אור ברסלב
אהבת עולם פרשת בהעלותך

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת בהעלותך

פרשת קדושים

וידבר יי אל משה לאמר. בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. אפשר לרמוז לענ"ד בס"ד כ"ה במ"ש חכמי המקובלים ז"ל משם רבינו הק' האר"י החי זיע"א כי כל עיקר ביאת האדם לעוה"ז הן בקיימו התירה והמצות והמעשים טובים ואפילו באכילה ושתיה וברכת הנהנין הכל הוא כדי לתקן ולהעלות רפ"ח ניצוצות הקדו' שנפלו בעמקי הקליפות ע"י אכילת עה"ד טו"ר שזה הוא כל מגמתנו לבררם וללבנם. ובזה יהיה נח"ר גדול לשכינת עוזנו היושבת בגלות עמנו בעוה"ר. וזהו הרמז במש"ה בהעלותך את הנרות גי' שהם קיום המצות ואז המעשים טובים ע"ה - צריך שיהיו כולם אל מול פני המנור"ה שהיא נוט' ולהעלות רפ"ח ניצוצות הקדושה מעמקי הקליפה יאיר"ו ר"ת יחד יהיו אצל רם ונשא - שבע"ת ר"ת שוכן בשמי ערבות תחזיר - הנרו"ת ר"ת נשמות רבות העשוקים תתקנם ותעלם וק"ל:

באו"א אפ"ל בס"ד בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה כפי האמור שתהיה כונתך כדי לתקן פני המנורה והוא כי במילוי ב' תיבות פנ"י המנור"ה כזה פ'ה נו'ן יו'ד ה'א מ'ם נו'ן וי'ו רי'ש ה'א. הם בגי' רפ"ח ניצוצות ע"ה. שנפלו בעמקי הקליפות ועי"ז יאירו שבעת הנרות שכן תי' הנרו'ת אותיו' תור"ה נו"ן רמז לתורה שניתנה אחר ן' יום וע"י עסק התו' יזכה לחמשים שערי בינה:

באו"א בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה. הכונה אותיו' הקודמו' לאותיות המנור'ה שהמה עולים בגימ' יכוו'ן הוי'ה אדנו'ת. ועי"ז י'אירו ש'בעת ה'נרות ר"ת גי' שד"י ע"ה. וגם תיבת שבעת רמז תורה שבכתב וששה סדרי משנה שהיא תו' שבע"פ הוי ז' ועל ידי עסקו בשתיהן יאירו ז' הנרות וק"ל:

עש'ה ל'ך שת"י חצוצר'ת כס'ף וגו'. אפ' לומר לענ"ד בס"ד דס"ת ה' תיבו' הללו הם בגימט' תפ ל"ה. וידוע מה שהפליגו רז"ל בענין התפלה שצריך להיות באימה ביראה ובפחד ובכונת הלב. וזהו ס"ת הנז' בגי' לעבוד ה' באימה ביראה ובפחד ע"ה. א"נ גימט' בכונת הלב. וטרם כל עש'ה ל'ך בגימ' גדול השלום ע"ה. א"נ ע"ה בגי' שלום ואחוה ביחד ותיבת ל"ך בנוט' לרעך כמוך. לרמוז למה שתיקנו רז"ל לומר קודם התפלה פ' ואהבת לרעך כמוך. וע"י האהבה והאחוה והשלום תקובל תפלתך ברצון. מקש"ה ר"ת מחצות הלילה קום שבח האל מצוה שעה (אחת) קודם. קול התורה משרה שכינה. מעת שיאיר השחר קדם - מי' הראשונים שכינתא קדמא. תעש"ה ר"ת תפלה עבודה שחר השכם. תפלת המנחה שחרית ערבית. שלשתם תתפלל עם הציבור. תפלת הציבור שכרה עליון עד שמי השמים תעלה. תברר הניצוצות שנפלו עמקי הקליפות תוציאם שמי עליונים. עבודת השם תהיה שלימה. עסק התורה שנים תאריך. כמש"ה אורך ימים בימינה וכו' וכתיב כי בי ירבו ימיך וכו'. היותך עניו שנים תאריך. עניו שפל תשבח האל. ענין הבאת שלום תרדוף. ענין שלום תשנה הלשון. כמ"ש רז"ל משנין מפני השלום. עם הכל תעשה שלום. ענוה שבח. הגאוה תסריח. שהגאוה היא מתאוות עוה"ז. וזהו בר"ת הנז' שהגאוה תאות עולם הזה. עצת היצר שתאותך תגמור. עד שלהבת האש תדון. כלומר גהינם ב"מ. את"ם ר"ת תורת משה אמת. תורה מגינה אליך. מכל אשם תצילך. מאהבתה אליך תשגיח. ממרום אליך תשפיע. משנים אליך תוסיף. מגהינם אליך תציל. מנוחה אליך תשים. מחיצה אליך תכין:

א"נ עשה לך שתי חצוצרות כסף. אפשר שבא הכתוב לרמוז שטוב יהיה בך ג"כ שתי מדות הטובות האלו שתהיה רחמן וחונן דלים. וגם שתעשה צדקה ותעשה לאחרים. כאוז"ל גדול המעשה יותר מן העושה. וע"י הצדקה מציל להקב"ה מתרעומת העני ובזה משים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים דכתיב והיה מעשה הצדקה שלום. וכתיב ציון במשפט תפדה. וכו' וכתיב והאל הקדוש נקדש בצדקה. וכתיב שמרו משפט ועשו צדקה וכו' וכתיב מלוה ה' חונן דל. אפשר שזהו רמז הפסוק הנז"ל שת"י ר"ת תמיד יעשה שלום. ובאיזה אופן יתמיד לעשות שלום לז"א חצצר"ת ר"ת חונן רחמן צדק צדק תרדוף. שיהיה חונן דלים ומרחם עליהם. כאוז"ל כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. והעושה צדקות ומעשה לאחרים זה שכרו גדול ומה הוא שכרו. כס"ף ר"ת כ'ופר ס'ליחה פ'דות. הצדקה היא כופר נפשו דכתיב כופר נפש איש עושרו. וכתיב וצדקה תציל ממות. וע"י הצדקה ונסלח לו כמ"ש דניאל וחטייך בצדקה פרוק. וע"י הצדקה פדה נפשו מרדת שחת שמצות הצדקה מגינה עליו מכל מאורעים רעים וק"ל:

באו"א אפ"ל בס"ד כ"ה הנז' דהיינו עש"ה ע"ה גי' שלום. והשלום הוא ע"י האהבה וזהו ל"ך ר"ת לרעך כמוך. שהיא כלל גדול בתורה כנז"ל. ותיבות לרעך כמוך ר"ת וס"ת ע"ה בגי' הוי"ה אדני. שע"י השלום יהיה יחוד קובה"ו וזהו שתי רמז לב' שמות הקודש. ואיתא בש"ס גדול השלום שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בזכות השלום מכין הקב"ה כסאו של דוד דכ' יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח. גדול השלום שהוא קודם לשבחו של הקב"ה. שכן מצינו בתורה ביתרו כשבא אצל משה רע"ה לא פתח ביציאת מצרים ולא בקריעת ים סוף ולא במתן תורה ולא במן אלא בשלום דכתיב וישאלו איש לרעהו לשלום. ובענין פינחס כתיב הנני נותן לו את בריתי שלום. ואמרו רז"ל גדול השלום שניתן לפינחס. ותיבת גדול השלום בגימ' משיח בן דוד. שע"י השלום מקרב קץ הגאולה שניתן לפינחס. פינחס במ"ק גי' זה אליהו במ"ק. שעל ידו תהיה הבשורה דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא. לא כן המחלוקת שדוחה ק' פרנסות ועל ידה נותן כח לסט"א ח"ו. שתיבת מחלק'ת עולה מחל'ת ואות הקו"ף בגי' ס"מ מלבד שם אל המחיהו. ובזה אמרתי בעוניי שזה רמז הפ' ל"א ת'בערו א'ש ב'כל מ'שבתיכם ב'יום ה'שבת ר"ת בגימ' לילית שהיא כנז' בגי' סטר'א אחר'א שע"י המחלוקת ב"מ מבערים עליהם אש של היצה"ר ונותנים כח לסט"א וביותר בשבת שהיצה"ר עושה כמה אופנים לגרום המחלוקת ב"מ כידוע בש"ס ובמפרשים. על כן באה תוה"ק להזהירנו ע"ע המחלוקת שיתרחק ממנו האדם הרחק כמטחוי. וישתדל לשלום במקום המחלוקת שכן מחלקת חסר וא"ו גי' שלום רב. וקרא כתיב שלום רב לאוהבי תורתך. וכיון שנמצא השלום אזי בורח היצה"ר הנקרא מכשול דכתיב הרימו מכשול מדרך עמי וז"ש ואין למו מכשול. שלא יהיה לו עוד שליטה וק"ל:

באו"א עשה לך לשון ציווי. שת"י שהם מצות הרמוזות בנוט' שת"י על זה האופן. אות ש' שבת דכתיב את שבתותי תשמורו. שמירה דכתיב ושמרו בנ"י את השבת. שלום שתמיד ירדוף אחר השלום. ומי לנו גדול מאהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום כידוע. שפל שיהיה עניו שפל ברך שייף עייל שייף נפיק שמחה שיעשה המצוה בשמחה ובטוב לבב דכתיב עבדו את ה' בשמחה. שמע. שיקבל עליו עול מלכות שמים. שד"י שיקבע מזוזה על הפתח דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. שתיקה. כאומרם ז"ל בפרקי אבות ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וארז"ל מלה בסלע משתוקא בתרין. ואיתא בגמרא על פ' האמנם אלם מה יעשה אדם אומנות בעוה"ז ישים עצמו כאלם. יכול אף לד"ת תלמוד לומר צדק תדברון. אות ת' תורה שיעסוק תמיד בתו' ה' דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. תשובה.

דכתיב ושבת עד ה' אלקיך. שובו אלי ואשובה אליכם. שובו בנים שובבים. תפילין. דכתיב והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך. תוכחה. דכתיב הוכח תוכיח את עמיתך. תחיית המתים שע"י שמקיים מצות אלו יזכה לג"ע העליון ולקום בתחה"מ בלי ספק כידוע מרז"ל. אות יו"ד יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך מאר"מ. ימול דכתיב ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר. ילמוד שיתלמד תורה לעצמו ולאחרים עמו דכ' ולמדתם אותם את בניכם. יהגה דכ' ובתורתו יהגה יומם ולילה. יעשה צדקה דכתיב ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא. יעשה לאחרים כדרז"ל ע"פ צדק צדק תרדוף גדול המעשה יותר מן העושה. ירחם כארז"ל כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. יפזר דכתיב פיזר נתן לאביונים וכו'. יגמול חסדים כארז"ל גדולה גמ"ח יותר מהצדקה. יכניס אורחים שהיא יותר מהקבלת פני השכינה. יתן צדקה דכתיב נתון תתן לו. ישנה כארז"ל משנין מפני השלום. וראיה משרה אמנו כנודע. ירדוף השלום. דכתיב בקש שלום ורודפהו. ירדוף לדבר מצוה דכ' נרדפה לדעת את ה'. יחזיק ביד לומדי תורה. דכ' כי בצל החכמה בצל הכסף. וכתיב והחזקת בו:

ידרוש יחקור דכתיב ודרשת וחקרת היטב. יבין כארז"ל יבין דבר מתוך דבר. יתפלל צריך להתפלל עם הציבור דכתיב ברב עם הדרת מלך וכתיב הן אל כביר לא ימאס:

יתחנן לפני בוראו יכוין לפני קוני בתפילתי. ישגיח לצורכי ציבור כאומרם בפרקי אבות וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לש"ש. ידין. דכתיב שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. יעיד. דכתי' אם לא יגיד וגו'. יפריש תרומות ומעשרות דכתיב ונתתם תרומה. עשר תעשר. יראה. את ה' אלהיך תירא. ויראת מאלהיך אני ה'. ישמח. כאוז"ל כל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה לז' קולות. ישמח. דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח. יעזוב. דכתיב ע"כ יעזוב איש וגו' עזוב תעזוב עמו. יחזיר אבידה לבעליה. יברך. דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. יברך ברכת כהנים. דכתיב כה תברכו את בני ישראל. יאכל. דכתיב שבעת ימים תאכל מצות. ישב דכתי' בסוכות תשבו שבעת ימים. יכתוב דכתיב וכתב לו את משנה התורה הזאת. יטבול דכתיב ורחץ במים. ותיבת שת"י היא אותיות ש'י ת' שעי"ז יזכה לש"י עולמות דכ' להנחיל אוהבי י"ש. ואות ת' רומזת לת' עלמין דכיסופין לעלמא דאתי עין לא ראתה וגו'. עוד תיבת שתי רומזת על ב' התיבות חצצרת כסף בגי' הם יצר הטוב. ויצר הרע. שצריך להשוות שניהם יחד שיצה"ר יהיה טוב. כס'ף שמורה על הרחמים. ובאיזה כח תוכל להשוות שניהם יחד לז"א ח'צצרו'ת כ'ס'ף ר"ת כ"ח. וס"ת ת'ף גי' תלמו"ד. וע"י כח עסק התורה תוכל לעשות היצר הרע טוב ובזה תכניע כח פלונית כי זה לעומת זה עשה האלהים. ואמרו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. מקשה תעשה אותם. מקש"ה תעש"ה ר"ת מעסק התורה שאתה קורא. התורה תגרום עילוי שכינה. ובזה נ"ל כונת אומרם ז"ל א'שרי מ'י ש'בא ל'כאן ו'תלמודו ב'ידו ר"ת עם האותיות בגי' שכינה. כלומר ע"ו עסק התורה יעשה עילוי לשכינה. א"נ ר"ת עסק התורה תהגה שפתיך. השיחה שלך ענין תלמוד. כאוז"ל שיחתן של ת"ח צריכה תלמוד. שבזה תקנה עולם הבא. את"ם ר"ת תשמרו את מצותי. ממנה אל תתעלם. תורה ארוכה מארץ מדה אליכם תסייע. וגמירי הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים. תורה אמריה מתוקים. דכתיב ומתוקים מדבש ונופת צופים מזיו אורה תזהיר.

מאשפות תרים אביון. מכתר אורה תעתרך. מעסקה אמריה תוסיף. כמ"ש התנא הפוך בה והפוך בה דכולא בה:

למ"ק ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ויקרבו לפני משה ואהרן ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים וכו' למה נגרע וכו'. והקשה רש"י ז"ל ואי משה לא ידע. אהרן מנין לו. ותירץ בביהמ"ד היו יושבים שניהם ונשאלה שאלה זו בפניהם. והקשה הגאון סוף סוף עדיין יקשה לן תיבת אליו דאליהם מבע"ל ותירץ דאיתא בספרי למה שאלו האנשים למה נגרע. כיון שהם אומרים שהם טמאים היאך תיסק אדעתייהו להקריב ק"פ. ותירץ הספרי דהיה להם ק"ו מפרה אדומה. ומה פרה אדומה שאינה דוחה שבת דוחה טומאה שהכהן השורף אותה יטמא. פסח דדחי שבת לכ"ש שדוחה טומאה ומה שתירץ הספרי פסח שני יוכיח הנה האנשים האלה לא ידעו מפסח שני כי אחר השאלה זאת אמר להם משה דין פסח שני. ופרה במרה נצטוו עליה נמצא היה להם ק"ו מפרה. והנה לאהרן לא היו יכולים לשאול אותו שהיה משיב להם שזה הק"ו אינו ק"ו דאין ראיה מפרה שהיא חוקה ואין ללמוד ממנה. לא כן למשה שדרז"ל על ויקחו אליך לך אני מגלה טעם פרה אדומה לכן כתיב ואמרו אליו ודוק. מרבני אשכנז ז"ל:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה