אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
הושע
(ח' י') גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. אפשר שבא הנביא הושע ע"ה להודיע לישראל שאפילו הם עתה בגלות המר והנמהר ומשועבדים תחת ידי אומות העולם ה' ישתבח שמו יקבצם וינטלם מתחת ידם עפי"ז אפשר שבא לרמוז והוא בהקדים משארז"ל שתיבת גם היא לרבות ותיבת כי היא נתינת טעם וכאן מה בא הכתוב לרבות ולתת טעם די באומרו כי יתנו בגוים עתה אקבצם. עוד ארז"ל כי תיבת יתנו היא מלשון תנאי כמו שפירש רד"ק זיע"א ומה הוא התנאי אפשר שבא להזהיר ולהוכיח לישראל שיהיו תמיד באהבה ואחוה ושלום ועסק התורה והעבודה והצדקה והתשובה ויזהרו מאד בשמירת שבת כארז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כאנוש מוחלים לו כנז'. וארז"ל כל השומר שבת כהלכתו כאילו קיים כל התורה כולה. עוד ארז"ל אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כהלכתן מיד הם נגאלי' זה הוא התנאי וזה שרמז הכתוב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם בנוטריקון ג"ם. גדולה מעלת. כ"י כללות ישראל. יסוד כל. כלם יהיו - כאחים יחד - יחד כלם - כאחד יחנו. יתנ"ו ילמדו תורה נביאים וכתובים. בגוי"ם משנה גמרא ביום ובלילה יעסקו. וכמו שהביא הרב מגלה צפונות ע"ה בדף מ"ה משם רז"ל שלא גלו ישראל בחורבן הבית כי אם על ידי עזיבת התורה דכתיב על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי וכו' ואין נגאלים כי אם בזכות התורה כארז"ל על פסוק גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם.
שבזכות המשנה עתיד הקב"ה לקבצם. עת"ה. עבודת השם תאהבו. עסק התורה תתמידו. עשית השלום תרדופו. עשית המצות תשתדלו. הממון עשר תעשרו. היו ענוים תמיד. תכלית היראה ענוה. עדין הלילה תתעוררו. עלוי השכינה תלמודו. עול הגלות חסבולו. עוד האמת תדברו. עיקר תחלת הכל. עזיבת תאוות הגופניות. התעוררות תשובה עיקר. עת"ה בנוטריקון עתה היא תשובה. דכתיב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך וכו'. א"נ ענין השבת תזהרו. ערב השבת תכינו. ערב השבת תטבולו. ערובי החצירות תעשו. עדין השמש תאיר - על הארץ תשבותו. על השלחן תדליקו. על הנרות תברכו. עונג השבת תעשו. עוד הסעודות תשלשו. עת האורחים תזמינו. על התורה תחדשו. על הסעודה תשירו. עניים הבעלי תורה. תמיד התדבק עמהם. השכינה תקובל עליך. היכולת עליך תעשה. עת הלוכם תלוום. תוספת הנשמה עליונה. תמשיך עליך הארה. עונת השמע תכוונו. על התורה תברכו. עליות הספר תורה. עלית הששי תקראו. עת תלמדו התורה. תזכו הדרגה עליונה. תורה השבת עמודי עולם הם תאומים. עונג השבת תורה. היא עז תפארתה. עת תשמע הדרשה - תפתח עיניך היטב. עת תפלת המנחה - תוסיף הארה עליונה.
כדכתיב ואני תפילתי לך ה'. עת תישרו המדות - הטובות על תקונם. אקבצ"ם בנוטריקון אשריהם בני קדושים צבור מתפללים. בזה אומר הקב"ה עתה אקבצם באו"א גם כי יתנו בגוים שהם בין האומות כנז"ל ועכ"ז מקיימים התורה ומצותיה עתה אקבצם אפשר שזה רמז הכתוב גם כי יתנו בגוים עם האותיות בגי' תרי"ג שהם תרי"ג מצות מקיימים אותם עתה אקבצם:
גם כי יתנו בגוים תיבות יתנו בגוים במלוי כזה יוד תאו נון ואו. בית גימל ואו יוד מם עה"ת בגי' ישראל אהובים יש להם דין בנים. דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וכתיב בני בכורי ישראל וראיה שישראל יש לה דין בנים עת"ה אות עי"ן עדות. אות תא'ו תורה תשובה תפילין תחיה. אות ה"א ה'שבת ה'צדקה. מכל אחת ואחת מורה שישראל יש להם דין בנים כנודע. עת"ה עת תעשו התשובה. אקבצ"ם בנוטריקון קול צום ממון בתפלה את - צבור משיבין אמנים קדושות ברכות. אשלח קול מבשר בהר צפת. עת"ה. על ההר תוקע. עורו תרדמים המיחלים. עת תבא הגאולה. אקבצ"ם מארבע קצוות צריך אקבצם בהעלותיכם. ציון אדמת קודש בירושלם מנוחתכם:
בא"א גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם והוא בהקדים משארז"ל דעיקר גלות ישראל לבין אומות העולם לארבע כנפות הארץ והוא בכדי לברר הרפ"ח ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך עמקי הקליפה ולהעלותם למעלה לסטרא דקדושה ועל ידי עסק התורה ועשית המצות בזה יתבררו הניצוצות. אפשר שזה רמז גם כי יתנו בגוים הניצוצות הקדושה שנפלו בעו"ה עת"ה ר"ת תוך עמקי הקליפה. עת"ה תקון עסק התורה. עבודת השם תמימה. עשית הצדקה תדירה. עשית השלום תאהבו. תפלה עם הצבור - היא עולה תמימה. תקון הניצוצות עשית - המצות על תקונם. עת תקיימו המצות. הניצוצות תכף עולות. עת העבודה תכוונו. התפלה תהיה עטרה. כנודע אקבצ"ם בזה אוציא הניצוצות מעמקי קליפות. ודוק בחלופי אותיות א'ת ב'ש ה'ץ:
באו"א ג"ם כ"י יתנ"ו בגוי"ם עת"ה אקבצ"ם אפשר שבא לרמוז על ענין הגלות והוא בר"ת. גזירת מלכיות. כל ישראל. יהיו נכנעים ומשועבדים תחת ממשלתם ומסים יתנו בעד גולגלתם. הגלות תכבד עליהם. קול צעקת בכייתם ממרום אשמע. א"נ עת"ה אקבצ"ם בנוט' עתת בא הישועה אשלח קול מבשר צמח בא. א"נ אקב"צם אליהו צווח בשופר קולו משמיע.
אשריכם צדיקים קדושים משיח בא. צאו מח"ל בואו ארץ קדושה. קרית ציון בית מקדש אהלו. אשריכם בתוכו מקריבין קרבנות צבור. אחר קרבנות צבור מקריבין בפרטות:
באו"א גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם שיהיו בגלות ומעונים תחת ידי אוה"ע תיבת בגוי"ם בר"ת מעלת ישראל בישנים ג"ח ורחמנים. עת"ה ענוים תמימים הדורים. אקבצ"ם אשריהם ברוכים צדיקים קדושים מחוכמים. מי בכל אומות קצת צדקותם (בתמיה) צפונה קדמה מזרחה בתימנה אין במין צדקותם אשריהם מרוב קדושתם:
באו"א גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. אפשר שבא לרמוז על ענין הגאולה שתהיה בב"א והוא בר"ת משיח גואל יקבץ כל - נדחי ישראל וירושלים תבנה. ויוריד ה' מקדש גבוה בנוי. עטרת תפארת הוא. קול צהלה ברנה מקדש אשירה. בב"א:
באו"א גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם והוא בהקדים מה שאמר הקב"ה לאברהם בגזירת בין הבתרים ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכו' וישראל לא ישבו במצרים כי אם רד"ו שנה ודרז"ל כמה טעמים שישראל יצאו קודם הזמן אפשר שזה בא הכתוב לרמוז ג"ם בנוטריקון גלות מצרים. כ"י ארז"ל גזירת בין הבתרים כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וכו' וכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע אם כן משנולד יצחק התחיל הגלות ונשלם הזמן טעם אחר ארז"ל השכינה השלימה המנין דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. עוד ארז"ל על ידי שישראל עתידין אחר חמשים יום לקבל את התורה כדכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה על מנת שתקבלו אלהותי עליכם יצאו קה"ז. עוד ארז"ל בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור והטף שהיו משקעים בני ישראל באמת הבנין והיו שוחטים ק"ן ילדים בבקר וק"ן ילדים בערב בזה יצאו ק"ה. עוד ארז"ל בזכות יוסף שלעבד נמכר דכתיב לעבד נמכר יוסף כיפר להם העבדות ויצאו קודם הזמן. עוד ארז"ל שישראל קודם שיצאו ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה זו גמילות חסדים יצאו ק"ה. עוד ארז"ל מלאכים השלימו המנין דכתיב איש וביתו באו איש זה הקב"ה דכתיב ה' איש מלחמה וביתו אלו המלאכים. עוד והאחדות שהיה ביניהם ולא היה דלטוריא כארז"ל שצוואת משה רבינו ע"ה לישראל ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וכו' היתה קודם שנה אחת שיצאו ישראל ממצרים ומרוב האהבה והאחדות שהיה ביניהם לא גילה אחד מהם זה הסוד למצריים. עוד ארז"ל קושי השעבוד דכתיב תכבד העבודה והעבדות כבר כיפרה יוסף ואפילו הכי המצריים היו עושים שתים עבדות וענוי זה הוא הטעם שיצאו קה"ז. עוד ארז"ל בזכות שעתידין ישר' לקיים מצות תפילין כדכתיב והיה לאות על ידכה ולטוטפות בן עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים. עוד ארז"ל בזכות שעתידין ישר' לומר שירה על הים דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל את השירה כנז'. בזכות השבת כאז"ל שבת ודינים במרה אפקוד יצאו קה"ז. עוד ארז"ל בזכות אמונה דכתיב ויאמן העם וכתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו יצאו קה"ז. אוכלוסין רבוי אוכלוסין השלים המנין כדכתיב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ובהעלותם ממצרים אמר הכתוב כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף. עוד ארז"ל שישראל נקראו קודש דכתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתה והקדש מפקיע מידי שעבוד יצאו קה"ז. עוד ארז"ל בזכות דם פסח ודם מילה כדכתיב וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח וכתיב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך זה הוא דם פסח ודם מילה. עוד ארז"ל בזכות אבות ואמהות יצאו קה"ז. א"נ בזכות משה ואהרן דילג להם את הקץ ויצאו קה"ז. עפ"י הטעמים הנז' אפשר שבא הכתוב לרמוז אותם אחת אל אחת באותיות נוטריקון והוא תיבת ג"ם ג'לות מ'צרים. א"נ גזירה מהקב"ה. כ"י. פי גר יהיה זרעך וכו' וכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. א"כ משנולד יצחק התחיל הגלות. ותיבת יתנ"ו אות יו"ד היא השכינה דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה וכו'. אות תא'ו תורה שעתידין ישראל לקבל את התורה כדכתיב בהוציאך את העם תעבדון את האלהים וכו'. אות נ"ו נשים וטף כאמרם ז"ל בזכות נשים צדקניות וכו' יצאו קודם. הזמן. והטף שהיו משקעים אותם באמת הבנין. ותיבת בגוי"ם אות ב"י בזכות יוסף דכתיב לעבד נמכר יוסף כיפר להם העבדות כנודע. אות ג' היא גמילות חסדים שכרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. אות וא"ו והאהבה והאחדות והשלום שהיה ביניהם ולא היה דלטוריא ביניהם ח"ו יצאו ק"ה. ותיבת עת"ה אות עי'ן עבדות זה קושי השעבוד דכתיב תכבד העבודה השלים המנין. אות תא'ו תפילין. דכתיב והיה לאות על ידך. אות ה"א השירה שעתידין ישראל לומר שירה על הים דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. בזכות השבת כארז"ל שבת ודינים במרה אפקוד. ותיבת אקבצ"ם ארז"ל בזכות אבות אמהות יצאו ק"הז כנז'. בזכות אמונה דכתיב ויאמן העם וכו'. וכתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אוכלוסין רבוי אוכלוסין השלים המנין כנז"ל. אות קו'ף קודש וישראל נקראו קודש כדכתיב קידש ישר' לה' והקדש מפקיע מידי שעבוד. אום צ"ם צאן מילה. זה הוא דם פסח ודם מילה דכתיב ויקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח וכתיב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו' יצאו קה"ז. א"נ תיבת אקבצ"ם ר"ת בזכות משה אהרן קץ.
דלג להם את הקץ ויצאו קודם הזמן ודוק:
באו"א ג"ם כ"י יתנ"ו בגוי"ם עת"ה אקבצ"ם בנוטריקון גאולת מצרים יתעלה כבודו. נורא תהלות יתברך ויתעלה. בכבודו ובעצמו ירד ממצרים גאלם. דכתיב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה. עת"ה אקבצ"ם תשועת השם (כהרף) עין. אלוהי צבאות ממצרים פדאנו אות קו"ף ואות בי"ת באותיות אחה"ע מתחלפין באות כ"ף ובאות פ"ה ודוק:
באו"א גם כי יתנו בגוים שהם בגלות המר כנז"ל עתה אקבצם והוא בהק' מ"ש רז"ל הגאולה שעתידה לבא בב"א היא על ידי משה רבינו ע"ה זיע"א. הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות גם לעתיד. אפשר שזה רמז הכתוב בתיבות עתה אקבצם במילואם כזה עי'ן תי'ו ה'א אל'ף קו'ף בי'ת צד'י מ'ם בגי' הגאולה על ידי משה הוא גאל ראשון והוא גואל אחרון. א"נ אפשר שכיוין הכתוב בתיבות עתה אקבצם במי' כנז' גי' הגאולה העתידה לבוא היא על ידי משיח בן דוד ועמו אליהו מיכאל יחד ע"ה. ב"ב כיר"א: