ואותיות ל"ו שיהיה הוא מכלל ל"ו צדיקים שיש בעולם. כאומרם ז"ל. ועל ידי השלום מקרב קץ הגאולה. אפשר שזה רמזו רז"ל גדול השלום שניתן לפינחס. והוא כי תיבת גדו'ל השלו'ם בגי' משיח בן דוד שניתן לפינחס.

וארז"ל פינחס במ"ק בגי' זה אליהו במ"ק. שעל ידו תהיה הבשורה בבא הגואל בב"א. עוד ארז"ל נשבע השם בימינו שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכרו של עמלק עכשיו חסר מהשם אותיות ו"ה ומן הכסא אות אל'ף אותיות הו"א וזה שרמז הכ' והו"א מחולל מפשעינו עונותינו גרמו ותרופה לזה הוא ע"י עסק התורה והעבודה והתשובה והמעשים טובים יכולים לתקן ולהחזיר אותיו' הו"א למקומם אבל צריך הן בעסק התורה הן בתפלה הן בכל המצות לכוין שיעשה למען שמו הגדול לאקמא שכינתא מעפרא והוא תיבת שב"ת שתכוין בעת תפלה. בעת תחנה. בעת תקיעה. בעסק תורה. בכנופיית תלמידים. בקריאת תהלים. בעשיית תשובה בסגוף תענית. שלו"ם בר"ת והוא לאקמא שכינתא מעפרא. וכיון שנתקנו אותיות הו"א וחזרו למקומם יהיה שם הוי"ה שלם והכסא שלם והקב"ה יעשה למען שמו ישלח לנו משיחנו בב"א. א"נ תיבת שבת בר"ת שלא תדבר בעולמיות. בדברים של תוהו. שאין בהם תועלת. שבת בחידושי תו' תחדש בשמי שמים - תעלם שכרך בכפלים. שלו"ם ר"ת ובדבר מצוה שרי לדבר. א"נ ר"ת ומלוה לעני שכרו מאד. דכתיב מלוה ה' חונן דל ושכרו מרובה שעי"ז אין העני ח"ו מתרעם לפני הקב"ה שע"י הצדקה וגמילות חסדים שעושה תמיד יהיה שלום בניהם:

על ענין השבת אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע בניך נכנסים לארץ זה עוסק בכרמו וזה עוסק בזיתו תורה מה תהא עליה אומר לה הקב"ה בתי כבר נתתי להם את השבת והם פנוים ממלאכתם ועוסקין בתו' דכתיב כי אקח מועד אני משרים אשפוט. וכיון שהם פנוים ממלאכתם ועוסקין בתורה אומר הקב"ה גם בשאר הימים אילו היו פנוים מעסקיהם היו עוסקין בתורה. אפשר שזה רמז הכתוב כ'י אק'ח מו'עד אנ'י מש'רים אש'פוט אותיות שניות עב"כ. בגי' י'למוד ב'הם ב'תורה א'זי - אני משרים אשפוט גם על שאר הימים. והמועד נקרא שבת דכתיב וממחרת השבת וכו' אפשר שזה רמז ש'בת מ'ועד עה"א בגי' דחיי'ב אד'ם ילמו'ד בהם בתור'ה. ואותיות שבת במילוי כזה שי"ן בי"ת תי"ו אותיות שלישיות ת'ורה נ'ביאים ו'כתובים שילמוד גם כן תורה נביאים וכתובים וע"י עסק התורה מקרב קץ הגאולה. אפשר שזה רמז דהע"ה בתהלים תנו עז לאלהים ונוט' אותיות תנ"ו תורה נביאים וכתובים היא עז לתיבת לאלהים שתיבת לאלהים בגימ' ינון שהמשיח נקרא ינון וע"י עסק התורה ינון יבוא כדכתיב זכרו תורת משה עבדי הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא. א"נ אותיות שבת במילוי כנז"ל בגי' ילמו'ד תהלי'ם זוה'ר משנ'ה. ומלוי אותיות שבת דוקא כנז' בגי' ותלמו'ד כאז"ל ים התלמוד הוא עומקן של הלכות גם אותיות מועד כנז' מ'ם ו'ו ע'ין ד'לת ס"ת. אות המם מ'שנה מ'וסר. אותיות הנשארות אותיות תנ"ו ר"ת ת'ורה נ'ביאים ו'כתובים כנז'. שילמוד תורה והשבת הוא שקול ככל התורה כולה כאז"ל. ותיבת שב"ת בגימ' הי"א ככ'ל התור'ה. ואפשר שזה רמז הכתוב ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ופירש"י ז"ל לי לשמי וגם תיבת תרומה אז"ל אותיו' תורה ואות מ'ם כנגד מ' יום שעלה מרע"ה למרום כדי לקבל את התורה וזה שרמז מאת כל איש אשר ידבנו לבו כלומר שחשקה נפשו ללמוד בתורה תקחו את תרומתי לי לשמי ודוק:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה