אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
עמוס
(ב' ו') כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים.
והוא בהקדים מה שפי' הרב חיד"א זיע"א בנחל שורק על ההפטרות על פסוק זה משם המפ' ז"ל שהשבטים חטאו עם יוסף שלשה חטאות. א' שסו בו את הכלב. ב' הפשיטוהו בגדיו. ג' השליכוהו לבור ואח"כ מכרוהו. עוד ארז"ל אחד מהטעמים שמכרו ליוסף שדנו אותו על שם סופו שעתיד לצאת מזרעו ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את ישראל ח"ו בכמה עונות ומנע אותם ממצות ראייה שהתורה אמרה שלש רגלים תחוג לי בשנה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך וגו'. טעם ב' ארז"ל כי גזירת בין הבתרים היתה ארבע מאות שנה כדכ' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה וע"י שלעבד נמכר יוסף כדכ' לעבד נמכר יוסף כיפר להם העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנה. טעם ג' ארז"ל שעתיד יעקב אע"ה לירד בשלשלאות של ברזל לקיים גזירת בין הבתרים. ישתבח שמו ויתעלה כסא הדרו עלת כל העלות גלגל ענין יוסף בכדי שירד יעקב אע"ה בכבוד גדול. טעם ד' ארז"ל בכדי לזון לאביו ואחיו בימי הרעב דכ' כי למחיה שלחני אלהים לפניכם וכ' וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה טעם ה' ארז"ל עיקר ירידת ישר' למצרים כדי לברר נצוצי הקדושה שנפלו לתוך מצרים שהיא ערות הארץ. טעם ו' בכדי שלעתיד יקרע הים לפניהם דכ' הים ראה וינס ארז"ל מה ראה ראה ארונו של יוסף מתהלך עם ארון שכינה אמר מה טיבו של זה אמרו ליה קיים זה מה שכתוב בזה. טעם ז' אמרו רז"ל בשביל שעתידים ישראל להשתעבד תחת יד שבעים אומות וכדי להקל מעליהם עול הגלות לעתיד יתברך שמו לעד סיבב ענין מכירת יוסף ובסיבת הרעב מוכרחים שיבואו כל האומות מארבע קצות הארץ לזון במצרים ונאספו שמה כל העמים ומשעבדים בישראל אפשר שזה רמז הכתוב ו'את ה'עם ה'עביר א'ותו ל'ערי' בנוט' ובמחשבתו הטהורה לשבעי' אומות העבירם. מקצה גביל מצרים ועד קצהו:
ועפ"י כל האמור אפשר שיבא על נכון פירוש הפסוק והוא כמו שפירש הרב חיד"א זיע"א שהשבטים חטאו עם יוסף ג' חטאות הנז"ל. עוד נקדים מ"ש רז"ל בענין ישמעאל כשברא לו הקב"ה עין מים עמד מלאכי השרת ואמרו לפניו רבונו של עולם מי שעתיד להמית את בניך בצמא אתה בורא לו עין מים אמר להם באשר הוא שם איני דן אותו על שם סופו. אם כן תמיהא גדולה על השבטים דאיך דנו ליוסף אחיהם על שם סופו שלעתיד יצא מזרעו ירבעם בן נבט כנז"ל, ויותר'ת הכב'ד בעת שנתודע יוסף לאחיו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה אמר להם ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה וגו' דגם באשר הוא שם בכל מילי דמיטב אפשר שזה רמז הכתוב ועל ארבעה שדנו אותו על שם סופו אין להם תשובה להשיב והוא תיבת אשיבנ"ו בנוטריקון ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את ישראל - ומנע אותם לעלות בראיית הבית. (גל'ש הנ"ך) שהתורה ציותה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך וגו'. א"נ על מכרם בכסף צדיק בגי' המה דנו אחיהם על שם סופו. לא אשיבנו קשה עד מאד: טעם ב' שגזירת בין הבתרים היתה ארבע מאות שנה כנז"ל ועל ידי שלעבד נמכר יוסף דכתיב לעבד נמכר יוסף כיפר להם העבדות ולא ישבו כי אם רד"ו שנים כנודע. אפשר שזה רמז הכתוב על מכרם בכסף צדיק עה"ת בגימ' יוסף אחיו מכרוהו מבלי חטא ועון כלל. א"נ טעם המכירה כדי לדלג להם הקץ:
טעם ג' שעתיד יעקב אבינו ע"ה לירד בשלשלאות של ברזל כדי לקיים גזירת בין הבתרים והקב"ה עלת כל העלות וסבת כל הסבות סיבב מכירת יוסף כדי לירד בכבוד גדול. אפשר שזה רמז הכתוב ואביון במ"ק בגי' יוסף במ"ק. בעבו'ר כלומר הסבה אם אפ"ל תיבת נעלי"ם חוץ מן הפשט שבאה לרמוז בנוט' כזה נקטינן עתיד יעקב לירד מצרימה. עת יוסף מלך לו נאה. ישלח לו עגלות מלכים נאים. עוד יין מאכלים נפישים לדרך. לכבוד יעקב נשיאי מצרים עולים. לקראתם מחנה נוסעים יוסף עמהם:
טעם ד' בכדי לזון לאביו ולאחיו כדכתיב כי למחיה שלחני אלהים לפניכם וגו' אפשר שזה רמז הכתוב ואביון בעבור נעלים עה"ת בגי' הוא כדי לזון לאביו ואחיו בימי הרעב:
טעם ה' אמרו רז"ל טעם מכירת יוסף וירידת ישראל למצרים בכדי לתקן הרפ"ח ניצוצות שנפלו למצרים ערות הארץ. אפשר שזה רמז הכתוב על מכרם בכסף צדיק זה יוסף כי אותיות יוסף בחילוף אותיות אחה"ע הם אותיות מכרם בכיוון אות יו"ד באות כ"ף אות וא"ו באות מ'ם אות סמ"ך באות רי"ש אות פ"ה באות מ'ם. דסיבת מכירת יוסף לישמעאלים והורידוהו למצרים בכדי לתקן הרפ"ח ניצוצות שנפלו לתוך עמקי הקליפה ובשבתם במצרים לא יכלו לתקן כי אם ר"ב ניצוצות בסוד וגם ערב רב עלה אתם.
ופ"ו הניצוצות הנשארים תיקן אותם משה רע"ה כדכ' ומשה עלה אל האלהים עלה כמספר אלהים. אפשר שזה רמז הכתוב על מכרם בכסף צדיק ר"ת גי' ר"ב סיבת המכירה הועילה להם לתקן ר"ב ניצוצות דוקא שהם נוט' על מכרם בכסף צדיק. ואביון במ"ק שהוא בגימט' יוסף במ"ק. מכרוהו על סיבת נעלים ותיבת נעלי"ם בנוט' ניצוצות עליונות ירדו מאדם למצרים. עיקר ירידת מצרים לברר ניצוצות. נשמות יקרות עשוקות להעלות מהקליפה - לקדושה עליונה נשגבה ינוחו על משכבותם. על ידי מעשים נאים לשמו יתברך עליון מעלים להרפ"ח ניצוצו'. מטומאת נגעים למעלה עליונה יושיבום מכובד עבודה להרפ"ח ניצוצות יבררו. לשמי עליונים יעלום מנוחה נכונה. לתוך עדן מזיו נורא יהנו. לפני מלך נורא עלילה יחנו. יוסף ניצוץ מאדם עליו להמשיך - להרפ"ח ניצוצו' מתוך עמקי קליפה (אי"ק):
טעם שישי אמרו רז"ל כדי שלעתיד יקרע הים לפניהם דכתיב הים ראה וינס. מה ראה ראה ארונו של יוסף. אפשר שזה רמז הכתוב ואביון שהוא יוסף בעבור נעלים. נוט' נעלי"ם לזכותו עתיד ים נקרע מפניהם. נתנאי מששת ימים לבריאת עולם. נפלאות ים לישראל מעלה עליונה. עבור ישראל לתוכו מיד נקרע. עת מצריים ירדו לתוכו נטבעו. על ים נגלה להם מטמוניות. מרכוש נפיש עד לא יסופר. ישראל נוחתים ימא ליבשתא עולים. ישראל משוררים לאל נורא עלילה. יתברך מלך נורא לעלמי עלמיא:
טעם שביעי טעם מכירת יוסף בשביל שעתידין ישראל להשתעבד תחת יד שבעים אומות וכדי להקל מעליהם עול הגליות סיבב ענין יוסף אפשר שזה רמז בתיבת נעלי"ם נוט' עכשיו נמצאים מוטב להם מלהבא. (י'ם) עדין ידם נכהה מלעתיד לבא. להיות יוסף מלך נוחים עולם. ישראל מקושי עבודתם לעולם נאנחים. ישראל מעונים נאקתם עולה למרומים. נא מבקשים יסלח להם עונם. עובדים לאל נכר יחיש מפלתם. עשו מראש נפילים יחזוהו לאומים. מאויית נפשם עלינו ילעגו למו. עשו מגמתו נהיתה להרוג יעקב. מסבת עשיו נס יעקב ללבן. מחשבתו עתיד יעשה נשואין לבנותיו. עשו נחש מזיק ידמה לתנין. נפילת עשו מיוחדת לזרע יוסף. יוסף עתיד ליטול נקמה ממנו:
טעם ח' אמרו רז"ל טעם ירידת ישראל למצרים בסיבת שיוסף עצמו הוא ניצוץ אדם הראשון ורמוז במדת היסוד מוטל עליו לתקן ולברר ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך הקליפה למצרים שהיא ערות הארץ ולהמשיכם מהקלי' ולהעלותם למעלה לקדושתם למקום מנוחתם. אפשר שזה רמז הכתוב ואביון שהוא יוסף בעבור נעלים. ותיבת נעלי"ם בנוטריקון להיות יוסף עצמו ניצוץ מאדם. מוטל עליו יותר לברר ניצוצות מדתו יסוד נוח לג עלייתם. ימשיכם מהקליפה לקדושה עליונה נשגבה. לכן ירד מצרים ערות הארץ. (הנ'ך.) להמשיך ניצוצות יקרות מבירא עמיקתא. עמו יכולת נשגבה להעלותם מהקליפ'. יחד לשמי עליונים נוחים משכבותם. מלך עליון נורא יוציאם לאורה:
נחזור לעיל למאי דאתינן עלה כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל כמו שפירש הרב חיד"א זיע"א משם המפרשים ע"ה כנז"ל ועל ארבעה לא אשיבנו שבזה המכירה גרמו השבטים בהריגת עשרה הרוגי מלוכה והוא מענין אדונתו של יוסף יצאו עשרה טפין מיוסף כנודע ועשרה טפין הנז' הם גרמו לי' הרוגי מלוכה ונתעברו בהם נשמות עשרה שבטים בסוד העבור. אפשר שזה רמז הכתוב ועל עון רביעי הנז' לא אשיבנ'ו תיבת אשיבנ'ו במלוי כזה אל'ף שי'ן יו'ד בי'ת נו'ן ו'ו עם ששה אותיות הפשוטות גי' עון עשרה הרוגי מלוכה ע"ה. קשה עד מאד לא אשיבנו שהם הגרמא במכירתו. א"נ תיבת אשיבנ"ו בנוט' יוסף נקי ובר בלי שום אשמה. יוסף אהוב נאמן וישר שלם בכל. א"נ תיבת אשיבנו במלוי והאותיו' גימ' גם חכמים צדיקים חסידים יוצאים מזרעו:
באו"א על מכרם בכסף צדיק. והוא בהקדים משארז"ל על פסוק וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו תרגם אונקלוס ארי בר חכים הוא ליה שכל התורה שלמד יעקב אבינו ע"ה ממדרש שם ועבר כולה מסרה ליוסף וע"י עסק התורה אדם יזכה למלוכה דכתיב בה בי מלכים ימלוכו. מאן מלכי רבנן אפשר שזה רמז הכתוב על מכרם שהוא יוסף כי אותיות יוסף בחלוף אותיות אחה"ע מתחלפין באותיות מכר"ם בכיוון. על מכרם בכסף צדיק בתמיה בגי' זה הוא אדם גדול אחד צורבא מרבנן. כך עושים אחיו עמו? אלא צריך לומר כי הכל היה סיבה מאתו יתברך לעד יודע תעלומות. עוד על מכרם בכסף צדיק והוא בהקדים משארז"ל מכירת יוסף היא היתה בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים אפשר שזה רמז הכתוב תיבת על מכרם באותיות המלוי כזה עי'ן למ'ד. מ'ם כ'ף רי'ש מ'ם בגימ' כי היא סבת המכירה ליוסף. בכס"ף בר"ת סבה בשביל כתנת פסים. ואביון בעבור נעלים עה"א בגימטר' מסבה זו מכרו ליוסף. ותיבת נעלי"ם בנוט' יוסף מבור עלוהו לישמעאלים נתנוהו. ישמעאלים עבד נרצע למדינים מכרוהו:
באו"א ואביון בעבור נעלים. והוא בהק' מ"ש רז"ל ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה אחרי כן יצאו ברכוש גדול לא על הממון קאי אלא על ניצוצי הקדושה שיעלום אותם מהקליפה לקדושה מטומאה לטהרה. אפשר שזה רמז ואביון שהם ישראל עיקר ירידתם למצרים ביחוד בכדי לתקן הרפ"ח ניצוצות שנפלו למצרים לתוך עמקי הקליפה ולהעלותם לקדושה עליונה זה הוא הסבה. ונוטריקון נעלי"ם. עלוי להרפ"ח ניצוצות יקר מהמרגליות. נמשיכם יחד מהקליפה לקדושה עליונה. מהיותם עשוקים נגזלים יחד לתוכה. ישראל מוטל עליהם לברר ניצוצות מהקליפה לחזות נועם ה' עליון. עלוי ניצוצות יפה מהרכוש לרבבות. ממון עוף נודד לרגעים יאבד. נכסים יתושים עוברים ממקום למקום. ישראל מוסרים נפשם לקדוש עליון. א"נ אביון שהוא יוסף וענין המכירה שעל ידו דלג להם את הקץ כנז"ל ולא ישבו כי אם רד"ו שנים כנודע. אפשר שזה רמז הכתוב בעבור נעלים נוטריקון נעלי"ם על ידו נחסר מהגלות. למען. ותיבת למען בגי' קן. עוד מלוי אותיות נעלים דוקא הם בגי' רד"ו. שלא ישבו במצרים כ"א רד"ו שנים. עוד ואביון שהם ישראל ששעבדו בהם המצריים בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה וכו'. נעלי"ם נוטריקון לעתיד נורא עלילה ינקום ממצריים. לעתיד ילקו עשר מכות נמרצות. עוד מצריים לתוך ים נטבעים. נגדם יביא מכות לזרע עשו. (הנ"ך) כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות לעתיד. נגד משעשו ענוי יסורין לישראל - עת ידם נטויה משבי לבזה.
יביא עליהם נחשים מערוב לרבבות. יתברך לעד עושה מפלאות נוראות. משה עבד נאמן יחיש לגאולתינו. עליון נורא ישלח לנו משיחינו. עיר מקדשך נצח לעד יושיבנו ודוק:
מעתה נחזור לענינינו כללו של דבר ענין יוסף הצדיק ע"ה היה מאתו ית' שמו אשר לפניו נגלו כל תעלומות. הוא עלת כל העלות וסבת כל הסבות הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עמוק עמוק מי ימצאנו אין לך עסק בנסתרות ואין תלונה על השבטים ח"ו כלל. ותיבת נעלי"ם בנוט' לפניו נגלו עמוק מי ימצאנו. ואפשר שזה רמז בעת שהתודע יוסף לאחיו אמר להם אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. ועתה תעצבו ואל יחר בעיניכם וכו' והאמת תמיהא גדולה על יוסף ע"ה בעת התודעו לאחיו לא היה צריך לפרסם להם ענין המכירה ואחר כך ינחם אותם ועתה אל תעצבו וכו'. אלא אפשר שרמז להם ענין המכירה היא גזירה מאתו יתברך שמו מכמה טעמים ואין עליהם לא חטא ולא עון כלל והוא ס"ת תיבות אנ'י יוס'ף אחיכ'ם אש'ר מכרת'ם אות'י מצרימ'ה בגי' שכינה. לרמוז להם שהשכינה הסכימה עמכם בזה ודוק. א"נ ס"ת הנז"ל עב"כ בגי' אני עומד בצדקי. א"נ רמז להם בר"ת א'ני י'וסף א'חיכם בגימ' י"ב שאני בכלל הי"ב שבטים צדיק כמוכם. והראיה הברורה העוד אבי חי ואם יעבור על דעתיכם שנלכדתי בעבירה ח"ו היו הל"ז שנים שנתתי משנותי לדוד הע"ה נפגמים ולא יועילו עוד לדוד כלל וצריך יעקב אבינו ע"ה להשלים משנותיו לדוד ס"ה שנים רצופים וכעת יעקב אע"ה לא היה נשאר חי כאז"ל עכשיו שיעקב אבינו ע"ה בן ק"ל שנים כדכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה ודאי אני יוסף אחיכם עומד בצדקי והל"ז שנים של דוד לא נפגמו. אפשר שזה רמז להם אנ'י יוס'ף אחיכ'ם ס"ת בגי' ק"ל שהם כנגד ק"ל שנים הנז"ל ועוד אבי חי ודוק. ויל"ד כיון דבתחילה אמר ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי וכו' למה בפ' הב' ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו כ' אני יוסף אחיכם. ותי' אחיכם מיותרת והיה די לומר אני יוסף כבתחילה. ואפשר שרמז להם בתיבת אחיכם במלוי כזה אל"ף חי"ת יו"ד כ"ף מ"ם בגי' אלו ל"ז שנים לדוד לא נפגמו ע"ה. ואני עומד בצדקי אחיכם כמוכם: באו"א ואביון שהם ישראל זרע אהוביך אברהם יצחק וישראל עבדיך בני בחוניך עכשיו דלים ואביונים מרוב מצוקים לחוצים מוכים ומעונים והם מאמינים בני מאמינים ולישועתך מקוים ומצפים עשה למען קדושת שמך וזכור להם זכות כורתי בריתך. אפשר שזה רמז הכתוב באותיות ואביו"ן בעבו"ר נעלי"ם בנוטריקון בזכות אברהם יצחק ויעקב נזכה ונראה - בבנין בית עיר מקדשך ותפארתך רחום - נורא עשה למען ימינך. בעבו"ר נעלי"ם בנוטריקון ובזכות משה רועה נאמן יזכינו לראות בבנין ביתך עד עולם. א"נ רבון עולמים בזכות יוסף נזכה לעלות ולראות עיר בנין מקדשך יבב"א: