אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
מסכת מגילה
ארז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה. והוא בהקדים משארז"ל על פסוק ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר אליו אהיה אשר אהיה. ודרז"ל אהיה עמם בגלות זה אהיה עמם בגלות אחר. אמר משה להקב"ה דיה לצרה בשעתה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם. וארז"ל מה שנשאר מגלות מצרים ישלימו אותם בשאר גליות והם ארבע גליות גלות בב'ל מד'י יו'ן אדו'ם שהם בגי' אדר. אפשר שזה רמזו רז"ל משנכנס אדר עה"ת בגימט' ארבעה גליות כלומר לעת שיכלה גלות הרביעי שהוא אדום המר והנמהר יש' מרבין בשמחה. אותיות מרבי"ן בשמח"ה בנוטריקון רבון העולמים ישראל בנים חביבים נטע ברוכים מיוחסין מגזע שרשים. ישראל בני מלכים מלכי רבנן חכמים נבונים בעסק התורה שוקדים. נורא שמו מרוב חסדיו ראשית מחשבתו בבריאת העולם בשביל ישראל. דכתיב בראשית ברא אלהים בשביל ישראל שנקראו ראשית דכתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. נצח ישראל מרבין בתפלות מלך חונן מרחם שומע בקול הנאנחים. בקול רננות נעימות ישראל מפארין משבחין שמו ברוך הוא חונן. א"נ מרבין בשמחה בגי' הוא ישלח לנו הגואל ואליהו ומיכאל ע"ה. באו"א מרבי"ן בשמח"ה ר"ת בשבעה אדר נולד משה רבינו. (אות יו"ד מתחלפת באותיות אי'ק בכר באות אל'ף) חלק השם בשבילו מזיו שכינתו. כאז"ל בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית אורה: באו"א מרבי"ן בשמח"ה ישר' בימי נבוכדנאצר השתחוו לצלם (גל'ש) חזרו בתשו' מעולה מחל רחמנא יש' חשבו בדעתם בהשתחויתם לציץ (גל'ש) משנהנו רבים מסעודת האחשורוש נתפשו. במה שנהנו רבים מסעודת אחשורוש (אי'ק) חזרו בתשובה מעולה נתבטלה הגזירה. משה רעיא מהימנא נתעורר בתפלה. ישראל שרוים בצרה חוס במהרה. מרבי"ן בתפלת משה רבינו ישראל נענו.
בתפלת מרדכי ראש ישראל נצולו. רחמן ישר נכנעים מרבין בתחנונים בשמח"ה. חזרו בתשובה שקבלו התורה מחדש. כדכתיב קיימו וקבלו עליהם דרז"ל קיימו מה שקבלו כבר. בזכות מרדכי אסתר (אי'ק) נתלה המן ראש חלק של בניו מתחתיו. אסתר (אי'ק) מסרה נפשה רוחה בשביל - שתבטל משגזר המן חציף בהשמידנו:
באו"א מרבי"ן בשמח"ה מתחלת ראש חדש אדר בכל שנה בשנה נותנים מחצית השקל. ישראל בימי הפורים נגינתם במרומים שמחים משמחים חסדים רבים מעשים. ביום הפורים מרבים במיני מתוקים חלב יין שרף רבים נוהגים.
בימי הפורים שמחה רבה מאירה בעולם נותנת יניקות ממקור חוצבה. בימי הפורים חסדים רבים נמשכים מלמעלה בקריאת מגילה שמחה יתירה. ישראל ביישנים רחמנים מרבים חסדים ביום הפורים שולחין מנות נאים. יום הפורים רבו שמחות בשמים בארץ מהללין משבחין חסדיו נורא. מגילה ברוח הקודש נאמרה בשבע מצות שתקנו רבותינו חייבים ישראל. שלעתיד חגים מועדי' משתנים הפורים רב נהורי ישאר בחזקתו במנהגו. נוהגים ישראל בקריאת מגילה בזכר שם המן חובטין מנעלי רגליהם. שמחה נאה ביותר רב בהצלת ישראל מיד המן מורשע חציף. שכונתו היתה בהשמיד נין ישר' מהעולם רחמנא חזר מחשבתו בראשו. המן רשע בן מדתא חשב בדעתו יתלה מרדכי נין שאול. נתלה בעץ הוא ראשון בניו ממזרים חזירים מטמאים ימח שמם. המן רשע מנודה מחורם חציף בזוי בר נדה ימח שמו:
באו"א משנכנס אדר מרבין בשמחה והוא בהקדים משפרז"ל על פסוק במגילה וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך וכו'. דרז"ל שגדולת המן ונשיאותו היתה שבעים יום ולא יותר כמספר כ"ן ואחר שבעים יום נפול יפול מאגרא רמא לבירא עמיקתא אפשר שזה רמזו רז"ל משנכנס אדר כלומר אותיות אד'ר בחלוף אותיות אי'ק בכ'ר אות אל"ף באות יו"ד אות דל"ת באות מ"ם אות רי"ש באות כ"ף הם בגי' שבעים. והוא כיון שעברו הע' יום ובטלו וימחה זכרון שמו מן העולם באותה שעה ישראל מרבין בשמחה. אותיות אד"ר במלואם אותיות שניות לי"ל בגי' שבעים לרמוז כנז"ל. עוד על פסוק אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וכו'. דרז"ל גדולת המן על העץ. אפ' שזה רמז הכתוב אחר הדברים האלה גדל שאות דל"ת נתגדלה עד מאד והיא במילואה וצועקת והוא בגימטריא המן ובניו על העץ. באופן אחר שאותיות גד'ל נתגדלו במלואם כזה גימ"ל דל"ת למ"ד בגי' העץ נאה ויאה להמן ובניו כן יאבדו אויבי ה' ע"ה: