אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין
סימן קכ
עוד בכפרת יום הכפורים, והסתכלות באשה מע"כ בני אהובי הרה"ג ר' שלו' ראובן נ"י שלו' לך ולתורתך.
מה שהקשת דביומא דף פ"ט ע"א איתא דצריכים גם ליום הכפורים ואיך כתבו תוס' בשבועות דף י"ג ע"א ד"ה בעומד דמיתה ממרקת עם התשובה לגמרי הנה נזכר שם רק שיוה"כ ותשובה תולין ויסורין ומיתה ממרקין ונמצא שיו"כ בעי יסורין או מיתה אבל לא שיסורין ומיתה צריכין ליו"כ ואפשר שאין צריכין. והא דאמר במתני' שם מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה הוי הפירוש מיתה או יוה"כ וכן סברי התוס' כאן לרבנן וכדאיתא כן במהרש"א, אבל ברש"י כאן איתא בד"ה ורבנן דשאר עבירות בלא תשובה נמי מיתה ממרקת אחר יוה"כ וא"כ מצריך דוקא מיתה ויוה"כ אבל הא יקשה עליו קושית התוס' מהא דמיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה ואולי סובר דמיתה ויוה"כ בלא תשובה ומיתה עם תשובה בלא יוה"כ מכפרין בשאר עבירות וכן יפרש במתני' דיומא אף שדוחק הלשון שם. וגם אולי יפרש כתוס' דמיתה היא גם עם היסורין והדינין ועם תשובה אין נידון עוד ביסורין אך פליג רק בזה שהוא מצריך גם יוה"כ דמשמע לן כן מיומא כקושיתך והתוס' סברי דמיתה לא בעיא יוה"כ כדתירצתי.
וביומא איכא תנאי דלא תעשה גמורה נמי נחשב מהקלות לחד תנא ולא רצו התוס' לומר דפליג אר' מתיא בן חרש שבל"ת צריך תשובה ויו"כ לכן תירצו דאף לדידיה חלוק ל"ת מעשה שבל"ת רק מקילין לו הדין ובעשה מוחלין לגמרי בתשובה לבד וכן צריך לומר להרמב"ם דפוסק בפ"א מתשובה ה"ב דגם ל"ת היא מהקלות כמו עשה ומ"מ בה"ד מחלק שבעשה מוחלין בתשובה לבד ובל"ת צריך גם יו"כ וכדהביא הלח"מ תירוץ התוס' עיי"ש.
והא דהקשת דגם בפחות מטפח הא אסור להסתכל ותהא האשה צריכה לכסות כולן מפני הסתכלות האנשים, הנה עיין בברכות דף כ"ד ע"א טפח באשה ערוה הקשה הגמ' אילימא לאסתכולי בה והא א"ר ששת דאף באצבע קטנה של אשה אסור, ומ"מ אינה מחוייבת לכסות פניה וידיה משום דעיקר האיסור הוא רק בכוונה להסתכל בה וכן הוא גם בפחות מטפח ולא קשה כלום. והנני אביך אוהבך, משה פיינשטיין.