אור ברסלב
אהבת עולם פרשת ויצא

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת ויצא

פרשת תולדות

ויהי כאשר ראה יעקב את רחל וגו' (כ"ט י') אפשר לומר לענ"ד בס"ד במה שיש לדקדק בתיבת את דלרבותא נקט לה דהול"ל ויהי כאשר ראה יעקב רחל ומה בא לרבות. ואפשר לומר דבא לרמוז העתידות שיבואו עליו כגון ענין יוסף במה שיעבור עליו תלאות רבות. וגלות מצרים. וכמה טעמים שעל ידם יצאו ישראל ממצרים קודם הזמן. והוא ידוע מ"ש רז"ל דהשכינה השלימה הזמן כדכתיב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. ורמזו מצרימ"ה גימטריא שכינ"ה. עוד אמרו רז"ל יוסף כיפר העבדות כדכתיב לעבד נמכר יוסף ואעפ"י שגזירת בן הבתרים היתה ת' שנה כדכתיב ועבדום ועינו אותם ד' מאות שנה עכ"ז יוסף כיפר העבדות ולא ישבו כי אם רד"ו שנה. עוד אמרו רז"ל קושי השעבוד השלים המנין כדכתיב תכבד העבודה. גם ארז"ל ריבוי האוכלוסין השלים הזמן כדכ' בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. וכשעלו ממצרים העיד הכתוב כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף. עוד ארז"ל בזכות שעתידים ישראל לקבל את התורה יצאו ממצרים קודם הזמן כדכתי' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. ונקדים לזה מה שכתבו רז"ל כשעלה משה למרום לקבל את התורה טענו המלאכים לפני הקב"ה ואמרו תנה הודך על השמים באותה שעה צר פניו של משה דומה לאברהם אע"ה. אמר לה הקב"ה לא זה הוא שירדתם אצלו ואכלתם וכו' כלומר כך עושין בני לויה. וע"י הכנסת אורחים שזימן אברהם אע"ה למלאכים זכו ישראל בקבלת התורה. עוד ארז"ל שע"י שהיה ביניהם שלום וריעות ולא נמצא בהם דילטוריא כלל יצאו קודם הזמן:

הנה כפי כל הטעמים הנז"ל מצאנו ראינו שבהם זכו ישראל ויצאו ממצרים קודם הזמן. וע"פי כ"ה זהו מש"ה ויהי כאשר ר'אה י'עקב ר"ת ב' תיבות הללו גימ' רד"ו שהקב"ה ידלג על הקן ולא ישבו כ"א רד"ו שנה. א"ת אות א' נוט' אברהם. אות ת' רומזת לת' שנה דכתיב ועבדום ועינו אותם ת' שנה. וא"ת היאך דילג על הקץ לזה אמר א"ת ר"ת אל תתמה. שכן יוסף במילוי כזה יו"ד ס'מך וא"ו פ"ה גימט' רחל וע"י מכירת יוסף דכ' לעבד נמכר יוסף כיפר העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנה גם רא"ה יעק"ב נוט' אתחלתא ראה השכי' - קדושה ירדה עמהם במצרים. עוד ראה יעקב עם התיבות בגי' השכינה כלו' השכינה השלימה המנין דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה וגו' רא"ה ר"ת ריבוי אוכלוסין השלים כנז"ל. יעק"ב ר"ת יוסף במכירתו קעקע עבודה. רא"ה יעק"ב הכנסת אורחים רבה. בסיבתה ישראל קבלו התורה. באותיות אחה"ע אות עי'ן מתחלפת באות ה"א. רא"ה יעק"ב ר"ת בהיפוך.

ישראל עלו במחשבה קודם. התורה ראויה אליהם. יעק"ב ר"ת בזכות ישראל עולם קיים. רא"ה יעק"ב בהיפוך, עוסקים בתורה קדושה ים - התלמוד רבו אמריה. דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. רא"ה יעק"ב אהבה היא רבה במעלה. קרב ישראל עזה. רא"ה יעק"ב רדפו אחר השלום. בזמן קריב יחיש עזרתכם. אוהב השלום רצונו. קהלת עמו ישראל בעדתו. רא"ה יעק"ב אל רם הוציא - ישראל בסיבת עבודה קשה. כדכתיב תכבד העבודה וגו' זו קושי השעבוד:

באו"א רא"ה יעק"ב בהקדים מה שכתבו חכמי המקובלים ז"ל שעיקר ירידת ישראל למצרים שהיא ערות הארץ כדי לתקן רפ"ח ניה"ק שנפלו בקליפה בעון אדם הראשון על ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע והוא ית' סיבב כמה סיבות מענין יוסף. והנה ישראל במצרים תיקנו ר"ב ניצוצות כדכתיב וגם ערב ר"ב עלה אתם. ומשה רע"ה תיקן פ"ו הניצוצות הנשארות בסוד מש"ה ומשה עלה אל האלהים וז"ש רא"ה יעק"ב נוט' אגב רפ"ח הניצוצות ירדו במצרים עבודה קשה. עוד תיבות כאש'ר רא'ה יעק'ב א'ת רח'ל ע"ה הם בגימ' כדי לתקן רפ"ח הנצוצות. אי נמי בגימ' הם לא תקנו כ"א ר"ב נצוצות ע"ה.

דכתיב וגם ערב:

ר"ב עלה אתם וגו':

מעתה הבה נא אבוא לרמוז לענ"ד בס"ד כמה אופנים על ענין יוסף הצדיק ומה שקרה לו עם אשת אדוניו וכו' וענין הגביע ועוד עניני' אחרים וכולם טמונים ברמז בתיבת רא"ה יעק"ב והוא יצא ראשונה מענין מכירתו. רא"ה יעק"ב ר"ת אחיו הידועי' רצונם. עת ביאתו קודמיהון יהרגוהו. ראובן אמר הניחוהו. ראו את הנולד. אחרית המעשה רע. אי נמי רא"ה יעק"ב ר"ת ראו אחר הזמן. עבדים באדונים קשים יתפשונו. (מענין הגביע) קשר יעשו עלינו בעלילות השוא רודפים אחרינו אחי רעי היש בעולם קשיות עורף יותר. עת קול יוסף בהתחננו אחי רעי החרשנו. ראו אחריתנו הרעה. קוראים בגזירה יהרגו עשרה. (הם יו"ד הרוגי מלכות) ראובן אחריהם התאפק. יען עליהם קבעוהו בכור. הוא רוצה ישרת - אביו בהשלים קביעות עבודתו. אות א' באיק בכר מתחלפת באות יו"ד. אחיו הנשארים רצו - ימכרוהו עוברים בדרך קנאוהו. ראה אחיו הם - בערבובייא קהלה יחד עליו. התחנן אל רם. עושהו קונהו ברחמיו יצילהו. ראובן היה אומר. יוסף עדיין בבור קבוע. רדף הלך

אצל - יוסף קרא באין עונה. יעקב קרע בגדיו עליו. ראובן אמר הניחוהו. עון דמו בשמים יבקשוהו. אות ק' בא"ת ב"ש מתחלפת באות ד'. אחיו רצו השכינה קדושה בהשתתף יחד עמהם. (יעקב) עד בלי ישמע קול. אביו הזקן ראה ברוח קדשו יסודה עמוק. זה קאי על יצחק אע"ה. אל רם הסכימה קדושתו עמהם בסיבת יעקב. עת קרוב ירד בכבוד. רב השבטים אתו רוזנים. השבטים ראו אביהם. בפרידת יוסף קרע עליו. (יעקב) יושב באבל על יוסף. אות ק' מתחלפת באות יו"ד באיק בכר. אגב ראייתם התנחמו - על קנאתם באחיהם יוסף.

הסיבה ראו אהב-יוסף ביותר עבר קנאה. הקנאה אין רפואה. עולמית קנאתו בלבו יתמיד. ורז"ל רמזו יוס'ף גי' קנאה:

ענין אשת אדוניו אדונתו הרשעה ראתה קדושתו ברצונה ישכב עמה. אם השלים רצונה. קרוב יעלה במדריגה עליונה. אחר ההפצרות ראתה. יוסף עוצם בעיניו קודמה. (יעקב) ירא בראיית עון קרי. ראיית הנשים אסורה. בסיבתה יסבול עונשים קשים. (יעקב) עשתה בתחבולה ישמע קולה. כדכתיב ויהי כשומעו כי הרימותי קולי ואקרא. (יעקב) יוסף עזב בגדו קודמה. אדונו ראה הענין. עול בלי יושר כלל. אות ק' מתחלפת באות כ' באחה"ע.

ראה הדברים אינם - ישרים קשר ביחד עושים. כדכתיב ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם ראו וגו'. יוסף עבר בסכנה קשה. (יעקב) בעבור קדושת יוצרהו עושהו. אדונתו ראתה האצטרולוגין. יוסף בעלה קודם היה. באותיות אחה"ע אות העין מתחלפת באות ה"א. אבל ראייתה היא קושטא עתיד יקח בתה אסנת היא רעיתו. בת זוגו קידושיה יאים. אית העי"ן מתחלפת באות ז' בא"ת ב"ש. (יעקב) בתורת קידושין יזדווג עמה. ראיית החלומות אמת. יוסף קדוש עולה במעלות. קנאתם ביוסף על ידיעתם. רודף אחר השררה. השבטים רדפם אחריו. קנאתם בכונתו ימשול עליהם אבל האמת ראייתו. קאי עד יכלכלם ברעב. אשר רוב העולם. ירדו עבור קנות בר. (בהיפוך) קבעו ישיבתם במצרים על - אודות ריבוי הרעב:

ענין הגביע. [רא"ה יעק"ב] בנימין ידע קודם ענין הגביע אשר ראו. (כנז' בהיפוך) באמתחתו קפץ יחפש עמם. אחיו הכירו רדיפתו. ראו אחיהם הקטן. ידו במעל קשור עמהם. יוסף ברוח קדשו עשה. אופנים רבים הם קשים בכדי יכופר עונם. (בהיפוך) בהליכתם עת קרוב יאמר. רדוף אחרי האנשים. בתחילה ידבר עמם קשות. והוא מה שאמר הכתוב למה שלמתם רעה תחת טובה הרעותם אשר עשיתם. אתם ראיתם הגביע. הבוקר אור גנבתם. אות ר' מתחלפת באות גימל באתב"ש. ראובן אמר הצרו' קדמונו בעבו' עון יוסף. אנחנו הגרמא ראו - בבא יוסף קנסתם עליו. יחד במיתה על דיבה - אשר הוציא ראשונה. אות ק' באתב"ש מתחלפת בדלי"ת. (בהיפוך) עת קרבם בהתוודע יוסף אליהם רצו הרגו. בפחדם יתגלה קלונם עזבם. רצון אביהם הזקן. רד המלאך אליהם - קודם עברתם יפריד ביניהם. אל רחום הוריד - יעקב בכבוד עבור קדושתו. אל רחום הוציא עמו ישראל בזרוע קדשו. דכ' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. רא"ה יעק"ב בנוט' בהיפוך ברוח קדשו עד יבא אליהו המבשר ראשונה. אחר הזמן רואה. ישראל עובדים בעבודה קשה. רואה אורך הגלות. קשים ביותר על ישראל. יעק"ב. ישראל קדושים בין עכו"ם. עזים בחרפה קלון יושבים. עומד בתפלה יבקש קונו. אדון העולם ראה - עם בני ישראל קדושיך קול יחד עוני' באימה. אל רחום הושיענו. אב רחמן הושיעם עבור קדושתיך ימחול בעדם. (בהיפוך) ישראל קדושים ענוים ביישנים אהובים רחמנים הגונים כנז'. ישראל עוסקים בתורה קדושה. רחום אן המצא. בדוגמת עם ישראל קדושיך. אל רחום הוא. יוצרי עושי קולי בוראי. ריבוי הפלאות אשר - יעשה עמדי בכל דקה. (א"ת ב"ש). אשבח הדרו רחמן. בעבור קדושתו יחוס עליכם. קהלת ישראל עומדים בתפלה. אל הגדול ראה עונינו יעננו ביום קראנו. רבון העולמים אנחנו עמך בני יעקב קדושיך. המצרים רודים אכזרים - עלינו בכל יסורין קשים. רבון העולמים אימתי ישראל. עם קדושיך בשעבוד. אדום הגרים רודים - בכל יום עינויים קשים. אל רחום החפץ בתשובת עמך ישראל קבלנו:

ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי וגו' (כ"ט ט"ו) אפ' לומר לענ"ד בס"ד הגידה לי במ"ק גי' כ"ב כמנין רחל ולאה במ"ק. מה משכרתך בלא וא"ו במ"ק ע"ה גי' כ"ז כמנין איז'ה מה'ם במ"ק כלומר באיזה מהם אתה חפץ. ויאמר אעבדך שבע שנים ר"ת במ"ק גי' רחל במ"ק ר"ל שאני חפץ שתתן לי רחל. א"נ שרמז לו בתיבות ויאמר אעבדך שבע שנים במ"ק ע"ה כמנין תנאי בני גד ובני ראובן במ"ק וזהו שסיים ברחל בתך הקטנה בפירושא אתמר:

ויאהב יעקב את רחל וגו' (כ"ט י"ח) צל"ד מאיזה טעם אהב יעקב לרחל ביותר אלא ודאי לרמוז לאיזה סיבה והוא אם יראה בעמו"ר שראה בנבואתו כמה טעמים שיצאו ישראל ממצרים קודם הזמן כאז"ל כלם הם רמוזים במספר אותיות רח"ל במלואם כזה רי"ש חי"ת למ"ד הם תתר"ב על דרך נוטריקון. והוא א' מכירת יוסף. דכ' לעבד נמכר יוסף עי"ז כיפר להם העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנה ב' רבוי האוכלוסין השלי' המנין. ג' קושי השעבוד השלים המנין דכ' תכבד העבודה. ד' האמנה דכתיב ויאמן העם כי פקד ה' את עמו. ה' בזכות דם פסח. ודם מילה. דכתיב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'. ז' בזכות שבת דכ' שמור את יום השבת לקדשו.

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך וגו'. ח' עוד ארז"ל בזכות האבות יצאו קודם הזמן. ט' בזכות משה ואהרן. יו"ד בזכות נשים צדקניות. י"א בזכות גמילות חסדים כמ"ש במד' בשעה שיצאו ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. והנה אחד עשר טעמים הנז' בנוט' מ'כירת י'וסף ר'בוי ה'אוכלוסין. ק'ושי ה'שעבוד. ה'אמנה. ב'זכות ד'ם פ'סח ד'ם מ'ילה. ב'זכות ש'בת. ב'זכות ה'אבות. ב'זכות מ'שה א'הרן. ב'זכות נ'שים צ'דקניות. ב'זכות ג'מילות ח'סדים. נוט' בגימ' רח"ל במילואה כנז"ל. עוד ארז"ל שכינה השלימה המנין דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה ותיבת מצרימה בגימ' שכינה. ובזכות תורה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו'. ועל ידי השלום שלא היה דלטוריא בניהם כאז"ל על פסוק ושאלה אשה משכנתה שהיה הציווי קודם י"ב חודש ומרוב האהבה שהיה בניהם לא אחד גילה זה הסוד למצריים. הנה שלשה טעמים אלו ש'כינה. ת'ורה. ש'לום ב'רכה. נוטריקון בגימ' רח"ל כנז"ל. בא"א מלאכי מרום השלימו המנין דכתיב איש וביתו באו תיבת וביתו היא רומזת על המלאכים.

בזכות תפילין דכתיב והיה לאות על ידך וגו' כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים. מלידת יצחק התחיל הגלות דכתיב בגזירת בין הבתרים כי גר יהיה זרעך. וכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. עוד אמרו רז"ל ישראל הם קודש דכתיב קודש ישראל לה' וכו' וקיימא לן דהקדש מפקיע מידי שעבוד. לילות השלימו המנין והוא ע"י שהמצריים היו מחשבים על ישראל בלילות ובאוה"ע מחשבה רעה מצטרפת למעשה. שינוי לשון שלא שינו לשונם. ובסיבת הילדים שהיו משקעין אותם בבנין והיו שוחטים ק"ן ילדים בבקר וק"ן ילדים בערב יצאו קודם הזמן. אלו השבעה טעמים. מ'לאכי מ'רום.

ב'זכות ת'פילין. מ'לידת י'צחק. ק'ודש. ל'ילות. שינוי ל'שון. י'לדים. נוט' בגי' רחל כנז"ל:

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי. דרשו רז"ל משנולד יוסף הוא היה שטנו של עשו שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. וזה הוא כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' אפשר שזה רמז הכתוב רח"ל במספר המילוי כנז"ל ויוס"ף במילואו יו"ד ו"ו סמ"ך פ"ה בכללות בגי' יוסף הוא שטנו של עשו, ודוק: הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה (כ"ט כ"א). תימא על יעקב אע"ה בחיר שבאבות שידבר דברים כאלו ח"ו וכמו שהקשו ז"ל בזה עי"ע. ואני ברגליהם אעבורה חלקי ה' אמרתי אפ' לענ"ד בס"ד שבא יעקב אע"ה לרמוז לו בזה והוא שאדה"ר ע"י אכילת עה"ד טו"ר נחשב לו כאילו עבר ג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ש"ד. והנה אבות העולם זיע"א באו לתקן חטא אדה"ר. אברהם תיקן ע"ז ע"י שפירסם אלהותו יתברך בעולם והיה מגייר גיורים וכו' והפילו נמרוד לכבשן האש וניצול כידוע. יצחק תיקן ש"ד ע"י שפשט צוארו ע"ג המזבח בשעת העקידה.

ויעקב תיקן ג"ע ע"י ששהה פ"ד שנים ולא ראה טיפת קרי כדכתיב ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני וארז"ל היא טיפה ראשונה שלא ראה שום קרי. בזה נתקן עון ג"ע של אדה"ר. וזהו הכונה ה'בה א'ת א'שתי כ'י מ'לאי י'מי ו'אבואה א'ליה ר"ת גי' פ"ד כלומר עתה נשלמו פ"ד שנים אם כן הבה את אשתי. א"נ כי מלאו ימי ואבואה אליה עם ה' תיבות הם גי' רח"ל ע"ה. עוד אפשר שרמז לו בזה הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה במ"ק גימטריא אני כבר תקנתי עון גילוי עריות במ"ק וק"ל:

באו"א אפשר לומר בס"ד כונת הפסוק ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה וגו' ומצינו שאחר כך רימה אותו לבן ויהי בבוקר והנה היא לאה וגו'. מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת ואח"כ לקח את שתיהן. אשר בזה אפשר שזהו רמז הכתוב תתן אמת ליעקב וכו' מלת תת'ן במ"ק גי' רחל במ"ק. גם אמת במ"ק גימט' לאה במ"ק זהו שרמז תת'ן אמ"ת שהם רחל לאה הם חלק יעקב וז"ש ליעקב וק"ל:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה