אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן קיד

סימן קיג

הנחלש בתענית צבור אם יכול ללוות תעניתו ולפרוע יום ב' כ"ח תמוז תשי"ט טאלידא. מע"כ ידידי הנכבד מר אברהם בן ר' משה הכהן דורא ס"ט שליט"א.

הנה בדבר אחד מתעסק בצורכי צבור אשר תשש כחו באמצע עבודתו ביום התענית ונדר לפדות תעניתו בצום קול ממון ליום אחר שאינו מתעסק במלאכת הקדש שלו וגם בממון לצדקה אם שפיר עבד, ואם מותר לעשות גם לכתחלה כן, ואם אף בצום ט' באב מותר.

הנה פשוט שללות התענית ולפרוע ביום אחר אין יכולין בתענית צבור לכו"ע אף להסוברים דגם בנדר להתענות יום זה לוה ופורע דהוא רק בתענית יחיד ולא בתענית צבור שהיום גרם ויצא מזה גם קולא בשכח וטעם שמשלים התענית ואינו צריך להתענות יום אחר מדינא רק כשירצה להתענות לכפרה על שגגתו, ובתענית יחיד סתם כשהתחיל להתענות רשאי ללות כשיש לו צורך מצוה או חולשה גדולה ולפרוע ביום אחר ויצא גם חומרא שבשכח ואכל מחוייב לצום יום אחר ובנדר יום זה שפליגי אם יכול ללות וצריך להחמיר כב' החומרות שאינו יכול ללות ובשכח ואכל משלים תעניתו וגם יצום ביום אחר, כמפורש כל זה בסימן תקס"ח סעי' א' ובמג"א סק"ד עיי"ש. וא"כ מפורש שלא רק שלכתחלה אסור לעשות כן אף לדבר מצוה אלא אף כשנחלש אין שייך ללות ולשלם ביום אחר, ולא רק בתשעה באב אלא אף בכל תענית צבור. ואף בשכח ואכל אין שייך לשלם ביום אחר ורק ברוצה להתענות לתשובה על שגגתו אבל אינו מתקן בתעניתו להחשיב כנתענה התענית צבור. ומה שכבר נדר להתענות יום אחר וליתן צדקה מחוייב לקיים נדרו.

ואם נחלש באמצע עבודתו אם היא חולשה יותר מדרך בני אדם כשמתענים הוא בכלל חולי שלא גזרו רבנן אף בט' באב וכ"ש בשאר התעניות כדאיתא [שו"ע או"ח] בסימן תקנ"ד סעיף ו'. ומ"מ רשאי לכתחלה לעשות עבודתו כיון שהיא מלאכת שמים אף שבאם לא היה עובד היה יכול להתענות וכשעובד אפשר יחלש ויצטרך לאכול, ובשכור אצל אחרים אף במלאכת הרשות שהוא הפסד לאחרים נמי צריך לעבוד ואף שאפשר שע"י עבודתו יחלש ויצטרך לאכול. ומי שהוא חלוש בטבעו יותר משאר בנ"א נחשב נמי כחולה שמותר לאכול עיין במ"ב שם ס"ק י"א. והנני ידידו מוקירו ומברכו בהצלחה בעבודת ה' ובכל מעשיו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה