אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין

סימן מה

סימן מד

בדבר משקפים שנקרא פוטגור ובדבר אחד שטעה ואמר שהכל על כוס יין של קידוש כ"ד טבת תשל"ב. מע"כ ידידי הנכבד מוהר"ר נחמן יוסף טווערסקי שליט"א.

הנה בדבר זכוכית של משקפים שנקרא פוטגור שנעשו באופן זה דכשהולכים בשמש הם כמו משקפי שמש וכשהולכים בצל נעשה בחזרה משך רגעים בהיר כזכוכית רגילות של משקפים איני רואה בזה איסור לא משום צובע ולא משום מתקן מנא, דהא לא נצבע כלום מדבא מראה הראשון בחזרה וכן חוזר חלילה כמה פעמים, דאף אם ניתן לשם דבר שנכנס על הזכוכית ובאמצע איזה צבע המכסה הרי לא מצביע את הזכוכית אלא שמכסה אותה, ומתקן מנא ודאי לא שייך דהא כן הוא עשיית המנא שמתכסה בשמש ומתגלה בצל.

ובדבר אחד שטעה לאמר שהכל על כוס יין של קידוש אם יצא ידי קידוש, הנה פשוט שיצא כמפורש [או"ח] בסימן רע"א סעיף ד' שאם היו יין תחלה אינו אומר אלא קידוש בלבד בלא ברכת היין, אף שנמצא דלא בירך בעשיית קידוש בפה"ג ומה שבירך תחלה הא היה על שתייתו אז שלא היה צריך קידוש, אלמא דלא בשביל הקידוש הוא ברכת בפה"ג אלא על הנאתו בשתיה, ואף לפ"מ שמשמע ברש"י עירובין דף מ' ד"ה ליתביה לינוקא שכתב דכל הטעימה שצריך בכוס של קידוש וכדומה הוא משום דגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר, שלשון זה משמע דברכה לבטלה לא הויא, והוא מטעם דעל זה גופיה שעושין קידוש וכוס של ברכה על היין שייך לברך בפה"ג ולא רק בשביל שתיה שייך לעשות ברכה, דלכן רק משום דגנאי הוא לכוס שלא יהנה אדם ממנו צריך לטעום ומה שמסיק רש"י לשון שתהא ברכת היין דבפה"ג שלא לצורך מוכרחין לומר דכוונתו דהגנאי הוא משום שנראה לאינשי שהוא שלא לצורך. ונמצא שלרש"י עצם קידוש שהוא על היין מחייב שיברכו על היין בפה"ג עכ"פ אף לפ"ז לא שייך הברכה להקידוש אלא שמברך על הצורך ליין בקידוש, ולכן מה איכפת לן לענין הקידוש אם בירך שהכל דהוא לענין השתיה והרי יכול לשתות אף בשהכל, ואף לרש"י עירובין [דף מ] שמסתבר דכיון דאיכא מצוה לקדש על היין דוקא לא יצא בשהכל בכוס קידוש וכוס של ברכה דהא צריך דוקא יין לזה, מ"מ ודאי יודה רש"י שברכת בפה"ג לא יהיה עיכוב לענין הקידוש אך לרש"י היה צריך לברך בפה"ג אחר ברכת הקידוש, אבל לדינא לא ראיתי מי שמביא דברי רש"י אלו שלכן אין לברך בפה"ג מאחר שיכול לשתות גם בברכת שהכל שבירך. ומסתבר לדינא שאם אחד שכח והתחיל בברכת קידוש בלא בפה"ג ונזכר עד אחר ששתה הכוס שג"כ יצא ידי קידוש.

ובדבר הפיכת הפנים בשעת אמירת בואי בשלום הנה ברובא דרובא בתי כנסיות שהיו במדינותינו היה הפתח במערב ולא היה סתירה למעשה ולכן יש שאמרו שהכוונה היתה למערב משום שהשכינה במערב ואף שהיציאה היא לכבוד השבת אולי מכיון שאמרינן ביום השביעי התעלה וישב על כסא כבודו שקאי על השבת א"כ גם היא במקום השכינה שהוא במערב, ויש שבשביל זה דהוא לשבת דלא מצינו מעלת מערב לכן הוא להפוך לפתח, והטעם בשביל האבלים אינו כלום, ואם נמצא שהפתח אינו בצד מערב מסתבר לע"ד להפוך למערב, ואיך שעושים כיון שהכוונה לכבוד השבת קדש הוא טוב אף שלע"ד אין ענין פתח שום טעם אם לא מטעם דנראה כמתכוונים לצאת. משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה