אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
ספר גר מצוה
העתק למ"ק זיע"א מספר גר מצוה ח"ב בהקדמה דברי כבושים:
יודע המחשבות ובוחן הלבבות ית"ש אשר ברא עולמו מאין המוחלט ועליו מובחר ברואיו יצר. הוא האדם אשר על פני האדמה והמשילו על כל מה שברא עליונים ותחתונים, כל שת תחת רגליו. בהיותו דבוק בו. ועובדו בתום לבב להטיב אחריתו וזה ראשית דרכו אשר לא יביט אך להשגת שלימות נפשו ולא יזוז מעיניו להחכים אחרית דבר מראשיתו להשכיל כי אחרית עוה"ז הבל הוא הכל מן העפר ושב אל העפר. ולא יבלה הזמן היותו בארץ הנשמה הלזו בחמדות המדומות כי מה חלקו בביתו אחריו מכל עמל שיעמול לגויתו ואדמתו. מלבד לחם ארוחתו. אך בזאת יתהלל המתהלל אם הוציא זמנו באהבת הבורא ית"ש ולדבקה בו וכל אושר האדם הוא רק בשמרו חוקי האלהים ותורתו היא תנחהו במעגלי צדק להמלט ממוקשי מות וכל חכם לב יזכור כי הנפש היא חלק אלוה ממעל אסורה במסגר בחבלי חומר העכור בגוף הארצי ומשתוקקת למקורה הראשון במרומי שחקים ע"כ יחמול עליו ולא יטמאנה בזדון לבו בתאוותו ובימי השחרות והנערות יחל החכם לעבוד את ה' כי מי יודע מה יולד יום פן חלילה פתאום יבואו הימים אשר בם יאסף כחו לעשות חיל והמות בא בחלונינו מבלי הגיד לנו יום בואו יום חושך ואפילה צלמות ולא סדרים אשר ע"כ החכם עיניו בראשו לצאת מאפילה זו לאור גדול ויבחר בתורה ובמצות כי נר מצוה ותורה אור להאיר לאדם בלכתו מן החיים לחצר מות ובשכבו בקבר רוחו ונשמתו בזוהר הרקיע מזהירים ובא האות והמופת לראות האור הנולד מן התורה כשמחדש אדם איזה חדוש בתורה נכנס שמחה בלבו שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ונאמר ושמחת בכל הטוב ואין טוב רק התורה הזאת כמו שדרשו במדרש ע"פ זה ושמחת הלב הלזו הוא משום שאותה תורה שלמד וחידש נכנס שם ומאיר באופן שעסק התורה כנר להאיר לנשמה לשמחה כמו שע"י האור יכול האדם להציל בנפשו וכשם שצריך האדם לעשות כל צרכי גופו להקריב התועלת ולהרחיק המכשלה להציל עצמו מפח יוקשים כך התורה מאירה עיני האדם להציל נפשו מרדת שחת ומלמדו להועיל לבקש דברים הגורמים בריאות גופו ונפשו לעבודת בוראו ונותנת חיים לעושיה וגם ע"י אור תורה וקיום מצותיה נארגת לבוש יקר רוחני מאיר כעצם השמים לטוהר אשר הנשמה בצאתה מזה העולם ערומה מלבוש הגופני מתבוששת מאד בראותה עצמה ערומה. אז מיד לובשת הלבוש הבהיר והמאור הזה אשר עשה בעולמו בתורה ובמצות ומקבלת שמחה גדולה בראותה עצמה בלבוש מלכות ואין האדם החומרי יכול להשיג ולשער שיעור השמחה שמקבלת הנשמה בלבושה בגדי יקר כי רבה היא כמדובר ובר ועי' בשבט מוסר פ' ל"ה שהאריך בזה הענין הרבה. וכשם שע"י קיום המצות והימים שעובד האדם את בוראו בהם נארג בלבוש יקר רוחני. כך כל חדושי תורה שאדם כותב נבנים למעלה היכלות וחופות נפלאות שתתעדן הנשמה בהם ובהיות כן ראוי לכל אדם שמחדש אפילו איזה חידוש שיהיה יעלהו על הספר למען יפעל למעלה הבנין יותר ויותר ואפילו אם החידוש קטון הוא מאד אל יקל בעיניו רק יגדלהו וינשאהו בעיניו כי זה מביאו לטרוח עוד וירחיב בנפשו לחדש עוד ועוד עד שירגיל את עצמו ויבוא לחדש חדושים נפלאים וסודות גדולות ויטע בכל העולמות נטיעות ואילנות גדולות מחידושי תורתו עד שיעשו גנות ופרדסים. ונלמוד זה מן הזורע שזורע זרע קטן כחרדל ונעשה ממנו אילן גדול בשרשים וענפיו מרובים ופירותיו רבים ונוטעים מענפיו נטעים אחרים עד שנעשו גנות ופרדסים לרוב. ומי גרם לכל זה הוא יען שלא ביזה האדם הזורע את גרגיר זרע הזה להשליכו אכן נתגדל בעיניו עד שזרעו ושמרו ובא לכלל זה. כך חידוש התורה אפילו אם קטון הוא כזרע הזה ומה טוב ומה נעים להעלותו על ספר בדיו למען יעמוד ימים רבים ולא ישכחהו וכמו שאמרו רז"ל דמי שאינו כותב חידושי תו' אחד בעבור שהוא קטון בעיניו עתיד ליתן את הדין מפני שאומרים לו בפנקס הסחורות אדם כותב בחובותיו אפילו חצי פרוטה ועתה אמור נא וכי חצי פרוטה אחת שכתבת שלא תשכחנה היא חביבה בעיניך יותר מחידוש התורה אפילו קטון הלא ידוע כי תועלת גדול אפילו מחידוש קטון של תורה לקשר עמו איזה ענין או לבוא להביא עמו ענין גדול וזה מעשה בכל יום בין כת החכמים דורשי רשומות שע"י חידוש קטן או הקדמה קטנה בונים מגדל חזק בנוי לתלפיות נחמד למראה ומתוק לנפש לכן השומע ומשמיע אל ימנעו עצמם מחידוש ואפי' אם הוא קטון כי קטון וגדול שם הוא והוא משל לאבנים קטנים שמשימין בבנין על אבנים יקרות בין אבן לאבן להעמיד הבנין ונמצא שהאבנים הקטנים גורמין בקיום הגדולים כ"ז תוכן שבט מוסר הנז"ל בפרט מה שמבואר בס' המקובלים שתקון גדול הוא לשז"ל. ר"ל במה שמטריח עצמו ומוחו לחדש ד"ת ויראה וזוכרהו אשר ע"כ הקדושים אשר בארץ המה איש איש כאשר נדבה רוחו אותו יראה להכין צדה לדרכו לעמוד על התורה ועל העבודה לזכות הרבים בדבריהם הקדושים להורות להם את הדרך ילכו בה ודוק:
תושלב"ע:
זה הספר מתנה גמורה לבעלי בתים בלא כסף ובלא מחיר ושלא ימכר בדמים, תזכו לאורך ימים ושנים, דשנים ורעננים. כיר"א:
דבר נא באזני העם וכו' ארז"ל אין נא אלא לשון בקשה אמר הקב"ה למשה לך אמור לישראל בבקשה מכם שישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו וכו' לא קיים בהם ויל"ד מהיכן ארז"ל שתיבת נא היא לשון בקשה אלא מה ששמעתי מאחד מחכמי תימן יצ"ו שאותיו' נא בחלוף אותיות את בש הם ט'ת בגי' בבקשה בדק'. א"ה א"נ אותיות נא בחלוף אותיו' אחה"ע הם ח"ת ע"ה בגי' בבקשה ודוק:
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לה'. והוא בהקדים מה שפרז"ל על ענין מכירת יוסף שהשבטים בעת המכירה שתפו עמהם השכינה ואח"כ באו הם בעשרה הרוגי מלוכה בסוד העבור כנודע. ותיבת העשירי פרז"ל על רבי עקיבא שהוא היה במקום השכינה וארז"ל התורה נקראת פרדס וכל אות ואות יש בו כמה רמזים רזין עילאין קדישין. אם אפ' בעמו"ר לפרש שזה רמוז בשמו והוא אותיות רב'י עקיב'א ב'ן יוס'ף עם ד' תיבות במ"ק בגימטר' הוא במקום השכינה במ"ק. ותיבת העשירי במ"ק בגימט' הזהב. ועפי"ז אפשר שיבא על נכון כונת הכתוב בירמיה בטרם אצורך בבטן ידעתיך שהם י"ט אותיות כמספר העשירי במ"ק א"נ ובטרם תצא מרחם הקדשתיך א"נ בר"ת ובטרם תצא מרחם הקדשתיך זה שאמר הכתוב העשירי יהיה קדש לה' ר"ל שכבר תצא מרחם הקדשתיך. א"נ ותיבת העשירי עה"א וב"כ בגימ' רבי עקיבא בן יוסף. א"נ תיבת העשירי במ"ק בגימ' ר"ת רבי עקיבא בן יוסף במקום השכינה במ"ק. א"נ העשירי יהיה קדש לה' בר"ת רבי עקיבא העשירי ישלים שבטי יה. ימסור הנשמה הטהורה. יען. קבל דין שמיא. ובמקום השכינה הוא יהיה לתמורה. א"נ העשירי יהיה קדש לה' במ"ק עם ד' תיבות בגי' זכה לחמשים שערי בינה במ"ק. א"נ ובחיים חיותו אשריו עה"ת. א"נ אם אפשר לפרש חוץ מהפשט שתיבת העשירי היא רומזת לכמה אופנים והוא בהקדים משפרז"ל על פסוק אל נקמות ה' אל נקמות הופיע על ענין הרוגי מלוכה ותיבות אלו הם בגימ' אל מלא רחמים ינקום נקמתם כן יאבדו כל אויבך ה' בדק'. א"נ העשירי במלוי במ"ק בר"ת במ"ק זה רבי עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות ע"ה. זה רבי עקיבא שהיה לו כ"ד אלף תלמידים והרביץ תורה ברבים ואחר כך קדש שמו ברבים. זה רבי עקיבא שזכה במע' גדולה לחמשים שערי בינה בחיים חיותו אשריו ואשרי חלקו. אל נקמות ה' אל נקמות הופיע בגי' ישלח בם מלאכי חבלה משחית ואף וחימה. נקמות וכו' עה"ת במ"ק אלו הרוגי מלוכה ה' ינקום נקמתם במ"ק. א"נ בהקדים מ"ש רז"ל על פסוק כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצריים במצרים עתיד להביאם עליהם אפשר שזה רמז הכתוב אל נקמות הופיע ס"ת ע"ה הם בגימ' ר"ת עשר מכות דצ"ך עד"ש באח"ב. שיביאם הקב"ה עליהם וס"ת העשר.
א"נ העשיר"י בר"ת יכרית ראש הצוררי' שהצרו על ישראל. א"נ רבון העולמים ישראל שפלים ענוים אומללים (איק). יתגלגלו רחמיך על ישראל המקדשים שמך. ישראל רחמנים עושים החסדים יחד שלמים. ישראל שלש רגלים ירושלם הבנויה עולים. ישראל יתפללו התפלות ערבית שחרית צהרים. (זסשרץ). ישראל הקדושים יהא שמיה רבא עונים. א"נ ישראל האהובים רודפים שלום עושים יחודים. א"נ רוכב ערבות ישלח הגואל ינון שמו. יקבץ עמו ישראל לארץ הקדושה רבא, (גלש) יחזיר העטרה על יושנה שלמא רבא. א"נ יהי רצון שזכות הצדיקים יגן עליהם כיר"א: