אור ברסלב
אהבת עולם פרשת ויגש

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת ויגש

פרשת מקץ

ויגש אליו יאודה ויאמר בי אדני וכו'. אפשר לרמוז פי' הפ' לענ"ד בס"ד ע"ז האופן דהיינו ב"י אדנ"י נוט' בבקשה יאמר דברים נעימים אני יוסף. א"נ ר"ת יוסף נרו דמות יעקב אבינו בצלמו. א"נ ר"ת יוסף איש נאמן ישר בכל דרכיו. א"נ ר"ת יוסף נקי דברי אדונתו בל ישמע. א"נ ר"ת יוסף ה' יודע אין נחשב בלבו דבר. א"נ ר"ת יוסף דמות אביו יראה בראייתו נרתע. א"נ ר"ת בענין אדונתו יוסף נקי דבריו ישרים. א"נ ר"ת אדוניו נתנו במאסר יוסף יושב דומם. א"נ ר"ת יוסף בצדקתו אשר דרך נתגדל יותר. א"נ יוסף בנימין יחד דעת אחד נתכוונו יוסף דעתן בנימין נאמן אל יגנוב (הגביע).

א"נ ר"ת בנימין יודע יוסף אחיו דעתו נקיה. יוסף יושב אחיי נגדו בנימין דומם. א"נ ר"ת יוסף אחוז בספירת יסוד דעתו נכונה. א"נ ר"ת אמנם יוסף דעתן נבון יקראו בשמו. א"נ ר"ת יוסף ירא אלהים נתיבות דרכיו במרומים. ע"כ זהו משנלע"ד כעת בס"ד. באו"א אפ"ל בס"ד לענ"ד כ"ה ויגש אליו ש יאודה ויאמר בי אדוני דרמוז בהם שמותיו ית' והוא ויגש אליו יאודה ויאמר בי אדוני ר"ת כ"ו שם הוי"ה ב"ה. עוד אותיות שניות של ויגש אליו יהודה הם אותיות יל"ה כמנין שם מ"ה הוי"ה במילוי אלפין. גם ס"ת ויגש אליו יאודה עם ג' אותיות כמנין שד"י. ורמז בזה יאודה ליוסף שיתנהג עמם במדה"ר הרמוזים בשמות הק' הנז' שהם רחמים. בי רמז לשם י"ב הכל מורה רחמים:

ובזה נ"ל בס"ד שזהו כו' יעקב אע"ה לשבטים באומרו ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש. ר"ל שבכח שם שדי יתן בלב יוסף שיתנהג עמכם באהבה ואחוה שכן לפני גי' זה יוסף עם ב' התיבות וק"ל:

באו"א אפשר שבא יאודה לרמוז ליוסף באומרו ידבר נא עבדך דבר באזני אדני בדרך נוט' כזה. דהיינו ידב"ר ר"ת במקום דין יעשה רחמים. נ"א עבד"ך ר"ת נהוג איתנו כאהבת דודים באהבה עזה. דב"ר ר"ת דברים רצויים בנחת. באזני גי' סוד כלו' אלו הדברים שרוצה לרמוז הם בסוד באזניו. באזני ר"ת יוסף אחינו בשרינו נאה זיוך. אדנ"י ר"ת יפה אהבתך דבריך נכוחים. אשר ע"כ ואל י'חר א'פך ב'עבדך ר"ת גי' אהבה. וא"ת מאיזה טעם כ"כ יאודה נכנע לפניו? י"ל כאז"ל המודה בקנס פטור ומודה ועוזב ירוחם. אפשר שזה רמז לו באומרו כי כמוך כפרעה. כ"י ר"ת כבודך ימחול. כמו"ך כולנו מודים ופורטים כתמינו. אחת לאחת מה שעשינו עמך. כפרע"ה אות כ"פ ר"ת כתונת פסים דכ' ויטבלו את הכתונת בדם. אות ר' ראובן שאמר אל אחיו אל תשפכו דם. אות ה' הבור שאמר לאחיו השליכו אותו אל הבור הזה. אות ע' ערביים כמ"ש רז"ל הסוחרים הם ערביים וק"ל: באו"א אפשר שרמז לו במלת בי במילוי כזה בי"ת. יו"ד. גי' משיח בן דוד עה"א. כלו' שהמשיח יהיה מזרעי. אדני במילואו כזה. אל"ף. דל"ת. נו"ן. יו"ד. ע"ה גימטריא וממך משיח בן יוסף. כלומר מזרעך. א"נ בי אדני במ"ק גי' דוד. אי נמי בי אדני במ"ק גימ' המלך במ"ק. רמז שדהע"ה יצא מזרעו. א"נ ב"י בגלל יוסף. ר"ל בעבור מכירת יוסף היא עיקר סיבה לקרוא לך עתה אדני תעלא בעידניה סגיד ליה. וז"ש בי רצה לומ' בסיבתי. א"נ בי בחילוף אותיות אתב"ש כזה. אות ב' בשי'ן. אות יו"ד במ"ם אותיות ש'ם ועם הכולל גי' יוסף אחינו היה מלך בדקדוק. ועל דבר שאמרתי לכו ונמכרנו לישמעאלים היא גרמה לי לומר אדני. שכן אדני ע"ה גי' ר"ת ל'כו ו'נמכרנו ל'ישמעאלים וק"ל:

באו"א אפ"ל בס"ד ויגש אליו יהודה ויאמר ע"ה גי' אברהם יצחק יעקב נשאר מספר בי"ד הם כנגד י"ב שבטים ארבעה אמהות. וע"ז רמז לו בי אדני ר"ל והאדון בכלל. וזה הענין אינו מן הצורך להתפרסם אלא ידבר נא עבדך דבר באזני אדני. וקשה מה לו לדבר באזניו כי אינו מדרך ארץ שידבר באזני המלך. אלא אפשר שרמז לו במלת דב"ר ר"ת דוגמתך בן רחל. כ"י ר"ת כבודך יוסף. כמוך גי' אלהים ר"ל שאתה חפץ להתנהג עמנו במדה"ד מתמיה. כ"י ר"ת כבודך ישראל. כי גי' הוי"ה עם ד' אותיות ר"ל צריך להפוך הדין לרחמים. וא"ת באיזה אופן לזה אמר כפרעה ע"ה גי' שלום. שתהיה עמנו בשלום באהבה ובאחוה שכן כמוך כפרעה ע"ה גימטריא אהבה ואחוה יחד יהי שלום. וק"ל:

והן עתה נבא לענין ויכוח השבטים עם יוסף ע"ע הגביע. בהקדים מ"ש המפר' ז"ל דאיתא בגמ' עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בג"ע ונותנים כוס ברכה לאאע"ה לברך ואומר איני מברך שכבר יצא ממני ישמעאל וכן ליצחק וכו' וכן ליעקב וכו' עי"ש עד שנותנים הכוס לדוד ואו' אני אברך ולי נאה לברך דכ' כוס ישועות וכו'. ובזה כ' הרב אהבת דוד ז"ל בקונט' שפה אחת אשר שם בסוף הספר דפ"ח עמוד ג' שכתב שם על פסוק זה וז"ל שמעתי משם חכמי קאשטיליא שעשו נוטריקון התיבות הללו שהם כו"ס ר"ת כפרתי וביקשתי סליחה. ישוע"ת ר"ת יושב שמים ענני וקיבל תפלתי. אש"א ר"ת אף שהרגתי אוריה. ובש"ם ר"ת ולקחתי בת שבע ממנו. ה'. אקר"א ר"ת אוריה קודם ראויה אלי עכ"ד. והרב מהרח"א ז"ל בס' הנז' שם כ' וז"ל ואני הדל נראה לי לעשות נוט' ור"ת באופן זה. כו"ס ר"ת כבוד והדר סמכני. ישועו"ת ר"ת ימלוך שלמה וירבה עוזו ובדין תורת - אל שהרגתי אוריה וזהו אש"א. ובש"ם ר"ת ולקחתי בת שבע מעו'. ה' אקר"א ר"ת ה' אשתי קראה ראויה אלי עכ"ל. והרב תהלה לדוד ז"ל במז' קט"ז כתב וז"ל ואנכי עפר דל נלע"ד דאפשר לעשות נוטריקון בזה האופן. כו"ס ר"ת כלבים ורשעים סבבוני. ישועו"ת ר"ת יראו שונאי ויבושו עזרתני ונחמתני תמיד. אש"א ר"ת אל שדי אמצני - ובש"ם ר"ת וחזקני בפתיחת שערי מקדש. ה' אקר"א ר"ת ה' אצל קהל רב אברכך. ורמוז מה שארז"ל דלעת"ל יאמר דהע"ה אני אברך ולי נאה לברך וילפי לה רז"ל מזה הפסוק כוס ישועות וכו' כדאיתא במסכת פסחים דף קי"ט ע"ב ודוק עכ"ד הרב תהלה לדוד ז"ל שם עי"ש. ועיין בס' ישיר משה על שיר השירים להרב משה אברהם דיין יצ"ו שרמז בזה הפסוק שבעה אופנים נחמדים בדרך נוט' להליץ בעד דהע"ה מכמה ענינים לך נא ראה שם בדף ע"ז ע"א ויערב לך ואכמ"ל:

ובזה אפשר לרמוז כ"ה האיש במ"ק עם האותיות גימטר' דוד. נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ע"ה בגימט' דזה הוא משיח בן דוד. ר"ל שמשיח בן יוסף הוא גדול ממשיח בן דוד לפי סברתו של יוסף כמ"ש המפרשי' ז"ל, ויוסף רצונו לדעת סברת השבטים עם מי. לז"א אדני שאל את עבדיו לאמר ר"ל נאמר באמירה עתה וז"ש היש לכם אב או אח גי' משיח בן דוד. גם אב או אח. ר"ל כסברת אביכם שאמר גור אריה גי' משיח בן דוד ע"ה. מיאודה שהוא מלך. או אח כסברת אחיכם יוסף. השיבו יאודה ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ר"ל כסברת אבינו הזקן שרמז בדבריו גור אריה גי' משיח בן דוד ע"ה כנז'. וא"כ הוא גדול ממך. וגם רמזו לו בניב שפתים. ו'ילד ז'קונים ק'טן ר"ת במ"ק בגי' דוד. שעליו נאמר ודוד הוא הקטן. עוד שאל אותם ואמר. ואחיו שהוא משיח בן יוסף מה תכיותו. השיבוהו ואחיו שהוא משיח בן יוסף יבא תחלה ובעוה"ר יהרג ע"י ארמילוס הרשע ז"ש מת. ו'יותר ה'וא ל'בדו נוט' במ"ק גי' דוד ר"ל שישאר משיח בן דוד לבדו לאמו שהיא כנ"י ולאביו שהוא הקב"ה ואח"כ יעמוד משיח בן דוד ויתפלל על משיח בן יוסף ויחייהו זה הוא שאמר ואביו שהוא הקב"ה. אהבו במספר מילוי יודין גי' עד יבא משיח בן דוד יחייהו. א"נ כנז' גימ' תפלה לדוד ע"ה. א"נ לאמו ואביו אהבו במ"ק גימטריא משיח בן יוסף במ"ק ודוק:

ויגש אליו יאודה וכו'. יובן בהקדים מ"ש רז"ל שיאודה רמז לו בתיבת בי אדני שהוא עצמו בכלל י"ב שבטים. ואמרתי בזה אפשר שרמז לו ג"כ בתיבת אדנ"י נוט' דוגמתך נין יעקב אבינו. א"נ אדני במילואו. אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ע"ה בגי' יוסף אחינו אתה אהבה באחוה:

ידב"ר ר"ת בבקשה ידבר דברים רכים. נ"א ר"ת אח נעים. עבד"ך ר"ת כל דבריך בלשון עברי. דב"ר ר"ת דברי רבותינו בקדושה. באזנ"י ר"ת נחנו ביחד זרע יעקב אבינו. אדנ"י ר"ת נחנו יודעים אשמתינו דחטאנו. וקי"ל בדין דמודה בקנס פטור. אשר ע"כ ואל יחר אפך בעבדך שרצונך לדון אותנו כדין בני נח שאפילו מודה בקנס חייב עכ"ז שלי"ת כולנו ישראל ר"ת כ"י. וצריך לפסוק הדין כמו"ך כדין מודה בקנס ופטור. אות כ"ף מתחלפת באות ב' באי'ק בכ"ר. כפרעה בתמיה? ר"ל רצונך להתנהג עמנו כפרעה כפרעה עה"א והכו' בגי' כדין בני נח אפילו הודה חייב. ודו"ק:

באו"א אפ"ל בהק' מ"ש הרב ברכ"ט ז"ל משם הרב ר' נתן מקראקא ז"ל ע"פ האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד וכו'. ויגש אליו יאודה ויאמר בי אדני וכו'. שמשיח בן דוד עתיד ליקח כוס של ברכה בסעודת הצדיקים בג"ע לעתיד לבוא ואומר אני אברך וכו'. עי"ש נועם דבריו ז"ל. ועפיד"ק אמרתי שזה שרמז לו בתיבת אדני באתב"ת הם אותיות תקט"ם בגי' ודוד המלך יוצא מזרעי. וז"ש בי אדני שהאדנות תלויה בי והמשיח יוצא מזרעי ולא בך שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:

אלקים יחנך בני. יל"ד למה בירך יוסף לבנימין אחיו באלו התיבות דוקא היה לו לברכו כמה ברכות מברכת האבות זיע"א ומה היתה כונתו בזה. אלא אפשר לק"ד שרמז לו בר"ת א'לקים י'חנך ב'ני בגי' אהב"ה. אח"ד. שהראה לו האהבה והאחדות. א"נ אלו התיבות הם בגי' ארבע שמות הקודש ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עה"ת. א"נ בגי' אחי אני יוסף. א"נ בנוט' אני יוסף בן לרחל חסיד, נאמן, האל נורא יודע. כמה מהיסורין יסרוני. א"נ אודה לאל יתברך ממאסר התירני. יועץ נתנוני כפתרון חלומות. בבואם נגדי ישתחוו.

א"נ ה' יודע מגמתי להביאכם אצלי. נשב כלנו חברה יחד. באבינו נשמחה יחד. א"נ יתברך לעד מצרות הצילני אחי חביבי ידיד נפשי כעת נגילה באהבה יחד:

ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. אפ"ל לענ"ד בס"ד והוא בהק' מ"ש רז"ל שהקב"ה הראה לו לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו וכו'. עד שהגיע לדוד הע"ה הראהו שמזלו מורה שיהיה נפל ואין לו חיים כלל. אמר לו אדה"ר כמה ימי שני חיי. אמר לו הקב"ה יום אחד מימי שהוא אלף שנים כדכתיב כי ביום אכלך ממנו וכו'. אמ"ל אדה"ר אני מוותר משנותי שבעים שנה לדוד והרי הם לו במתנה. ואח"כ מצינו במדרש שאדם הראשון ניחם עליהם ולא הועילו הע' שנה הנז' לא לאדה"ר ולא לדוד עד שבאו אבות העולם ז"ל ונתנו לו משנותיהם לדהע"ה ע' שנה. דהיינו אברהם אע"ה היה קצוב לו לחיות ק"פ שנה כמו בנו יצחק אע"ה. ומצינו שחיה קע"ה שנים דוקא וא"כ נתן לדוד המע"ה חמש שנים. יצחק אע"ה שמדתו גבורה לא נתן כלום. יעקב אע"ה היה צריך לחיות קע"ה שנים כמנין שנותיו של אברהם אע"ה. ומצינו מקרא מלא דיבר הכתוב ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. וא"כ נתן לדהע"ה כ"ח שנים. וכן יוסף הצדיק ע"ה נתן לדהע"ה ל"ז שנים שכן היה צריך לחיות כמו יעקב אביו ע"ה קמ"ז שנים. וכתיב ביה וימת יוסף בן מאה ועשר שנים וכו'. נמצא שנתן לדוד ל"ז שנים. וממילא תמצא ה' שנים מאברהם. כ"ח שנים מיעקב. ל"ז שנים מיוסף. בין הכל שבעים:

ובזה פי' המפר' ז"ל כ"ה בתהלים אמרת לה' אדני אתה טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה שהם אבות העולם שהם נתלוו ונתנו לי מחלק שנותם ע' שנה ולהם יאתה הטובה כי גזרת עלי להיות נפל ע"כ:

וזה כו' הפ' הנז' אפשר שזהו מה שרמז להם יוסף לאחיו אני יוסף וראיה לזה ה'עוד א'בי ח"י ר"ת בגי' דוד. גם תיבות אלו העוד אבי חי במ"ק גי' דוד בן ישי מלך במ"ק. שהוא נקרא דוד מלך ישראל חי וקים והוא מלך המשיח. ואם כסברתכם שבאותן הכ"ב שנים שהלכתי מאצל אבי נטמעתי בין האומות ח"ו וממילא אותן הל"ז שנים נפגמו ולא יועילו לדוד. ולפי"ז צריך יעקב אע"ה ליתן משנותיו לדוד ס"ה שנים כאוז"ל והיה נפטר יעקב ע"ה מכמה שנים. הן כהיום שיעקב עדיין חי בעולם א"כ מוכח מזה שאני יוסף עומד בצדקותי. והל"ז שנים שאני נותן לדוד לא נפגמו הודאות לאל יתברך. וכיון שראו אחיו זאת הטענה ולא יכלו אחיו לענות אותו שהיא תשובה נצחת כי נבהלו מפניו. וכן תמצא שקודם אותיות יוסף הוא טענה. ממש ור"ל מלפני אותיות יוסף וז"ש מפניו. גם אותיות שאחר אותיות יוסף הם כזע"צ גי' חזקה במאד ודי. משו"ה לא יכלו אחיו לענות אותו וק"ל. א"נ כי נבהלו מפניו מאותיות יוסף פנים ואחור לא מצאו מענה להשיב היו צריכים לומר שדבריו אמת והמפ' ז"ל פירשו בזה כמה אופנים עיין עליהם בספרתם. ואפשר כפי הנז"ל יבא על נכון והוא ר"ת כ"י נ'בהלו מ'פניו גי' ק"י צפו ברוה"ק שיוסף יחיה מאה ועשר שנים. וס"ת ג' תיבות הנז' הם גי' כ"ב רמז לאותן כ"ב שנים משהלך מאצל אביו והוא עדיין עומד בצדקתו ולא נטמא ח"ו. ואותיות שניות כי נבהלו הם י"ב שהוא באמת בכלל הי"ב שבטים. ואות שניה של מפניו היא אות פ' רמז שימלוך במצרים שמונים שנה. ואותיות הנשארות עם ג' תיבות הם גי' אזי הוא חכם. ודו"ק:

באו"א כי נבהלו במילוי כזה כ'ף יו"ד. נו"ן בי"ת ה"י למ"ד וי'ו. עם מספר האותיות הם בגי' שהיו פניו מאירים. אזי מזה הזמן נתאמת להם שעומד בצדקותו ולא חטא ח"ו כאמז"ל סימן לעבירה הדרוקן ודו"ק: ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. והנה קודם לזה כבר אמר ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף ומאי אתא לאשמעינן בזה. הן אמת שרז"ל דרשו על אומרו גשו נא אלי ויגשו שהראה להם שהוא מהול. ואולם לענ"ד אפשר לומר שבא לרמוז להם באומרו א'ני י'וסף א'חיכם רמז להם בראשי תיבות הנז' שהם גי' י"ב כמו שרמז יאודה ליוסף באו' ב"י אדני שהוא בכלל הי"ב שבטים כאז"ל. וס"ת הנז' הם גי' ק"ל רמז שיעקב אע"ה עדיין בן ק"ל שנה. א"נ ר"ת אנ"י י'וסף נ'ין י'עקב א'בינו. ובתיבת יוסף רמז להם ע"ע מכירתו כמה פעמים והוא ר"ת יוס"ף. י'שמעלים ו'מדינים ס'וחרים פ'וטיפר. שמכרוהו זה לזה. ובתיבת אחיכ"ם רמז להם כמה נוט' דהיינו אחיכ"ם ר"ת מחשבים יוסף חטא אינו כמותכם. אבל יוסף חסיד מאין כמוהו. מדברו אל יעקב חסר כבודכם. דכ' ויבא יוסף את דבתם רעה וגו' וארז"ל שאמ"ל שהיו אוכלים אבר מן החי וכו'. אל חי יודע מה כונתו. והוא מדין ישראל לדין בני נח. אל יוסף מכרתם כולכם חייבים. מכירת יוסף כחשתם חיה אכלתהו. כשמוע יעקב אביהם מטרף חיה. אבל כבד חזק מאוד ישב. כללא מכירת יוסף אתם חטאתם. אתם חשבתם כבר יוסף מת. כאומרכם אחיו מת חזו יתי. אני יוסף חי כתר מלכות - אלבש יתעלה כבודו ממציא חן. אני יוסף מלך חשבוניכם כזב. חלומותי אמת כולכם יחד משתחוים. כדכ' ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וזה פעם ושתים:

באו"א אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. יש לדקדק דהו"ל לומר אני יוסף אחיכם ושלא להזכיר להם מכירתו ואדרבה עתה רצונו לתווך השלום בינו לבינם ומה כיוין באומרו אשר מכרתם אותי מצרימה. אלא אפשר שבא לרמוז להם על עיקר סיבת מכירתו בתיבת אחיכ'ם והוא אות א' אבר. רמז לאבר מן החי. גם אות א' מתחלפת באות ת' באתב"ש והיא ר"ת תולין. שתולין עיניהם בבנות הארץ. אות מ' ר"ת מזלזלין. ר"ל שהיו מזלזלין בבני השפחות. אותיות כ"י. ר"ת כתונת יוסף. היא סיבת וישנאהו ר"ל שטיבלו אותה בדם ואמרו חיה רעה אכלתהו. אות ח' ר"ת חלומות דכתיב ויחלום יוסף חלום ויגד אותו לאחיו ויוסיפו עוד שנא אותו. מסיבות הנז' מכרתם אותי מצרימה ודוק:

א"נ בא לרמוז באומרו אשר מכרתם אותי מצרימה שהיא ערות הארץ ובכונה מכוונת והוא מט' שארז"ל טעם ירידת אבותינו למצרים דוקא הוא כדי לתקן רפ"ח ניה"ק שנפלו בעמקי הקליפה במצרים ע"י אכילת עץ הדעת טו"ר כנודע. וזה שרמז להם בתיבות אשר מכרת'ם את'י מצרימ"ה ג' תיבות הללו עם האותיות בגי' לתקן רפ"ח נצוצות. זהו הסיבה שירדו למצרים דוקא ודוק:

באו"א אני יוסף אחיכם עם ב' כו' בגימ' הוא צדיק חסיד. א"נ אני יוסף אחיכם במילוי כזה. אל"ף נו"ן יו"ד יו"ד ו"ו סמ"ך פ"ה. אל"ף חי"ת יו"ד כ"ף מ"ם. הם בגי' אלף ר"ג כמנין תיבות אלו בגימ' וראיה הגדולה דמשיח בן יוסף יהיה מזרעי ע"ה. מכאן ראיה ברורה שאני צדיק ולא נטמאתי ח"ו:

א"נ יובן שרמז להם בנוט' אחיכ"ם על העתיד והוא. מנשה אפרים חכמים ישרים כמותכם. משיחלק יהושע ארץ כנען חלקים מנשה אפרים חלק כחלק יקחו. לכן ועתה אל תעצבו ואל יחר וגו' על מה שעבר ומכאן ולהבא חושבנא טבא מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. א"נ אחיכ"ם ר"ת מצוה יקרה כשנהיה אהבה חזקה. יחד כולנו אל חי מגיננו. כשהאחוה חזקה ישמרנו מכל אויב. כנגד מלכים יתן חנינו אליהם. אל חי ירים כח מזלינו:

ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים. והוא בהק' מ"ש רז"ל בכל מקום שאמר הכתוב ויגד ויגידו הוא דבר חכמה. גם תיבת כי היא נתינת טעם. ויל"ד מה הדבר שחדשו לו ומה נתינת טעם אלא אפשר שחדשו לו בתי' [ל"ו לאמ"ר עו"ד יוס"ף ח"י] בגי' יה'י לב'ו בטו'ח יוס'ף עמ'ד בצדק'ו ע"ה. א"נ ואחוז במדת היסוד עם ב' כו'. והטעם וכי הוא משל בכל ארץ מצרים והקב"ה יתעלה כבודו לא עביד ניסא לשקרי ח"ו אלא שהוא צדיק כדכ' באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח. והצדיק נקרא חי כנודע ואותיות ח"י מלפניו ומלאחריו הם אותיות ז' כ' הם בגימ' שם מ"ה. ואותיות חי הם באמצע לרמוז שמדת הרחמים חופפת עליו. א"נ [עו"ד יוס'ף ח'י וכ'י הו'א מש'ל] בגי' ויוס'ף השכינ'ה עמ'ו עה"ת והכו'. א"נ עה"ת בגי' יוס'ף צדי'ק חכ'ם נבו'ן נאמ'ן ע"ה. א"נ עה"א בגימט' נק'י וב'ר מכ'ל חט'א ועו'ן כלל עם ב' כו'. וכ"י בנוט' ו'לכבודו כ'לם י'שתחוו. והטעם ה'ו'א מ'ש'ל ר"ת שם מ"ה שהוא עוצם הרחמים וס"ת שם אל חסד אל כל היום שהוא מלא רחמים וחסדים דכתיב ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צידה לדרך וכו' [בכל] בגי' שם ב"ן. [אר"ץ] ר"ת וס"ת בגי' הוי"ה אדנו"ת. דין למצריים דכ' ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה שלא נשאר להם כלום. ורחמים לישראל דכתיב וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. [מ'צרי'ם] ר"ת וס"ת בגי' שמונים רמזו לו שימשול במצרים שמונים שנה. א"נ ויגיד'ו לו לאמר שהוא לשון חכמה שעתיד משיח בן יוסף לצאת מזרעו וצריך להיות יוסף חי זה הוא [ל'ו לאמ'ר עו'ד יוס'ף ח'י] עה"ת בגי' משי'ח ב'ן יוס'ף. גם אותיות ח"י במילואו חי"ת יו"ד בגימ' וצדי'ק יסו'ד עול'ם עם ב' כו'. כלומר שעדיין יוסף עומד בצדקו וממילא הל"ז שנים שנתן לדוד לא נפגמו ח"ו. א"נ אותיות ח"י בגי' הוא משיח בן דוד עם ב' כו'. שנקרא חי כאז"ל דוד מלך ישראל ח"י וקיים וכאשר נתבשר זאת הבשורה ויאמר ישראל באמירה רכה לבניו אל תפחדו שגלות מצרים הוא רד"ו שנה דוקא כדי שתבררו הרפ"ח נצוצות שירדו לתוך עמקי הקליפה למצרים שהיא ערות הארץ ואח"כ לא תתקנו כי אם ר"ב נצוצות כדכתיב וגם ערב ר"ב עלה אתם. אפשר שזה רמז להם בתיבת ויאמ"ר ס"ת אות רי"ש ובתיבת י'שראל ר"ת אות יו"ד בגימ' רד"ו שהגלות רד"ו שנה ותיבת ר"ב שתיקנו ר"ב נצוצות דוקא. א"נ ויאמר ישראל רב להודות ולשבח לאל והוא עו"ד בגימ' יסו"ד שיוסף רמוז במדת היסו"ד בגי' ח"י שהצדיק נקרא ח"י שהוא עמד בצדקו והראיה באשר ה' אתו שארבע שמות הקודש עסמ"ב שרויים אתו. והוא תיבת יוס"ף בגי' ח"י בגי' רל"ו שהם מספר שם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ארבע תיבות. אם כן אלכה ואראנו בטרם אמות:

וידברו אליו את כל דברי יוסף וכו'. וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם. ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי וכו'. הול"ל ויאמר יעקב וכו'. ולמה נקט ישראל הכא. ויובן בס"ד במ"ש ז"ל שמעת שנאבד יוסף ממנו נסתלקה ממנו שכינה וכשבישרוהו שיוסף חי מיד שרתה עליו שכינה וזהו ויאמר ישרא'ל בגי' תקמ"א כמנין שכינה יוסף. לרמוז שמסיבת בשורת יוסף שהוא חי שרתה עליו שכינה וק"ל: אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה וכו'. אפ"ל בהק' מ"ש רז"ל שאחד מהטעמים שיצאו ישר' קוה"ז הוא משום שהשכינה השלימה המנין. וטעם הב' משום מכירת יוסף דכתיב לעבד נמכר יוסף והוא כיפר העבדות. וידוע דתיבת אנכי הוא כינוי לשכינה. וז"ש אנכי ארד עמך מצרימה. ואנכי בסיבת השכי' אעלך. מלת ג"ם בחילוף אתב"ש ר"י גי' רד"ו ר"ל שלא ישבו כ"א רד"ו שנים. עוד עלה במילואו כזה עי"ן למ"ד ה"א גי' רדו וא"ת מאיזה טעם לא ישבו כ"א רדו לז"א ויוסף ר"ל מסיבת יוסף שכיפר את העבדות כנז' משו"ה יצאו ברד'ו וק"ל:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה