אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין

סימן מו

סימן מה

בדבר להוציא בשבת חגורה ע"י לבישה על העניבה שקורין טיי ועל החלוק שסמוך לגוף י"ז שבט תשכ"ג. מע"כ ידידי מוהר"ר אהרן וויינמאן שליט"א.

בדבר לחגור החגורה שצריך לה בביהכ"נ בשעת התפלה להוציאה מביתו בשבת ע"י שיחגרנה על העניבה שנקרא טיי מצד שהחגורה תאחוז אותה במקומה איני רואה שום היתר, דהא אין זה הדרך של אחיזת העניבה וממילא אין זה אופן התכשיט, דהעניבה אינו בגד אלא תכשיט ואם לא יהיה עליו כאופן שנושאין התכשיט לא שייך להתיר, דרק בהפסק בגד מותר ללבש עוד חגורה כדאיתא בתוס' שבת דף נ"ט משום שכן הדרך ללבש חגורה על גבי בגד ליפות לבישת הבגד בהחגורה, אבל על תכשיט העניבה שאין הדרך לאוחזה באופן חגורה אין להתיר.

וללובשה על החלוק שסמוך להגוף נמי אין להתיר כיון שליכא בלבישה זו ענין יפוי הלבישה דהחלוק שלא איכפת להאדם ביפוי לבישת חלוקו שעל בשרו שעיקר הלבישה הוא מצד הזיעה, ורק כשהיה צורך מצד הפסק מלבו להערוה נעשה ממילא מלבוש שהרי אי אפשר היה בלא מלבוש דחגורה, אבל כיון שבשביל זה הא חגורים אנחנו במכנסים שמפסיקין שפיר כדאיתא בתוספות שבת דף י' לכן אין החגורה מלבוש אלא כשהוא ליפות את לבישת הבגד שלא שייך זה בהחלוק שעל בשרו. וגם לבד זה הרי חגורה החלוק במכנסים התחתונים. ולכן אם אינך רוצה לילך בחוץ עם החגורה על הרעקל מוכרח אתה להביא לביהכ"נ שתתפלל בו בעש"ק את החגורה שאתה צריך לה בשעת התפלה למחר.

ובדבר לשלח מכתבים עש"ק ע"י הבי דואר במדינתנו, הנה במקומות שמצויין יהודים שעובדים שם כמו בנוא יארק וברוקלין, אף שעכ"פ הם המיעוט כי הרוב הם נכרים, וגם הרבה מהיהודים שעובדים שם הם שומרי שבת ונמצא שהיהודים מחללי שבת שיש לחוש שיגרמו להם חלול שבת הם מיעוט קטן, מ"מ כיון שעכ"פ מצויין יהודים שעובדים שם מן הראוי להחמיר, אף שאין ידוע איסור ברור בזה כיון שהרוב ליכא בזה גרם חלול שבת דיש לכאורה למיזל בתר רובא. ובמקומות שאין מצויין יהודים העובדים שם אף שיש לחוש לאיזה יחידים מיהודים שעובדים שם איני רואה שיצטרכו להחמיר לפ"מ שהלכה כב"ה בשבת דף י"ט, כיון שהוא מיעוט שאינו מצוי. ידידו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה