אור ברסלב
אהבת דוד (מאירוביץ) אהבת דוד דרוש טו

אהבת דוד (מאירוביץ)· רבי שלום דוד מאירוביץ

אהבת דוד דרוש טו

אהבת דוד דרוש יד

הספד מר על הרב הגאון וכו' ר' בנימין זצללה"ה אב"ד דק"ק וואלקעמיר בשנת תרכ"ט:

במ"ק (דף כ"ה) אמרינן כי נח נפשיה דרבינא פתח ההוא ספדנא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר ונשים לילות כימים על מי שמשים לילות כימים. לפי פשוטו הוא קאי על רבינא אשר שם לילות כימים שלמד כל הלילה יש להבין מדוע אמר תמרים הניעו ראש לשון המר על צדיק כתמר ואחר כך אמר ונשים על מי קאי: הנה ידוע אשר החיוב להספיד ולשמוע ההספד הן על הלומדים והן על ההמון והחילוק בין השומעים הוא כן האיש הצדיק הולך לשמוע ההספד אך לבכות על צדיק אשר מת דוגמתו. על דרך מאמר חז"ל מת אחד מהחבורה ידאג כל החבורה כולה אבל האנשים ההמונים גם המה מחויבים לבכות. כי ידוע אשר צדיק מת בשביל רעה העתידה לבוא או בשביל הרעה שהיא צריכה להיות והצדיק הוא במקום קרבן. ומי יחוש על זאת רק ההמון.

כי צדיק מצרה נחלץ וזה היה כונת הספדן על רבינא תמרים היינו הצדיקים המכונים בשם תמרים אתם הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים על מי שמשים לילות כימים כפשוטו הוא קאי על רבינא אשר שם לילות כימים שלמד כל הלילות וגם הוא קאי על ההמון. כי באמת המה מחויבים לבכות בשביל הרעה העתידה לבוא. כי בשביל הרעה נאסף הצדיק. כי הצדיקים המה במקום הקרבנות לכפר וזהו כונת נשים לילות כימים היינו אנחנו ההמון נבכה כל הלילה על מי שמשים לילות כימים הצרות העתידות לבוא המכונים בשם לילה ואפילה המה מהפכים לאור לימים. כי הקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה בין כך ובין כך הכל כולנו מחויבים לבכות בין הלומדים ובין ההמון:

והנה קבע הפייטן בסליחות סדר הנוסח פדינו ממהומת מות ואחור בל נסוגה. כונת הפייטן כן הוא הנה כאשר רואה איש הזקן שמת אחד לעת זקנותו אזי בודאי כל יום מחכה ע"ז ופחד המות תמיד לנגד עיניו והוא כדרך דוגמא אם איש מכה לריעו בפניו וכאשר רואהו בעיניו לא כל כך גדול הפחד. כי הוא חושב תמיד על זה. אבל לא כן אם יכה איש את ריעו פתאום ועוד זורקו פתאום מביתו הלא הפחד עד אין שיעור כן דרך דוגמא איש המת פתאום בשנים הבינונים. וזהו כונת הפייטן פדנו ממהומת מות היינו ממיתה פתאומית ואחור בל נסוגה כלומר בל תקחנו קודם זמננו: כן מורי ורבותי הנה כאשר מת מורינו הרב הגאון ר' בנימין זצללה"ה אשר לא היה עוד זקן ומת בלי זמנו עליו נוכל לאמור נשים לילות כימים על מי שמשים עצמו לילות כימים כי מעודו לא יישן כל הלילה וגם לא אכל סעודת קבע אם לא סיים מסכת אני שמשתי אותו והכרתי אותו על נכון וכעת בא אלי השמועה פתאום כי מת צדיק כזה ואיך לא נבכה:

הנה מצינו גבי יוסף הצדיק בעת שראה בנימין אחיו כתיב ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך אמרו חז"ל שבכה על בית המקדש שעתיד ליחרב שיהיה בחלקו של בנימין ואיך לא נבכה על האיש הצדיק הזה הלא ידוע מאמר חז"ל קשה מיתת צדיקים יותר משריפת בית אלהינו ואם יוסף בכה על צואר בנימין אחיו על חורבן שיהיה רק בחלקו ואיך לא נבכה על אחינו ומורינו הרב הגאון ר' בנימין זצללה"ה אשר הוא גופא היה בית המקדש ובאמת היה ידיד ה':

הנביא היה בוכה ואמר כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל בחוץ כונת הנביא הוא כן. כי יש שני מיני צדיקים אחד הוא איש כללי העוסק בצרכי הכלל והכל צריכים אליו אם לתורתו או לעצתו וצדיק כזה יהיה מכונה בשם החלון המאיר לבית. כן צדיק כזה מאיר לארץ ולדרים עליה ועוד יש צדיק אחר אשר לא מש מתוך אוהל של תורה ועוסק בעבודת ה' ותורתו. ואינו יודע בטיב העולם צדיק כזה הוא מכונה בתואר ארמון והנה מקודם מת הצדיק הרב הגאון ר' אברהם שמואל זצללה"ה אשר היה לכל באי עולם כחלון המאיר לבית. ואחריו מת הצדיק הרב הגאון ר' בנימין זצללה"ה אשר כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ועבודה הוא נמשל כארמון כבית המקדש ואחריהם עוד לא שככה חמת המלאך המות עד אשר מתו כמה עוללים ויונקים וזה היה מקונן הנביא ואמר כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מבחוץ. והכל עברו עלינו בשנה הזאת כקינת הנביא וזה הוא רק מחמת שלא בכינו כדין על הצדיקים לכן מתים בנים קטנים הביטו וראו אפילו רוצח גמור ההורג נפשות בכל זאת הוא רחמן על בניו ואנחנו גזלנים ואין אנחנו מרחמים אפילו על בנינו הקטנים לבכות ולהתאונן על מיתת הצדיקים למען להחיות בנינו ולכן לכל הפחות בודאי החיוב עלינו להרים קול ולבכות בהספד מר כזה: הנביא ירמיה אמר כה אמר ה' אנוש לשברך נחלה מכתך אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך לדעתי המתקת הכתוב כן הוא כי כאשר יבוא הרופא לחולה גדול אזי יבחננו בכור הבחינה אם יחיה מחולי זה והנה כאשר יהיה לו המחלה זו פעם ראשון. אזי בקל יכול לרפא אותו אבל לא כן אם יהיה לו עוד מכה על המכה הראשונה וחולי על חולי אזי בכבידות ירפא אותו ויצילו ואם יהיה לו פעם שלישי אזי אין מעמיד אותו אפילו על כור מבחן. כי הוא מייאש מלרפאותו כן מקונן הכתוב אנוש לשברך כלומר האנוש היינו החולי הוא על שברך הישן נחלה אם כעת עוד חולי על מכתך השני אין דן דינך למזור כלומר לא כדאי להעמידך ולדון אותך למזור כי רפואות תעלה אין לך כן בודאי אנחנו מורי ורבותי הנה מתחלה מת הרב הגאון ר' שלמה קלוגער. והשני הרב הגאון ר' אברהם שמואל. וכעת השלישי נפטר גם הרב הגאון ר' בנימין בשנה הזאת. הוא שנה של חושך ואפילה ואיך לא נבכה. וחלילה כעת אין דן דיננו למזור. ומה נעשה דרא דיתמי ויתמי דיתמי:

אמר ירמיה הנביא באיכה כלה ה' חמתו וגו' ויצת אש בציון ויהרוג כל מחמדי עין הנה מתחלה שפך חמתו על עצים ואבנים וכיון שהצית אש בציון ושרף בית מקדשינו ועם כל זה אין לנו כפרה בלתי אם ויהרוג ה' כל מחמדי עין אלו הצדיקים שבדור:

עוד אמר הנביא קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו יש להבין זאת וגם יש להבין מאמר חז"ל אמר רב לשמואל בר שילת אחים לי בהספדאי דהתם קאימנא וגם יש להבין מאמר הנביא אל תבכו למת בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד הנה ידוע כי מתות צדיקים יש על שני אופנים הא' שלא יראה ברעה העתידה לבוא לעולם הב' בשביל שלא יהיה רעה לעולם והנה הנפקא מינה כן הוא אם שימות הצדיק כדי שלא ירא ברעה אזי לא יולד צדיק אחר הן הצדיק זה מת כדי שלא יראה ברעה ואיך יולד צדיק אחר כמוהו שיראה ברעה ואם להגין שלא יהיה רעה לעולם אזי בודאי נולד צדיק אחר והנה כאשר נולד צדיק אחר אז ראיה שבודאי לא יהיה רעה. לכן אמר הנביא אל תבכו למת. כי אפשר כמת כדי שלא יראה ברעה בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד בראותינו אם מת צדיק ואחר לא נולד ומוכח מזה אשר מת כדי שלא יראה ברעה העתידה לבוא בודאי צריכין אנו לבכות:

לכן אמר הנביא קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם בראותה כי איננו כי לא נולד צדיק אחר שיהיה ממלא מקומו: וזה היה כונת רב לשמואל בר שילת אחים לי הספדאי במה לבכות דהתם קאימנא כלומר הואיל דהתם קאימנא ולא יהיה ממלא מקומי בודאי בשביל שלא אראה ברעה העתידה לבוא על ישראל והמה מחוייבים לבכות על צרת עצמם וזהו כונת הגמרא אוי לדור שאבדו מנהיגיו שלא יהיה ממלא מקומם לכן על זה בודאי צריכין לבכות אם אבדו. כלומר שלא נולד צדיק אחר וזה בודאי הוא אבידה דלא הדר:

אמרינן בגמרא רבי מאיר כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה עומדין אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו כונתו כן הוא כי האיש הלומד על מנת לקבל פרס או שלא יצרך לעסוק בעבודה ויהיה רב או שארי ענינים בודאי לא שייך עליו לומר ועושה נחת רוח ליוצרו בעמלו בתורה אבל לא כן מי שעמל בתורה אך לשמה ולא לשום דבר בעולם. עליו שייך לומר עושה נחת רוח ליוצרו לכן אמר אשרי מי שגדל בתורה כלומר שהוא גדול ובכל זאת עמלו רק בתורה ולא לשום דבר אזי הוא עושה נחת רוח ליוצרו בודאי עליו הכתוב אומר טוב שם משמן טוב:

כמו כן רבותי על הרב הגאון ר' בנימין אני מעיד אשר עמלו היה בתורה רק לשמה. כי מעודו שנא את הרבנות ועליו אמר הספדן ארץ שנער הרה וילדה אוי ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי אבל העיקר אוי הוא על רקת כי אבדה כלי חמדתה. כי במקום שמת הצדיק שם עיקר הצרה. לכן גם על הרב הגאון ר' בנימין עיקר הבכי הוא רק בוואלקעמיר. אשר המה בודאי אבדו אבידה כמו שאמרו חכמינו ז"ל צדיק אבד לדורו אבד ייטיב ה' ולא יוסיף עוד ליסרנו ביסורים ויקויים בנו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים אמן: כל זה דרשתי וספדתי רק לזכרון כי אני שימשתי את הגאון הנ"ל וראיתי צדקותיו ופרישותיו לכן העליתי על הדפוס למזכרת נשמתו זכותו יעמוד לנו ולכל ישראל:

תוכן העניינים

אהבת דוד (מאירוביץ)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה