אור ברסלב

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

משלי

תהלים

(ה' י"ח) (למ"ק) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך. איתא במד' שוחר טוב מכאן אמרו אשרי אדם שאשתו מעירו ותורתו מעירו ופרנסתו מעירו עליו הכתוב אומר יהי מקורך וכו' וקשה דמאי ריבותייהו דהני מילי שיהיו מעירו עד שאמר אשרי אדם שזוכה להם. ועוד ק' אומרו מכאן אמר מהיכן למדו זה. ואולם הדבר סובב הולך למחלוקת הראשונים ז"ל רש"י ור"ת והרמב"ם ז"ל בענין איש אחד שנשא אשה מעיר אחרת אם כופין אותו האיש לדור בארצה. דלר"ת כופין אותו לדור בארצה ולהרמב"ם ורש"י ס"ל דכופין אותה לדור בעירו. עוד נקדים מחלוקת ב' בין הרב תה"ד ומרן ב"י ז"ל בענין הדר הוא ואשתו בעיר אחת ולא היה לו שם פרנסה ורצה ללכת למדינה אחרת בשביל מזונותיו דלהרב תה"ד ס"ל אם הביא אמתלא לדבריו יכול לכופה. ולמרן ב"י אפ"ה אינו יכול לכופה. הוב"ד באה"ע סי' ע"ה. עוד נקדים מ"ש התוספתא מוציאין מעיר שרובה גוים לעיר שרובה ישראל וכ' הריב"ש ז"ל בתשובתו סכ"ח דהוא הדין דאם הוא רוצה לצאת למקום תורה יותר ממקום שהוא דר שם קרוב להיות דהוי כמו ההיא דמוציאין מעיר שרובה גוים וכו'. ובזה יע"ן יהי מקורך ברוך שיהיה שמח עם האשה שלקח ולא יבואו לידי קטטה וגירושין ולזה צריך שלשה דברים שתהיה אשתו מעירו דאם תהיה מעיר אחרת יבאו לידי קטטה דהיא תאמר לדור בעירה וכס' ר"ת והוא אומר לדור בעירו כס' רש"י והרמב"ם ויבאו לידי קטטה אבל כשאשתו מעירו אזי יהיה שלום. עוד צריך דבר ב' דצריך להיות תורתו מעירו שיש בה חכמים דאל"ה יכול הוא לומר לילך למקום תורה וכס' הריב"ש והיא אינה רוצה ללכת ויבואו לידי מחלוקת דהיא תאמר דהריב"ש לא פסק דודאי מוציא. עוד צריך דבר ג' שתהיה פרנסתו מעירו דאל"ה הוא יאמר דס"ל כדעת הרב תה"ד דיכול להוציאה למקום פרנסה והיא תאמר שלא תלך עמו כדעת מרן ב"י דאינו יכול להוציאה וכאשר יזכה לשלשה דברים אלו אזי יהיו ששים ושמחים ואין להם שום חשש מחלוקת ולז"א אשרי אדם שזוכה לשלשה אלו וגם מכאן אמרו ר"ל ממה שמברך אותו יהי מקורך וכו' א"כ חפץ ה' בברכתו וא"כ הא ודאי תקון לברכה בשלשה אלו ודוק:

(כ' י"ב) (למ"ק) אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם. יל"ד למה ברא ה' את האדם בב' אזנים וב' עינים היה יכול לחיות האדם באזן א' ובעין א'. וזהו דק' אזן שומעת ועין רואה היה יכול לשמוע באזן א' ולראות בעין א'. ותי' ה' עשה גם שניהם. הכונה כי אזן במ"ק עולה י"ג וב' פעמים י"ג הם כ"ו כמספר שם הוי"ה ב"ה. וכן עין במ"ק י"ג כנז' וזהו ה' שיהיה מכוון למספר ה' עשה גם שניהם לזה עשה ב' עינים וב' אזנים ודוק:

למ"ק באו"א אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם. רמז לתו' שבכתב ותו' שבע"פ ה' עשה גם שניהם. ולאפוקי מהצדוקים שאינם מאמינים בתורה שבעל פה ודוק:

(י' ב') וצדקה תציל ממות. דרז"ל לא ממיתה עצמה אלא אפילו ממיתה משונה שמצות הצדקה אין למעלה הימנה כמובא בספרי הקודש מלאים זיו ומפיקים ובפרט בספר היקר מעיל צדקה מהרב הגדול ר' אליהו כהן זיע"א. והוא אותיות צדק"ה בר"ת צדקה קורעת הגזירת דין. א"נ צדקה בגי' אילנא דחיי לאדם. שע"י הצדקה מאריכין לו ימיו ושנותיו. א"נ אותיות צדקה רומזים על התשובה דכתיב אני בצדק אחזה פניך ור"ת אותיות צדק"ה.

התשובה קול צום ממון. אות מ"ם מתחלפת בדלי"ת באותיות איק בכר (דמ"ת). ותיבות קול צום ממון בגימטריא זאת. וצדקה תציל ממות תיבת ממו"ת בר"ת ממיתה משונה ומחולאים תציל. מדבר מחרב ומשבי תציל. א"נ ממו'ת במילואו מ'ם מ'ם וא'ו תא'ו עב"כ בגימ' ממלאך המות. א"נ ע"ה וגם מחבוט הקבר ומדינים. א"נ אזי מדינה של גהינם עה"א. ואחר אותיות ממו'ת הם ננז"א בגי' גהינם. ונשמתו אינה נמסרת ליד מלאך המות אלא ע"י מלאך הרחמים והוא תיבת ממות במלוי כנז' ע"ה בגימט' אלא דוקא ליד מלאך הרחמים. וגם צדקה מצלת מכל המסכים המקטרגים והוא תיבת ממות כנז"ל בגי' ס"מ ולילי"ת מלבד שם אל המחייהו שלא יהיה להם שליטה עליו. א"נ תיבת ממות בחלוף אותיות א"ת ב"ש הם אותיות. ייפ'א בגי' מיכאל. שהוא שר ישר' שמקריב נשמותיהם של צדיקים לפני האל. ומיכאל במילואו בגי' שכינה שיזכה להשראת שכינה. א"נ ממות במילואו ע"ה בגי' דאז יזכה חיים ארוכים חיי עולם הבא. א"נ וצדקה תציל ממות תי' ממות ע"ה בגי' על ידי הצדקה יזכה לכל הכבוד. א"נ וגם מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא ע"ה. וצדקה תציל ממות בהקדים משרז"ל על בעל תשובה שאפילו נגזר עליו מלמעלה גזירת מות ב"מ אם חוזר בתשו' ניצול והגזירה נקרעת כדרז"ל על פסוק לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה בתמיה והוא כיון שגוזר הקב"ה על האדם ח"ו ולא יקימנה. התשובה ובן אדם ויתנחם. האדם שהוא ניחם על מעשיו וחוזר בתשובה וע"י התשובה כקטן שנולד דמי. אפשר שזה רמז הכתוב וצדקה תציל בגי' היא התשובה ע"ה. וע"י התשובה נקרעת הגזירה וניצול ממות ותיבת ממו"ת ר"ת מגזירת מות. א"נ תיבת ממות בגי' יזכה לחיים ארוכים עב"כ.

א"נ עה"א בגי' בטוב ובנעימים יהיו כלם חסדים. ומעלה יתירה אם הוא מחזיק ביד ת"ח אשריו ואשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב כי בצל החכמה בצל הכסף ותיבת כי היא נתינת טעם. ואפשר לרמוז מלבד שזוכה לעתיד לישב בישיבה של מעלה אצל הת"ח ומלמדו תורה כאז"ל גם תצילהו ממות והוא תיבות בצל החכמה בצל הכסף בגי' ממות ע"ה. שניצול ממיתה וזוכה לאריכות ימים ושנים דכ' עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר ונאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. א"נ תיבת ממות במ"ק בגי' לחיי'ם ע"ה במ"ק. א"נ וצדקה תציל ממות תיבת ממות ע"ה בגי' ומיום הדין הגדול והנורא א"נ תיבת ממו'ת בחלוף אותיות אחה"ע מנפ'ף בגימטריא נ"ר והתורה נקראת נר דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וכתיב' נר ה' נשמת אדם והוא ע"י שמחזיק ביד עמלי תורה שנקראו נר ניצול ממות וזוכה לאריכות ימים ושנים כיר"א ודוק:

(י' כ"ב) ברכת יי היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. אפ"ל בס"ד כ"ה על השבת בהק' מ"ש הגאון מהר"ר העשיל ז"ל עמ"ש רז"ל במד' ע"פ ברכת ה' היא תעשיר וכו' ע"ע שבת והכי קאמר ראו נא גודל ענין שבת כמ"ש רז"ל עשירים במה הם זוכים מפני שמכבדין את השבת וז"ש ברכת ה' היא תעשיר היינו שבת. אבל ע"י העושר מוסיף אדם עצב ודאגה כמ"ש אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כיצד יש לו מנה רוצה מאתים וכו' ואמרו באבות מרבה נכסים מרבה דאגה. אבל הכא ע"י השבת ולא יוסיף עצב עמה כי נותנים לו שכר ושיעור וזה נכון עכ"ל ז"ל:

ועפ"י ד"ק ז"ל אפ' לפ' מ"ש רז"ל הכל קצוב מתשרי חוץ מתשר"י ר"ת ת"ת שבתות ר"ח י"ט. וזהו כ"ה ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ס"ת עם מספר התיבות גי' שבת. עוד דרז"ל ע"פ כי אקח מועד אני משרים אשפוט ע"ע תלמוד תורה. ועל ענין ת"ת נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. נוט' תעשי"ר עת תורה שבתות ימים טובים רצופים. ובזה ולא יוסיף עצב עמה. כי אדרבא בעסק התורה נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. וע"י לימוד התורה משבר כח פלונית הרשעה הרמוזה בתיבות ולא יוסיף עצב עמה גי' לילי"ת. ז"ש ולא יוסיף עצב עמה מל' עצבון שלא יהיה לך עוד שליטה ודוק:

ובזה יובן בס"ד כו' אוז"ל לוו עלי ואני פורע ר"ת גי' מקום. ושם הויה בחשבון ההכאה גי' מקום. וס"ת לוו עלי ואני פורע גי' אל אדני. וז"ש לוו עלי וכבדו את השבת. והסט"א אין לה אחיזה בשבת וזהו לוו עלי ואני פורע גי' יצר הרע. כבדו את השבת ואני פורע הסט"א. א"נ תיבות לוו עלי בגי' בטחו על ה' ע"ה. ואני משלם לכם כפלי כפלים. א"נ באו"א חוץ מהפשט לוו עלי ואני פורע כלומר לוו עלי וכבדו את השבת והסט"א אין לה אחיזה בשבת וזה הוא לוו עלי כנז"ל ואני פורע להם לבטל כח סמאל ופלונית ותיבת פורע מלשון פרעהו אל תעבר בו. פורע מוסר. ותיבת פרע במי' כנז' פה ריש עין בגי' מבטל כח הסמא'ל ולילי"ת:

(כ"ג ד') אל תיגע להעשיר מבינתך חדל. יובן בס"ד לפ' הכונה אל תיגע להעשיר ולומר אני מתעשר בכח הזרוע ובכחי ועוצם ידי כי בקי אנכי בכל אופן וענין של סחורה ומו"מ. וזה לא יתכן יען כי ארז"ל הכל תלוי במזל ואפי' ס"ת שבהיכל. וזהו עשיר גי' הכל תלוי במזל. וא"כ מה תועיל לך החריצות כי הכל שוא ודבר כזב. אלא מבינתך חדל. שאתה תלית הענין בבינתך חדל. וז"ש אל תיגע להעשיר מבינתך חדל ר"ת לא תחמוד את ממון חבירך. ס"ת נוט' לתועלת עצמך לאהוב רעך כמוך. דכתיב ואהבת לרעך כמוך. גם מבינתך חדל ע"ה גי' טוב אדם השמח בחלקו עה"ת. א"נ תיגע גימ' כי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי עה"ת. א"נ אל תיגע להעשיר מבינתך חדל ר"ת גי' הדעת. כלומר אל תבלבל הדעת כיון שהכל תלוי במזל: (כ"ג ו') אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאי למטעמותיו. והוא בהקדים משארז"ל שיעקב ועשו חלקו העולמות עשו טל חלקו עוה"ז יעקב נטל חלקו עוה"ב. עוד נקדים מפרז"ל בתהלים ע"פ יכרסמנה חזיר מיער עין של תיבת מיער היא מאותיות הגדולות שבתורה והיא רומזת על עשו הנמשל לחזיר מיער.

אפשר שזה רמז שהע"ה אל תלחם את לחם רע עין שהיא רומזת על עשו. ונוטריקון ר"ע ע"ין עשו רשע. נחש עפר יאכל. א"נ תיבות רע עין. בגי' זה הוא עשו. א"נ רע עין בגי' ארבע מאות שהם ארבע מאות גונדא דיליה ראשי קליפות. וס"ת תלחם את לחם בגי' לילי"ת. א"נ סטרא אחרא. שהם חלקם ונחלתם:

באו"א אל תלחם את לחם רע עין הוא עשו שהוא צר עין ומי שמדתו צר עין בר מינן אינו רוצה ליהנות אפי' משלו וכפי"ז כיון שראה עשו שיעקב אבינו ע"ה שהיה עושה סעודת הבראה בשביל אותו זקן אמר לו הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף וכו'. ותיבות אלו מן האדם האדם הזה כי עיף עה"ת וב' כו' בגימ' רע עין עה"א:

באו"א אל תלחם את לחם רע עין שהוא עשו כנז"ל. במלחמתה של תורה שלא תתנצח עמו כלל כיון שהוא יודע את רבו ומכוין למרוד בו לזה לא אפ' לשמוע. ואל תתאו למטעמותיו שהם הנאות עולם הזה היתרות שכבר יעקב ועשו חלקו העולמות כנז"ל והם אוכלי בשר החזיר וכל דבר שהוא אסור. אם כן צריך ליזהר מאד מאד:

באו"א אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך. פתך אכלת תקיאינה ושחת דבריך הנעימי'. באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך. אפשר לקע"ד שבא שהע"ה לרמוז לנו באמרו אל תלחם אח לחם רע עין שהוא על יצה"ר וגונדא דיליה והוא שלא תלך אחר מועצות היצה"ר לפתותך באמור לך שתלך אחר הנאות עוה"ז שמותר לך כדי שתענג נפשך במאכלים טובים ומתוקים ותתהדר במלבושים נאים ולאכול יונים ובשר תרנגולים ולשתות יין נחמדים ולטייל בגנות ופרדסים ולהרבות נשים בכתובה וקדושין ולא יש אסור בדבר. על זה בא שהמע"ה והזהירנו אל תלחם את לחם תיבות את לחם ע"ה בגי' לילי"ת.

א"נ סטרא אחרא. תיבות לחם רע עין ע"ה במ"ק. זה יצר הרע במ"ק. דע כי כל מועצות היצה"ר הוא בכדי לפתותך מדבר לדבר עד שח"ו להעבירך על התורה כולה. עפי"ז ואל תתאו למטעמותיו שהם הנאות עוה"ז כי כל מגמתו אכול ושתה יאמר לך ושתה בטוב יינך אבל ולבו בל עמך כי כן מדתו יורד ומשטין ועולה ומקטרג. אשר על כן הרחק ממועצותיו מכל וכל. עוד ארז"ל כיון שנפטר האדם מן העולם אחר שלשה ימים כריסו מתבקעת ואומרת לו טול מה שנתת בי מהנאות עוה"ז זה הוא פתך שאכלת שהם הנאות עוה"ז אתר כך בקבר תקיאנה ושחת אותיות שחת שע"י הנאות עוה"ז היתרות כנז"ל יורידהו יצה"ר לבאר שחת עי"ז ושחת דבריך הנעימים שהיו נעימים לך בתענוגי עוה"ז ולא זכרת אחריתך שסופך לרמה ותולעה. ומה שסיים ואמר באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך כלומר מי שהוא הולך תמיד אחר עצת היצה"ר ואינו מקבל תוכחה באומרו שהיצה"ר תמיד ממציא לו השכר בעין לגנוב ולגזול לשתות ולאכול ולטייל מידי דייטב ליה. ואם תאמר לו שכר מצות בהאי עלמא ליכא ועתיד הקב"ה לשלם שכר טוב לצדיקים לעוה"ב כאז"ל על פסוק להנחיל אוהבי יש וכו' להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות וכיוצא לא ישמע לך כי יבוז לשכל מליך. ודוק:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה