אור ברסלב
אהבת דוד (מאירוביץ) אהבת דוד דרוש יב

אהבת דוד (מאירוביץ)· רבי שלום דוד מאירוביץ

אהבת דוד דרוש יב

אהבת דוד דרוש יא

דברי מוסר ודרוש של פסח:

הנה אנו מתחילין בסדר הגדה של פסח הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא וכו'. יש להבין מתחלה מדוע סידרו הא לחמא בלשון ארמית ומדוע קודם כל הסדר קבעו זאת. עוד יש להבין מדוע אמרו הפוסקים (בש"ע) מנהג לקנות חטים לחלקם לעניים האמת המנהג הוא מירושלמי הלא בכל יום החיוב ליתן צדקה. ובפרט ביו"ט אחר גם כן החיוב ליתן לעניים. מדוע קבעו דוקא בפסח. עוד יש להבין הפסוקים מתהלים בצאת ישראל ממצרים וגו' מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אדון חולי ארץ וגו' עד גמירא מאי שאלה מה לך וגו' ומאי תשובה מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב מדוע לא אמר אלוה ישראל מדריגה גדולה וגם מדוע לא אמר אלוה אברהם או אלוה יצחק: הנה ידוע מה שכתב הבינה לעתים על פסוק ויגדל משה וגו' וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויאמר לרשע למה תכה רעך וגו' ויאמר אכן נודע הדבר לפלא היה למשה רבינו איך פחד שנודע הדבר הלא ה' עמו ומה אמר אכן נודע הדבר ואמר הגאון הנ"ל כן כי משה לא ידע מדוע סובלים ישראל צרות לעבוד עבודת פרך. עד אשר אמר אראה בסבלותם כלומר מדוע המה בסבלותם והנה כאשר ראה אשר איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ועוד ענה לו בחוצפה כזה מי שמך לאיש כלומר חשוב או שר ושופט עלינו אז הבין אשר עם קשה עורף המה וגם חסר להם מדת האחדות אז אמר אכן נודע הדבר. כלומר נודע לי החסרון שלהם ורשעתם על זאת מחוייבים להיות בגלות המר כי עיקר גלות מצרים היה רק על הכנת קבלת התורה ולקבלת התורה צריך מדת אחדות. וחלילה לא יהיה להם סוף מן הגלות בזה האופן: ומצינו (בגמ' חולין ז') ר' פנחס בן יאיר שפגע בגינאי נהרא וא"ל גינאי חלוק לי מימך וכאשר לא רצה לחלוק מימיו א"ל ר' פנחס אם אי אתה חולק לי גוזרני עליך שלא יעבור בך מים לעולם וכמו כן מצינו אשר הים לא רצה לקרוע כמבואר במדרש משום שלשה טעמים לא רצה לקרוע הטעם הראשון מפני שגם הים עושה רצון הבורא כמו טעם של נהר גינאי. הטעם השני מבואר במדרש שאמר הים אני הבכור נגד ישראל שאני נברא מקודם עיין במדרש הטעם השלישי מפני שהללו עובדי עבודת כוכבים והללו עובדי עבודת כוכבים ועל שלשה טעמים אלו יש לסתור אחת גם לים היו יכולים לומר אם לאו לא יעברו בך מים לעולם. כי צדיק מבטל גזירת המקום וגם על הטעם שהוא בכור יש תשובה על זה כי ישראל נקראו בכורים כמו שאמר הקדוש ב"ה בני בכורי ישראל כי בעת שאבק שר של עשו עם יעקב הסכים על הבכורה ועל הברכות כי אמר השר ליעקב לכן לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל. כי שם יעקב מכונה על עקבונו אשר לקח ממנו הכל בערמימות ואח"כ הסכים לו שר של עשו וקיים לו המכירה מבכורה והברכות וקרא לו שמו ישראל לכן אנחנו נקראים מאז הבכורים ובאמת הארץ וכל הברואים נבראו הכל בשביל ישראל וישראל המה הבכורים מכל הנמצאים ומעת הזה נשאר לחוק לישראל ובזה בטל גם טענת ים שאמר אני נברא מקודם ובאמת לא כן שישראל המה קודמים לכל הברואים וזה כונת דוד המלך ע"ה שאמר שיר למעלות וגו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אלא תיקרי אדם אלא אדום זה שר של עשו אזי חיים בלעונו כל בעלי החיים שאומרים אשר המה הזקנים. אזי המים של ים שטפונו בטענה זאת ועוד תנאי התנה הקב"ה עם הים במעשה בראשית לקרוע לנו וזה כונת הפסוק בצאת ישראל ממצרים. כלומר שהיו ישראל דומה למצרים שעבדו עבודת כוכבים וכו'. מה לך הים כי תנוס הלא אתה הבכור שנבראת מקודם אמר הים שני תירוצים אחד מלפני אדון חולי ארץ שברא ארץ והיה תנאי מפורש קודם המעשה לקרוע לפני ישראל (עיין דברי חז"ל על פסוק וישב הים לאיתנו) ועוד ההופכי הצור אגם מים שיכול לעשות מיבשה ים ומים יבשה ומה אעשה אם יגזור עלי שלא אעבור לעולם כמו מעשה דפנחס בן יאיר שאמר לנהר גינאי:

והנה כאשר עיקר גאולת מצרים היה בשביל האחדות. לכן קבעו לרחם על עניים ולחלקם חיטים וגם קודם כל מעשה הסדר קבעו ענין מצדקה וקבעו לומר הא לחמא מקודם להזכיר לבני ביתו פן יש עניים שלא אכלו ולהכניסם בביתם (ועל דרך הלצה קבעו לומר הא לחמא בלשון ארמית מחמת בני ביתו אשר דלתותיו סגורים וזועק כל דכפין. פן יקטריגו המלאכים על זה ולכן קבעו בלשון ארמית כדי שלא יבינו. כי המלאכים אינם מבינים בלשון ארמית ועיין ספר מעשי ה' טעם טוב על לשון ארמית) והנה ידוע אשר כנגד ד' לשונות של גאולה תיקנו ארבע כוסות. כדי להראות אשר הגאולה לא היה עוד בשלימות. כי עיקר הגאולה תהיה לעתיד כמו שנאמר ובא לציון גואל היינו גאולה אחת. כי באמת עד עתה לא היה רק דרך פקידה ולא גאולה עצמית (עיין בספר קול יעקב על זה):

כמו כן אנחנו מחוייבים לראות בימי הפסח שהעניים לא ירעבו חלילה ובפרט להיות זריז בשמירת החמץ ויפה אמר הגאון ר' אליהו שי"ק בעל המחבר ע"א על המדרש שומר מצוה לא ידע דבר רע זו אסתר שעסקה בביעור חמץ על פי כתבי האר"י ז"ל מובא בבאר היטב מי שנזהר בחמץ בפסח בזריזות לא יקרה לו שום חטא כל השנה ולכן אסתר שעסקה בביאור חמץ והיתה נזהרת בזה חשבה שבודאי כולם זריזים בזה ואיך יקרה להם חטא לכן לא ידע דבר רע:

על כן החוב על כל אחד להשגיח על בני ביתו ונזכה לגאולה אמיתית אמן:

תוכן העניינים

אהבת דוד (מאירוביץ)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה