אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין
סימן יז
בעניין שאלת טל ומטר מס' יום אחר תקופת שמואל בע"ה י"ג תשרי תשמ"א לרב אחד.
הנה אקדים תחלה כלל גדול אשר קורא לדבר שנוהגין כל ישראל בדבר טל ומטר בחו"ל שהוא מיום ס' לתקופה לפי חשבון של שמואל (עירובין נ"ו ע"א) ולא לפי חשבון של ר' אדא שהוא שגגה ונמצא שכתר"ה חושב שהוא גדול יותר מכל רבותינו הראשונים והאחרונים ומכל גאוני זמננו שכולם שגגו בזה, והוא ראה שהוא שגגה, וימחול לי כתר"ה שהוא יהירותא יתרתא אף לחשוב כן וכ"ש שלא לומר ולכתוב כן. וידע כתר"ה כי כל מה שחזינן שעושין אף רק קהל גדול בישראל אינו דבר טעות שודאי נעשה זה ע"פ חכם מאחר שהוא קהל משומרי תורה ומצות, וצריך למצא טעם למה שנוהגין כן ולא נחשבו לטועים, אף אם שאר קהלות אין נוהגים כן אבל כיון שהוא קהל אחד אין לנהוג כמותם בצנעא ויש לעיין בכל דבר ודבר. אבל דבר שנהגו כל ישראל מוכרחין לעשות כמותם אף מי שחושב שהוא טעות דצריך הוא לידע שכלל ישראל עושין כדין ואף שיש לו קושיא עלייהו ואינו יודע לתרץ אינו כלום. ועיין מה שכתבתי בדברות משה על שבת סימן י' שהארכתי בבאור דברי רש"י ורמב"ם בעניני חיובים ואיסורין שג"כ מצינו שפוסקין הלכתא כמנהג וכ"ש בעניני תפלה.
אבל בענין זה ליכא קושיא כלל. משום דבמחלוקת שמואל ור' אדא לא נפסק בברור וחזינן ברמב"ם פ"ט מקדוש החודש שבכל הפרק ביאר בפרטיות כל עניני התקופה ואיך לידע החשבון אליבא דשמואל ובפ"י ביאר בפרטיות אליבא דרב אדא, אלא דלא נבטלו דברי שמואל, אך בפ"י ה"ו כתב ונראין לו הדברים שעל חשבון תקופה היו סומכין לענין עיבור השנה בעת שב"ד הגדול היה מצוי ומסיק לפי שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון והוא קרוב מן הדברים שנתבארו באצטגנינות יותר מן חשבון הראשון. הרי מפורש רק שהוא האמת יותר מן הראשון וקרוב באיצטגנינות יותר מן חשבון הראשון שלשון זה הוא רק שיותר נוטה כן אבל לא שחשבון הראשון בטל, ולכן תיכף בה"ז הזכיר שני הדעות שמשמע שצריך להתחשב אם אפשר לשני הדעות. ועיין בהפירוש בפ"ט ה"ג שהקשה אליבא דשמואל דיתחייב מזה שתהיה התקופה אחר שנים רבות באייר לפי שיתקבץ מכל מחזור שעה ותפ"ה, ומתרץ דנאמר דכן הדין אבל עד יבא מורה צדק ויודיענו מה יהיה הדין בזה העת המאוחר, הרי אף שהוקשה לא אמר על שמואל שטעה ושגג אלא שמ"מ אין לחוש לזה וגם שמואל ידע מזה ולא חש לזה שלא ידעינן כשיבא עת המאוחר, וא"כ הרי רואה כתר"ה שאין בזה שגיאה ושגגה וטעות. ולכן לענין טל ומטר שאין התחלת לומר טל ומטר הכרח דוקא ליום זה אלא שמשם ואילך טוב שירד מטר ברוב השנים לכן קבעו לומר טל ומטר מיום ההוא משום שאין לשנות בהשנים, וכיון שהתקופה לחשבון דשמואל היא יותר קלה מהחשבון דר' אדא וגם שמואל היה מריה דבבל יותר מר' אדא נהגו שם כשמואל, וגם כיון שלא הוזכר שרב פליג עליו משמע שגם רב היה נוהג כשמואל, ואנן דאמרינן נמי רק אחר ס' לתקופה אינו לפי צורך מדינותינו אלא דאזלינן בתר בני בבל והם הא היו נוהגין מיום ס' לתקופת שמואל כמפורש ברש"י תענית דף י' גם אנו צריכין לנהוג כן. והנני מברכו באהבה לחג שמח, משה פיינשטיין.