אור ברסלב
אהבת עולם פרשת בלק

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת בלק

פרשת חקת

לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני. אפשר לומר לענ"ד בס"ד בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל בס' פנ"ד במה ששמע משם גדול אחד שפי' כ"ה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני. דבלק ידע את כל תוקף גדולת דהע"ה ושיעשה משפטים במואב והוא יצא מזרע בלק ע"כ בקש מבלעם שיקלל אותו שיכלה זרעו ולא יצא דוד הע"ה וז"ש ארה לי דייקא קלל אותי כי עצום הוא ממני דישראל יעצמו מאוד מסיבתי שמזרע תצא רות וממנה יצא דהע"ה עכד"ק עי"ש. ובזה אפשר שכיוין הכתוב באומרו כי עצום כמו ויפרו ויעצמו כלומר והסיבה הו"א כי תיבא הו'א בגי' רו'ת במ"ק. ממנ'י במ"ק בגימע דו'ד. שהם עתידין לצאת מזרעי א"כ לכם נא ארה לי. לי לעצמי דייקא כדי שלא יצאו אלו ב' הפרידות טובות מזרעי. ואומרו ארה לי אפשר שכיוין בשתי תיבות אלו שהם בחילוף אותיות אי"ק בכ"ר הם אותיות יכ'ן ש'ק. ורמז לו בר"ת ב' תיבות אלו כ"י ש'תי נ'שמות ק'דושות י'בואו. א"נ י'ותר נ'כון ק'ודם ש'יצאו כ'ולם. י'קלל ש'תיהם כ'רגע ק'טון נ'כלו. כ'בודך ק'וסם נ'ביא י'כוין ש'עת - נ'קודת כ'עס ש'מו י'תברך ק'בה. ק'הלת י'שראל נ'שגבה כ'כוכבי ש'מימה. ו'עורר ק'יטרוגם נ'גד כ'לפי ש'מימה. ואיזה קטרוג רמז לו בתיבת אר"ה ל"י בחשבון כזה אל"ף רי"ש ה"א למ"ד יו"ד עם ה' אותיות הפשוטות בגי' יעורר עון עגל ע"ה. א"נ אפשר שרמז לו בתיבת אר"ה ל"י עם ב' התיבות בחילוף אותיות איק בכר בגי' אני וזרעי כלנו יחד. א"נ רמז לו שיקללו בשמות הטומאה. כי תיבות אר"ה ל"י בחילוף אותיות אי"ק בכ"ר כנז"ל יכ'ן ש"ק. בגימ' סטר'א אחר"א. א"נ בגי' לילית:

באו"א לכה נא ארה לי. אפשר שרמז לו בתיבת ל"י בנוט' והוא. לך יכולת לקלל ישראל.

לעצתי ישמע - לא יאחר. יעלה למעלות. לנגד ישראל. ישים לבו. יחיש לקללם. ימהר לכלותם. לעינו יסגור. לפניהם יסתכל. לרעתם יכוין. יוכל להזיקם. לכולם יחד לאחריתו יזכור. לא ישכח. לחרב ימיתוהו. לחיות יאכילוהו. לגהינם יורידוהו. לנצח ישרפוהו. לכן ישמע. לבבך יחרד. ימהר לקללם. לפניו יתרצה. למעלות יתנשא. לכסף יתן. לזהב ירבה. לתגמול יחשב. ואם תאמר באיזה אופן תוכל להם. יובן במ"ש רז"ל ע"פ יעשו עגל בחורב וגו' והלא הם כבר עשו. אלא האי דקאמר יעשו נדרשת לעבר ולעתיד כנז' בענין המשכן בפ' ויקהל דכתיב ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב וגו' ועדיין לא עשו. אלא תיבת עשה נדרשת לעבר ולעתיד. וז"ש ל"י ר"ת ישמע לעצתי. לעונותיהם יזכיר. ליוסף ימכרו. לשונא יחשבו. להריגתו יתייעצו. לחיה ידמו. לכתונת יקחו. לדם יטבלו. לאביהם יאמרו. לזאת ימצאו. לשכם יהרגו. לממונם ישללו. לבבם ישבו. למולו יאמרו. לג' ימים. ימתינו לאחר. לכולם יהרגו. לבלתי יתחייבו. לחטאתם יאשמו. לעגל ישתחוו. לצווי ה'. להם ימאסו. אבל מהמצות שעתידים ישראל לקיימם הם רמוזים בתיבת ל"י. לא יזכיר. להם יגן.

לתורה יעסקו. לבניהם ילמדו. ללומדיה יחזיקו. לשלומם ידרושו. להם יהדרו. להנאתם יקריבו. לסחורתם יקדימו. לעבודת י"ה - לעולם ירדפו. לא יתאחרו. שבתות יענגו. למועדי' יכבדו. לאורחים יכניסו. להליכתם ילוו. לעניים יתנו. להם יפייסו. לאביונים יחזיקו. לגר יאהבו. לשלום ירדופו. למחלוקת ירחיקו. לקדושת ה'. לנפשותם ימסרו. לשינה יתעוררו. לאל ישירו. לעבודתו יתחזקו. לפניו יתחננו. לנגד ירושלם. לאל יתפללו. לתפלתם ישמע. להם ישפיע. ליראה י"ה. ללבבם יתמיד. לתרומה יתרומו.

למעשר יתנו. לביכורים יביאו. לבן ימולו. לבכור יפדו. לחתן ישמחו. למתים ילוו. לאבל ונחמו. לחמץ ישרופו. למצה יאכלו. לולב יטלו. למחצית ישקולו. לעניים ישמחו. לילה יומם לתורה ילמודו. כל אלו המצות ודומיהם שעתידים לעשות עדיין לא תזכרנה. יכולים להגן. לאל ירצה. להם יסלח. אפשר ע"ז רמז לו באומרו לכ"ה נ"א אר"ה ל"י בר"ת ל'א כ'ל ה'עתים. נ'וכל א'ליהם. ה'ם ר'ודפים א'חרינו - ל'השמידנו י'חד. ל'ך י'אה. ל'קלל י'שראל. והוא לא ידע הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל בתמיהא:

לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל אפשר שרמז לו בלק לבלעם בתחילת הפרשה לכה נא ארה לי בתיבת לכ"ה ר"ת לכוין השעה. ויקללם בתיבת כלם. שהיא הרגע של זעמו של הקב"ה כדאיתא בגמ' דסנהדרין וא"ת מהיכן אדע לכוין את השעה. לזה אמ"ל נ"א ר"ת נביא אתה. לכ"ה ר"ת לכוין הרגע כמימריה - החישה לאמר כלם. אר"ה ר"ת אתה ראש האויבים. אתה ראש המשטינים. אתה ראש הקוסמים. אתה ראש המכשפים. ל"י ר"ת לך יכולת לקלל ישראל. למעני יעשה. א'ת הע'ם הז'ה בגי' על ידי עין הרע עה"ת. וא"ת ומה כל החרדה הזאת. לז"א כי עצום הוא ממני כלומר ישראל הם ששים ריבוא כידוע ולכן ירא אני מהם. ואמ"ל עוד מי מנה עפר יעקב עם התיבות גי' חכמים וצדיקים וחסידים ונבונים ע"ה. ומספר את רבע ישראל ע"ה בגי' אלו מצות התורה והסייגים והגדרים. א"נ גי' ישראל החביבין מלאים מצות כרמון. א"נ גי' הם מעולים ולא ישלוט בהם עין הרע ולא דבר רע עב"כ. ישרא"ל ר"ת שלחת אחרי לקלל ישראל ראה. - אחריתה שרעות רבות יהיה לנו. א"נ ישרא"ל ר"ת אני רוצה לברכם שמע ישראל. ז"א מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל. וכתיב לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו'. ואמרו רז"ל שבעולם הזה אנו אוכלים מברכות של בלעם. אבל ברכת האבות שמורים הם לעולם הבא כדכתי' ושמר ה' אלקי'ך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך:

ולהגיד מקצת גנותו של בלעם אפ' לרמוז במ"ש רז"ל בלעם מתלת דוכתין הוה פגים. פגים אודנא הוה במ"ק גי' מ"ט. פגים עינא הוה במ"ק גי' מ"ו. ופגים רגלא הוה במ"ק גי' מ"ז. הנה ג' פגמים אלו במ"ק גי' בלעם. גם מכשף במ"ק י"ז. קסם קסמים במ"ק כ"ז. רוח גבוה במ"ק ל"ז. נפש רחבה במ"ק ל"ג. עין רעה במ"ק כ"ז. בין כולם ע"ה הוי גי' בלעם. ודוק היטב כמה מדות מגונות היו בו וכולם רמוזים בשמו:

א"נ בלעם במילוי כזה בי'ת למ'ד עי'ן מ'ם הם גימטריא מנודה ומכשף ונואף עב"כ. בלעם בן בעור בחילוף אותיות אתב'ש הם בגי' תתרל"ו גימ' בלעם היה שטן נחש מזיק. א"נ בלעם בן בעור בחילוף אותיות אתב'ש כנז' עם התיבות בגימ' נבל בזוי ורשע וטמא ומחורם. א"נ גימט' אש גהינם כלה בלעם וחבריו אינם כלים:

מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל אפשר לומר לענ"ד בס"ד בהקדים מה שידוע חקירת המפרשים ז"ל בטענת אוה"ע שטוענים עלינו אחרי רבים להטות ומה שתי' לזה נאמרו בדבריהם ז"ל עי"ע. ואתיא מכללא חד מן התי' הוא כיון שהצדיקים במיתתן נקראים חיים כמ"ש בגמרא דברכות על פסוק ובניהו בן יהוידע בן איש חי אטו כ"ע בני מתי נינהו אלא שהצדיקים במיתתן נקראים חיים. והרשעים להיפך דאפי' בחייהם קרוים מתים. וזהו כ"ה מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל אלו הצדיקים שבמיתתן קרוים חיים וממילא ישראל רובא נינהו ובזה אזדא לה טענת רבים. ותמצא שתיבות עפ'ר יעק'ב גי' אלו המתים. ומספר את רבע ישראל עם התיבות בגימטריא אזי הצדיקים במיתתן קרוים חיים ע"ה:

א"נ אפשר שרמז על הברכה שנתברך אברהם אבינו ע"ה כדכתיב ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו'. ואומרו מי מנה רמז למצות ולמע"ט שעושים ישראל כמ"ש רז"ל מי יוכל למנות המצות שהם עושים כעפר. א' מצות המילה שעליה העולם עומד דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ז"ש מנ'ה עפ'ר יעק'ב גי' מצות המילה ע"ה. א"נ עפר יעקב גי' מעשים הטובים. א"נ בגימ' והם יגינו עליהם מכל נזק. א"נ בגימט' אם כן כיצד יכול לקללם ע"ה. (בתמיה). א"נ ע"ה בגי' בזה הסבה איני יכול לקללם כלל. א"נ אפשר לרמוז לענ"ד בס"ד קצת מצות שעושים ישראל והמה רמוזים בתיבות את רבע ישראל דהיינו. רב'ע ישרא'ל בגי' מכבדי ללומדי התורה ע"ה. גם בגי' עשים סייגים בגדרים ע"ה. גם בגי' צדקה בגמילות חסדים ע"ה. גם רבע ישר' ע"ה בגי' ואז הכנסת אורחים. א"ת ר"ת אוהבי תורה:

אמונים תמימים. תשבחות אומרים. אשריהם תמיד. רב"ע ר"ת רחמנים ביישנים ענוים. ישרא"ל אות יו"ד ר"ת יראים. ישרים. יועצים. אות ש' ר"ת שומרי שבתות. שמחים. שלום רודפים. אות ר' רגלים. אות א' אמונים אהובים. אות ל' ר"ת לתורה לומדים. ישרא"ל ר"ת יביעו שיחתם לפני אל רם. אשריהם שמחים לעשות רצון יוצרם. אל רחום יתעלה שמו לעד. לתפילתם רחמי שמים אליהם יקשיב. שתפילת רבים לקרבן אליו ירצה. אשריהם שופע רב יריק אליהם. יתעלה שמו רחמן אוהב לישראל. אל שדי רחמן לא יעזבם. אדון שמים רצונו להידור ישראל. אשריכם ישראל שלומות רבות לכם. אל רחום שמו יוסף לכם:

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. אפשר לומר בס"ד בהקדים מ"ש רז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וע"י עסק התורה מכניע היצר הרע שנקרא און כמ"ש בתיקונים על פסוק אדם בליעל איש און זה יצר הרע עכ"ל. וז"ש הכתוב לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. אותיות שניות גי' תורה ועל ידי עסק התורה לא יש לו שליטה על האדם. ובזה ולא ראה עמל בישראל כדפירש רש"י ז"ל עמל מלשון עבירה דכתיב עמל וכעס שאינו יכול להחטיאו ה' אלהיו עמו ומסייעו. ותרועת מלך בו הקב"ה משתבח בו ע"כ. באופן אחר לא הביט און ביעקב וגו'. נקדים מ"ש רז"ל אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר שהוא היצר הרע מבן י"ג ויום אחד ובא היצר הטוב ולוקח אותו לחלקו ולגורלו ויצר הרע לא נשאר לו חלק במשלם שנותיו של אדם שהם ז"ן גי' או'ן. זה שאמר לא הביט או'ן שהוא היצה"ר במנין ז"ן שנים של אדם ולא ראה עמל בישר' שיצא מחלקו ובא לחלק היצה"ט:

באו"א בהקדים מ"ש רז"ל על פסוק צדק צדק תרדוף והיא הצדקה שמקרבת את הגאולה דכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. וכתיב שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וכו'. וכשיבא משיח צדקנו בב"א אז יצר הרע בטל מן העולם. זהו לא הביט און שהוא היצר הרע שבטל מן העולם ועל ידי זה יהיה מנוחה לישראל ממלחמת היצר הרע כידוע שבכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ולולי ה' עוזרו אינו יכול לו. ולא עמל בישראל מלשון עמל ויגע שאין צריכים עוד למלחמתו. ואם תאמר מאיזה טעם. לזה אמר ה' אלהיו עמו גימ' צדק שהיא הצדקה ובזה זוכים ותרועת מלך בו שהוא מלך המשיח. ב"ו ר"ת ב'יאתו ו'גאולתי. [תלויה] מ'שפט ו'צדקה:

באו"א יובן בס"ד דגאולה העתידה להיות בב"א היא תהיה בזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב זיע"א דכתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' זהו בזכות יעקב אפשר שזה רמז לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל כולם קדושים. גם ה' אלהיו עמו ה' עם יעקב גי' יצחק. בזכות יצחק. גם ותרועת מלך בו זה אברהם אע"ה דכתיב ביה כי אב המון גוים נתתיך. ב"ו ר"ת ב'זכותם ו'קדושתם הקב"ה יחיש לגאולינו אמן:

באו"א יובן בס"ד במה שתיקנו לנו אנשי כנה"ג בנוסח התפילה בכל יום יה"ר מיאו"א שתצילנו מיצ'ר הר'ע ע"ה במ"ק גי' ל'א מעי'ן הר'ע במ"ק גי' ל'א. זה שאמר ל'א הביט און ביעקב בזרע יעקב ר"ל לא ישלוט בהם יצר הרע ולא עין הרע. גם או'ן תרגם אונקלוס לשון עז. ולא ראה עמ"ל ר"ת מ'שתחוים ל'עבודת ע'כו"ם. בישראל כולם ישר אל. לכן עי"ז ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בי:

באופן אחר או'ן זה היצר הרע כנודע נחש הקדמוני זקן וכסיל לא יש לו כח ויכולת לקטרג על האדם כיון שעוסק בתורה ובמצות ולא ראה עמל בישראל ח"ו שום נדנוד עבירה. גם אמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. ה' לא יעזבנו בידו. נחש שהוא השטן. נח"ש במילוי כזה נו"ן חי"ת שי"ן אמצעי תיבות גי' כ"ו ז"ש ה' אלהיו עמו.

ותרועת מלך בו במ"ק. זה יצר הטוב במ"ק. היה לחלקו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא:

באו"א לא הביט און בזרעו של יעקב. ולא ראה עמ"ל ר"ת עזות מחלוקת ליצנות. אלא אדרבא ענוה מורא לימוד. שהיא עסק התורה ועי"ז ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו:

באו"א לא הביט און בזרעו של יעקב שהוא יאודה ממעשה תמר ח"ו. וראיה כאז"ל שעשרה צדיקים יצאו ממנה ומהם דוד ולא ראה עמל תיבת עמל אותיות מעל כלומר שח"ו יאודה עשה נדנוד עבירה. ותיבת עמל במ"ק בגימ' דוד כנז"ל. בישרא"ל כלומר בשרו אל שיהיה משיח לישראל דכתיב יפרח בימיו צדיק וכו':

באו"א לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל במ"ק בגי' בת שבע מזומנת לו מששת ימי בר בראשית במ"ק. וארז"ל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דכתיב ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו וכו' באו"א לא הביט און שהוא היצר הרע בזרע יעקב ולא ראה עמל בישראל עמ"ל ר"ת עונות מישראל לקטרג. אלא עמ"ל ר"ת עושים מצות לשמם. על מנת ליהרג. עובדים לה' מאהבה. לא על מנת. [לקבל פרס] אלא. לקיים מצות עושיהם. לכהנים מעלה עושי'. דכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה. לתת מעשר עני.

משתדלים לכבד עשירים. כמו שאמרו בש"ס רבי מכבד עשירים הוה. על מנת לרחם. מממונם עוזרים לאביונים. משתדלים להלביש ערומים. וכיוצא רבים מאלה. א"כ מהיכא תיתי שהשטן יכול להשטין עליהם כיון שישראל עושים רצונו של מקום ודאי ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו ע"כ:

פ' במשלי י"א כ"ו השייך לענינינו וכ"ת:

מנע בר יקבוהו לאום וברכה לראש משביר. איתא במדרש מנע בר יקבוהו לאום זה בלעם הרשע. וברכה לראש משביר זה משה רע"ה. ונקדים מ"ש רז"ל שכל הברכות שבירך בלעם הרשע את ישראל כונתו היתה להטיל בהם עין הרע ב"מ. אבל ברכות שבירך משה רע"ה את ישראל ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וגו' בירך אותם בעין טובה. אפשר לענ"ד שזה רמז הפסוק מנ'ע במ"ק גי' בלעם במ"ק. וס"ת מנ'ע ב'ר רע. גם מנע בר יקבוהו לאום גימט' זהו בלעם ימח שמו עם התיבות. שכל כונתו למנוע השפע מישראל. גם בלעם בחילוף אי'ק בכ'ר כזה אות ב' באות כ"ף אות למ"ד באות שי'ן. אות עי'ן באות נו'ן אות מ'ם באות ת' עם ד' אותיות הפשוטות. הם בגי' בלעם וכל זרעו נדונים יחד בגהינם ע"ה.

אבל על משה רע"ה נאמר וברכה לראש משביר. משבי'ר במ"ק גי' משה במ"ק. וברכ'ה גי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ע"ה. שיורד מהם השפע לישראל. זה משה שבירך לישראל. וברכה לראש אותיות משביר. מ"ש זה הוא משה. עוד וברכה לראש גי' והיא נאמרה על משה ע"ה. משבי"ר ר"ת משה רבינו שופע ברכות יעטה. וק"ל:

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל וגו' אפשר לומר כ"ה בס"ד לענ"ד בדרך רמז על הגאולה בדרך נוט' באופן זה דהיינו דר"ך ר"ת דע ראשית כל. כוכ"ב ר"ת באהבה ואחוה כולם כאחד. מיעק"ב ר"ת בעגלא עת קרוב יבא משיח.

א"נ ר"ת הפסוק הזה למפרע דהיינו מיעקב כוכב דרך ר"ת מגן עדן יוצאים קהלות בתשבחות. והמלאכים כתות כתות בהודאות. דוד ראש כולם. א"נ ד'רך כ'כב מ'יעקב ר"ת גי' במ"י ז"ה ר"ל בימי מי זה רמוז. תשובה. ו'קם ש'בט מ'ישראל ר"ת שמ"ו גי' משה ע"ה. שהוא גואל ראשון והוא גואל אחרון ע"י מיכאל שר ישראל. שכן תמצא מילוי תיבת משה בגי' מיכאל. וע"י הגאולה תתרומם השכינה. מיכאל במילואו בגי' שכינה. א"נ יובן בהקדים את הידוע דהמשיח הוא משבט יאודה וזהו דרך כוכב מיעקב. מיעקב גימט' משיח בן דוד מיהודה. ולעתיד לבא יבא עמו מיכאל ואליאו הנביא ז"ל וז"ש ד'רך כ'וכב מ'יעקב ר"ת גי' זה אליהו. וק"ם ר"ת קול מבשר ואומר. שב"ט ר"ת שלום ברכה טובה. מישראל ר"ת אומר משיח ינון שמו רונו לקראתו. רוממו לאל אתו מיכאל שר ישראל. אבות ממרומים שירה רינה לאל יהללו. אמהות שרה רבקה מרחל לאה ישבחו. משה אהרן שלומות רבות לכבודו יתנו. יוכבד מרים אומרים שירה לאל רם. שרפים אופנים ראש מתיבתא לכבודו יהללו. מיכאל לקול שופר אומות רבות ימית. משיח יעשה אותות שהם רעים לאומות. לסיבת ארמילוס שנהרג משיח יוסף ראשון.

למלחמת משיח שני ארמילוס רבים יקבץ. בהלחם אתו יתעלה שמו מוחץ ראשם. רגע ממית אותם לבאר שחת יורידם. ראשונה משיח אליהו לירושלם שניהם יבואו לראות את מקדש שמם ירושלם רבתי. מתפללים לאל רם שיחזירם אל ישראל. מיכאל שר ישר' ראש לעדת אל. יאמר שמחה רבה משיח לישראל אתא. לכנסת ישראל ראש שישו אתה משוש. ע"כ. הבט וראה כמה אופנים השייכים לגאולה והמה רמוזים בתיבת מישראל כנז' וליכא מידי דלא רמיז באורייתא. ה' יאמר לצרותינו די וימהר לגאלינו למען שמו הגדול אכי"ר:

הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. פירשו רז"ל שאמר בלעם לבלק הן עם שהם ישראל לבדד ישכון שאינן מתערבין עם אוה"ע לעע"ז כלל. ואם תאמר טענת אחרי רבים להטות. וצריך להיות עמהם לעע"ז. בזה יש להם כמה תשובות והוא אחד מהטעמים שהצדיקים במיתתן נקראים חיים כדכתיב ובניהו בן יהודע בן איש חי אטו וי עלמא כולי בני מתי נינהו אלא שהצדיקים במיתתן נקראים חיים כדמצינו בענין העגל כשהתפלל משה רבינו ע"ה על ישראל אמר זכור לאברהם וליצחק ולישראל עבדיך וכלל זכות האבות ע"ה עם כל שבט ושבט עד שיהיה לכל שבט ושבט עשרה צדיקים להגין עליהם כידוע. ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדינה. עוד נקדים מ"ש רז"ל שהתורה נקראת עץ דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה וכו'. עוד פירשו רז"ל שהצדיק נקרא עץ כדמצינו בענין המרגלים שרמז להם משה רבינו ע"ה היש בה עץ אם אין ופירש רש"י זיע"א היש בה אדם כשר. אפשר שזה רמז בלעם לבלק מ"י מ'נה ע'פר י'עקב ר"ת בגי' ע"ץ שזכות התורה הנק' עץ מסייעתן שהתו' אגוני מגנא ואצולי מצלא. וגם זכית הצדיקים דכתיב וצדיק יסוד עולם. א"כ מאיזה צד אוכל לקללם. א"נ ומספר את רבע ישראל שהם המצות והמעשים טובים שעושים בכל עת. ותיבות ומספר את רבע בגימט' והוא עוסקים בתורה ביום ובלילה א"נ ע"ה ומחצות לילה ואילך הם לומדים בכנופיא יחד ע"ה א"נ ע"ה משנה וגמרא והלכה וזוהר והדינים. א"נ כל יום עושים מעשים טובים - באהבה בחבה כבוד אב ואם בקור חולים ופדיון לשבוים ע"ה. א"נ את רבע ישראל בגימט' וכמה מצות המקימים בגופם ובממונם במאד.

א"נ רבע ישראל בגי' זו הכנסת אורחים ע"ה. א"נ עה"א בגי' הצדקה וגמילות חסדים:

באו"א אפשר שרמז לו בתיבת רב"ע בר"ת ר'אשית ע'ולם ב'שביל - ישראל. שנקראו ראשית דכתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו והעולם נברא בשבילם. א"נ תיבת רב"ע ישראל בר"ת ע'ושין ר'צון ב'וראם. ב'יישנים ר'חמנים ע'נוים. ר'יעים ב'תורה ע'צומים. ב'שפל ר'וח ע'ולים. ב'קדושה ר'בה ע'ונים. גם כך היא קצת מדתם. מה אדבר ומה אומר. ישראל הם עושים רצון האל. ואפשר שרמז לו בס"ת ומספ'ר א'ת רב'ע ישרא"ל בגי' בני אברהם יצחק יעקב. זיע"א שזכות אבותן מסייעתן:

לכה נא ארה לי את הע'ם הז'ה כי עצום הוא ממני גי' בלק. בהאי פחדא הוה יתיב שלא יעברו ישראל בגבולו ועל זה אמר בלעם לבלק מי מנה עפר יעקב שכתוב בו והיה זרעך כעפר הארץ. ומספר את רבע ישראל אפשר שרמז לו א"ת רב"ע ישרא"ל בר"ת איך תוכל. בהמנע רבים עבור - לגבוליך רצונם שילכו ארץ ישראל. א"נ אל תוכל. בורא עולם רחמן. רוצה יקיים שהבטיח לאברהם אביהם. דכתיב ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען. א"נ איך תתאפק. באמרך עשה רציני.

שאני אקלל לששים רבוא ישראל.

שאמר הקב"ה לאברהם כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וכו'. א"נ אל תיגע. רוכב ערבות ברוך שמו רחמן לא יעזוב אותם. אל תמים. רוצה בישר' עמו. להכניסם ארץ ישראל שטובותיה רבים. אתה תועה במחשבות רבות עליך יבואו שמתות ארורים לאלפי רבבות. אתה תמיד. עוסק בכשופים רבים. רצונך ארר לך ימחה שמך. כמו שאמרו רז"ל על פסוק לכה נא ארה לי שיקלל בלעם לבלק עצמו כדי שלא יצא ממנו השתי פרידות טובות והם רות המואביה ונעמה ומזרעם יצא דוד מלך ישראל ע"ה ומלכי בית דוד זאת היתה כונתו. אפשר שזה רמז בלק לבלעם לכה נא ארה. ותיבות לי את העם הזה כי עצום הוא במ"ק בגי' מלכי בית דוד הם מרות נעמה. א"נ ממני במ"ק בגי' דוד. ותיבת הוא ממני במספר המילוי כזה ה'י ו'ו אל'ף. מ'ם מ'ם נו'ן יו'ד בגי' משיח בן דוד. שיוצא מזרעי. א"נ א"ת רב"ע ישרא"ל נוט' ת'כיות א'מריך. ב'שביל ר'אוי ע'תיד. ל'דוד ש'מזרעך י'צא א'ין ר'צונך. א"נ א"ל ת'הלות. ע'ונה ב'צרות ר'צונו - ש'מזרעך י'וציא ל'דוד ר'ועה א'מונים. על זה נתכוון בלק ואמר לבלעם לכה נא בבקשה ממך ארה לי אותיות אלו במספר המילוי כזה אל'ף ר'יש ה'י. למ'ד יו'ד בגימ' ביחוד דלא יצא משיח בן דוד ממני. א"נ ע"ה זה נגדי לא אפשר לי. א"נ דאני אהיה גרמא בנזקין לעולם עה"ת. אפשר על זאת המחשבה השיבו בלעם לא הביט או'ן ביעקב תיבת או'ן שהיא רומזת על יצר הרע לא יש לו שליטה על זרע יעקב. כאומרם ז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בעולם בראתי לו תורה תבלין. ולא ראה עמל בישראל אפי' נדנוד עבירה אלא כולם עושים רצונו של מקום. בזה ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו.

א"נ ה' אלהיו עמו רמז לו על דוד כדכתיב בדוד וה' עמו. ותרועת מלך בו ס"ת בגי' משיח בן דוד עב"כ. אם כן תיבות ארה לי במילואו כנז' עב"כ בגי' על פי זה בודאי דאין יכול לקללך כלל וכלל:

ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים. ופירש רש"י ז"ל שרמזה לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה. ואם יראה בעמו"ר צל"ד מה דקדקה האתון באמרה לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים שאם היה מכה אותה פעם אחת או פעמים לא היתה מקפדת אלא משום שהכה אותה שלש רגלים הקפידה עליו. אך אמרה זה שלש רגלים בגי' והם י"ב שבטי ישראל ותיבת זה בגימט' י"ב ותיבת שלש שהם בני שלשה אבות זיע"א ותיבת רגלי"ם בנוט' משה רבן גדול יגן להם. אם כן זכות האבות ומשה רבן. יגינו עליהם. ובאיזה כח אתה הולך לקללם? א"נ שרמז הכתוב זה שלש בגי' אברהם יצחק יעקב זיע"א עה"ת. א"נ ש'לש ר'גלים ר"ת עש"ת הם מספר שני חיי האבות. והם בניהם וזכותם יגן עליהם. והקב"ה ברכו לאברהם אביהם ע"ה ואברכה מברכך ומקללך אאור. ויצחק אביהם ע"ה ברכו ליעקב אביהם אורריך ארור.

אם כן להיכן הוא הולך חזור בך. א"נ זה שלש רגלים ס"ת אותיות משה זיע"א. ובגימט' אל שדי. ושכינתו האל יתברך שורה בתוכם דכתי' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אם כן הוא שוטה שבעולם כיון שמצוי בתוכם השראת שכינה. וזכות האבות וזכות משה רבן זיע"א זה הם שלש כיצד הוא יכול לקללם. ומי שנוגע בהם כנוגע בבת עינו. א"נ זה שלש רגלים והוא בהקדים משארז"ל בשעה שישראל עלו מן הים אמרו שירה לפני הקב"ה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וארז"ל שר לא נאמר אלא ישיר שלעתיד לבא בביאת משיח צדקנו בב"א אז יאמרו השירה וארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא ע"ה. וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו והורו באצבע ואמרו זה אלי ואנוהו. עוד אמרו שירה על הבאר שנאמר אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. אפשר שזה רמז הכתוב בתיבת זה על עוללין שבמעי אמם גם כן הורו באצבע ואמרו זה אלי ואנוהו ותיבת שלש ששלש פעמים ישראל אומרים שירה. בזה היה לבלעם לראות חבתן לפני המקום. ויבטל מחשבתו הרעה. א"נ שרמז הכתוב בתיבות זה שלש רגלים בגימט' מיחדים שם האל ברוך הוא יאהדונה"י לעד. א"נ ערב ובקר צהרים. שהם שלש תפלות א"נ והוגים השמע ובכונה בכל יום פעמים ע"ה. א"נ מודים ומשבחין ומפארין יחד - א"נ באהבה לשמו הגדול הגבור והנורא עב"כ. א"נ עה"ת כלם אהובים חכמים צדיקים חסידים טהורים. א"נ ע"ה פסח שבעות - א"נ וסוכות עולים ביחד לראיה. א"נ ר"ת ז"ה ש'לוש ר'גלים זריזין שלום רודפין. א"נ ז"ה של"ש רגלי'ם רמז הכתוב ס"ת נוט' התורה שבת מילה. שנקרא בהם אות וע"י קבלת התורה ישראל יש להם דין בנים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם. אפשר שזה רמז הכתוב ז"ה של"ש רגלי"ם בנוט' זאת התורה. שנותנת שכר ללומדיה. רב גדול יתר לאין מספר. א"נ זה שלש רגלים עה"א גי' מחזיקים יד לומדי התורה. א"נ ע"ה בגימט' ולומדים בתורה יומם ולילה. א"נ ימים נוראים עבודה חנוכה ופורים. א"נ עב"כ שמחים וחוננים לעניים לאביונים. א"נ ע"ה וישראל כלם טובים וגומלי חסדים עה"ת. אשריהם ישראל ודו"ק:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה