אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין
סימן קכא
פתילה בפי הטבעת ביו"כ וט' באב לנחלש בתעניתו בע"ה, ה' אלול תשל"ו. מע"כ ידידי הנכבד מוה"ר משה יעקב פערל שליט"א שלום וברכה לכוח"ט בסשצ"ג.
בדבר אמו תחיה אשר היא חלושה מאד וקשה עליה התענית ביום כפור ואירע שמתעלפת ואמרו הרופאים שבבקר תשים לפי הטבעת איזה קאפסול של וויטאמין ותוכל להתענות, הנה אם קשה לפניה כל כך עד שמתעלפת או אף קרוב לזה היינו שרואין שמראה פניה משתנות הוא כעין הא דאחזהו בולמוס דתנן ביומא דף פ"ג, ואף שהתם השינוי הוא במאור העינים מסתבר ששינוי אחר שהוא מצד מחלה אחרת שגורם התענית ג"כ הוא בדין זה, ואף שאולי שייך לחלק כיון דלא ברור החלוק יש להקל בפקוח נפש כדמסתבר.
וגם מסתבר שהכא היא בדין חולה כיון דהוא מצד חולשתה דהיא שלא כדרך אינשי בריאי, דבולמוס הוא באיש בריא אך שנזדמן שעתה אחזו רעבון גדול עד שמסתכן כשלא יאכל שזה סימניו הוא במה שכהו עיניו, וגם לא שייך להתיר לו לאכול קודם שכהו עיניו בשביל שרעב הרבה לאכול דליכא סכנה בסתם אינשי הבריאין שרעבין כשמתענין אף שיש שמצטערין הרבה שכן הוא דרך תענית שאיכא שמצטערין מעט ואיכא דמצטערין הרבה, אבל כשהוא באדם שחלש הרבה כל כך הוא בחשיבות חולה שהרי אינו כסתם אינשי שאינם חלושין שלכן אין צורך להסימן דכהו עיניו אלא בשינוי מראית פניו שהוא כעין התעלפות סגי להאכילו, וכ"ש כשאומר דמרגיש חולשה גדולה עד קרוב להתעלפות וצריך לאכול שמאכילין אותו דלב יודע מרת נפשו, וגם כיון שהוא חולה יש להאכילו הרבה זמן קודם לזה פחות מכשיעור מאחר שיודע שהוא סכנה לו להתענות וזה יותר טוב שלא יצטרך לאכול יותר מהשיעור כשיחכה עד שיהיה קרוב להתעלפות.
ועוד יש חלוק לענין תשעה באב דלאדם בריא לא שייך להתיר לו אף כשמצטער הרבה אם לא אחזו בולמוס וזה שהוא חלש כל כך שהוא חולה מותר לאכול בתשעה באב דלחולה לא גזרו רבנן כדאיתא [שו"ע או"ח] בסימן תקנ"ד סעי' ו'.
ומה שאמרו הרופאים להשים קאפסול של וויטאמין לתוך פי הטבעת ותוכל עי"ז להתענות, הנה מסתבר שליכא שום חיוב על האדם כשהוא צריך לאכול שלא יסתכן ליקח מיני סמים שלא מרפאין כלום רק לענין זה שיוכל לקיים מצות התענית ולא לעבור על הלאו אף אם נימא שהוא ודאי כאומדנא דהרופאים, וממילא אפשר שיהיה אסור זה מאיסור ליקח סמי רפואה מגזרת רבנן דשחיקת סממנים, אך אם תצטער מזה שלא תתענה ביו"כ אף שרשאה, כדרך הנשים ואף אנשים שאינם ת"ח ליכא האיסור דרפואה יהיה רשאי להשים הקאפסול לתוך פי הטבעת שאף אוכלין ממש אם היה שייך שלא דרך הפה ליכא איסור מצד התענית, ואם הרופאים אומרים שאף שהיא חלושה ליכא סכנה להתענות צריכה להשים הקאפסול לתוך פי הטבעת כדברי הרופאים שכיון שמצטערת טובא ליכא איסור דרפואה. ידידו, משה פיינשטיין.