אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין
סימן קיג
קריאת התורה בתענית צבור כ"ז תשרי תשל"ו. מע"כ ידידי הנכבד והחשוב מוהר"ר נח גאלדשטיין שליט"א.
הנה בדבר תענית צבור מאלו שחייבין להתענות איכא מחלוקת ביני רבוותא דהחת"ס חאו"ח סימן קנ"ז סובר דהוא יום שנתחייב בקריאת התורה שאפילו אם ליכא כלל מתענים שכולם קצירי ומריעי חייב בקה"ת אך למעשה כתב שצריך מיתון קצת, וכנראה שהוא רק מחמת שאין נוהגין כן ולא ידע לזה טעם שלכן כתב שרק מיתון קצת צריך, משום דיותר נוטה דעתו שצריך לקרות אף כשליכא מתענים כלל והוא מנהג טעות, אבל בשע"ת סימן תקס"ו סק"ד הביא ממח"ב בשם מהר"מ בן חביב דאין קורין בתורה אא"כ יש רוב מתענים והכי נהוג עלמא, וטעמם נראה דאין הימים שנקבעו בהם התענית חשובים יותר מסתם ימי השנה שלכן לא שייך שיהיה חיוב בקריאת התורה מצד היום ובהכרח שהקריאה היא בשביל התענית, ואף שגם תענית צבור שגוזרין על כל צרה שלא תבוא צריך לקבוע מקודם כדאיתא בתענית דף כ"ד דבי נשיאה גזור תעניתא ולא אודעינה לר' יוחנן ולר"ל ואמר ר"ל הא לא קבלינן מאורתא והשיב ר' יוחנן אנן בתרייהו גררינן וכוונתו דבי נשיאה הא גזרו קודם להיום, ואף תענית יחיד אמר שמואל כל תענית שלא קבל עליו מבעוד יום מבעוד יום לאו שמיה תענית שם בדף י"ב וכתב הרי"ף שהוא מקרא דקדשו צום, הרי חזינן שלא שייך חשיבות תענית אלא כשמתחלה מקדישין היום לענין זה שא"כ משמע שליכא ענין תענית בסתם יום אלא ביום המשונה מסתם יום בזה שנקרא קודם שבא היום שהוא יום צום, וכ"ש בימים הקבועים מהנביאים להתענות שקדשו אותן הימים לחשיבות יום צום שא"כ שייך שקה"ת יהיה מצד היום וזה צריך לומר בשיטת החת"ס, סבר מהר"מ בן חביב שנוהגין כמותו שכיון שלא נעשה היום באיזה קדושה אלא לענין שיקובל ביום זה לרצון התענית והתפלות לפני השי"ת הוו כל הדינים שייכים להצום ולא להיום, ולמה שכתבתי דכל תענית אף מאלו שגוזרין הוא תענית רק מצד שנקבע היום מקרא דקדשו צום א"כ דמי ממש לד' התעניות ושייך למילף ממהרי"ק שרש ט' דאיירי בבה"ב שאחר פסח וסוכות לד' הצומות שלא יקרא מי שלא מתענה ורק שיש לחלק דבתענית בה"ב מי שלא מתענה אינו בכלל התענית כלל ובד' תעניות הוא תענית דכל ישראל מחיוב דרבנן וגם אסור לאכול יותר מהצורך כדאיתא גם זה בחת"ס, שלטעם זה הוא חלוק מהרמב"ח שבד' תעניות סגי ברוב כי המיעוט הרי ג"כ נחשבו מתענים דאל"כ תענית כזה לא היה מחייב בקה"ת שלכן ע"כ לומר שמיעוט שאינם מתענים נתבטלו ברוב ונחשב שכל הציבור מתענים מאחר שכולם חייבים, אבל בבה"ב שהמיעוט אינו בכלל המתענים לא שייך להתבטל דלא נעשה בבטול רוב יותר מכפי שהיה המספר לכן צריך שיהיו כל העשרה מתענים, וכיון שהמנהג הוא כמהרמב"ח לכן כשליכא רוב מתענים צריך לקרא בשחרית כשהוא בבו"ה פרשת השבוע ולא ויחל ובפרט שי"א בטור שלעולם קורין בשחרית פרשת יום. ידידו, משה פיינשטיין.