אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין

סימן פט

סימן פח

בדבר י"ג מדות אם מחוייבים לענות כששומע מצבור אחר שכבר התפלל ואם מפסיק באמצע למודו ז' מנ"א תש"ל. מע"כ ידידי הרה"ג מהר"ר אפרים גרינבלאט שליט"א.

ובדבר אם אלו שכבר התפללו שומעין שאומרין הקהל י"ג מדות מחוייבין לענות עמהם, לא ראיתי בעניותי דבר בזה, דלכאורה איזה חיוב יש להיות דל"ד למה שמחוייבין לענות קדושה בכל פעם ששומעין כדכתב הרמ"א בסי' קכ"ה סעיף א' מתשובת הרשב"א דמי שאמר סדר קדושה ובא לבהכ"נ ומצא צבור עונין קדושה חוזר ועונה עמהן, דהתם מאחר שהצבור מקדשין השם איך יוציא עצמו מן הצבור, והא טעם זה איתא בקרא ק"ש ונכנס לביהכ"נ ומצא צבור שקורין ק"ש שצריך לקרות עמהן פסוק ראשון כדאיתא בש"ע סימן ס"ה סעיף ב', ולכתחלה טוב שיקרא כל ק"ש עמהם כדאיתא בסעיף ג'. ובקדושה איכא עוד טעם שהוא גם מדינא, דק"ש הא איכא חיוב קבוע שיקרא פעם אחד שחרית ופעם אחד ערבית ויותר אינו מחוייב וגם אינו בחשיבות ק"ש כלל אלא כקורא בתורה כדאיתא שם בלשון הש"ע בסעיף ג' ויקבל שכר כקורא בתורה, לכן חיובו לענות עם הצבור הוא רק שלא יראה כאלו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חבריו, אבל מדינא לא שייך עוד קיום מצות ק"ש, אבל בקדושה כל חיובו הוא לקדש שם שמים באמירת קדושה ובעניה לברכו הוא כשאיכא צבור שמקדשין וליכא שום שיעור בין לקולא שליכא שום חיוב על גופו של האדם לילך לביהכ"נ בשביל אמירת קדושה בין לחומרא שאפילו מאה פעמים מקיים מצות קדושה ממש כמו בפעם ראשון, ונמצא שמדינא מוכרח האדם לומר קדושה עם הצבור בכל פעם כפעם הראשון, מה שאין זה בק"ש. אבל בי"ג מדות לכאורה ליכא ב' הטעמים, ואף שבסימן תקס"ה סעיף ה' לענין דאין היחיד רשאי לומר י"ג מדות דרך תפלה ובקשת רחמים איתא משום דדבר שבקדושה הם, לא מסתבר שיהיה זה גם לענין חיוב לומר הי"ג מדות, דהא אין אומרים הי"ג מדות לכוונה לקדש בזה שם שמים ולספר שבחיו כמו קדושה וקדיש וברכו, אלא שאומרים לתפלה שירחם עלינו במדות הרחמים שלו, וא"כ שייך זה רק לאלו המתפללים ומבקשים רחמים, וכיון שהוא אינו מתפלל עתה עמהם הרי לא שייך לו להזכירם. אבל מנהג העולם הוא להזכירם ומסתמא יש להם מקור ע"ז. וטעם יש לזה דהוא להטיב להצבור המתפללים שאף שיש להם עשרה האומרין, מ"מ כשיש יותר עם האומרים הי"ג מדות מתעוררין הרחמים מהשי"ת על הצבור המתפללין ביותר, ולפי המנהג יש גם להפסיק מלמודו ולענות עמהם הי"ג מדות. ולהפסיק כשלומדים תורה ברבים מסתבר שאין להפסיק.

ואם הוא ממקום שאין אומרים וידוי וי"ג מדות קודם נפ"א ונזדמן לו להתפלל במקום שאומרים וידוי וי"ג מדות, ודאי צריך ג"כ לומר וידוי וי"ג מדות כמנהגם שאוסר לשנות מנהג ביהכ"נ שמתפלל בו כדתנן בפסחים דף נ' ואל ישנה אדם מפני המחלוקת, וגם בכל מקום מהנוסח שאפשר להכיר שאינו עושה כמנהג המקום מוכרח לנהוג כמנהגם, וגם אולי איכא גם משום לא תתגודדו.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה