אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן כ
במחילת הכהן בשני ובחמישי במדינותינו כ' מרחשון תשכ"ט. מע"כ ידידי מהר"ר מנחם מענדל פרידמאן, שליט"א.
הנה בדבר ביהכ"נ שאין שם לוי שנמצא שלכהן יהיה בכל קריאה שתי עליות אם מחוייבין כן או שרשאין לקרות גם לישראל כשרוצין ולפעמים יש גם צורך לקרא לישראל שיש שני חיובים ביום חול אף בלא יצאו הכהנים.
הנה מעצם הדין הא יש לקרא לכהן כשהוא בבית הכנסת וכשאין לוי קורא גם במקום לוי ואין בזה שום חשש ברכה לבטלה ושלא לצורך דהא כן אמר אביי בגיטין דף נ"ט לפירוש התוספות והרא"ש והטור וכל הפוסקים ואף רש"י בעצמו פי' כן בגיטין וא"א כלל לפרש בגיטין שכהן אחר יקרא במקום הלוי דהא מתרץ הגמרא שלא יקשה על אביי מר' יוחנן דכהן אחר כהן לא יקרא דאביי דאמר דאין לוי קורא כהן הוא דוקא אותו כהן עיי"ש, ודעת רש"י בכתובות דף כ"ה שכהן אחר קורא במקום לוי הוא דעת יחיד וסותר דברי עצמו וגם שקשה עליו מהגמרא ולכן לדינא אין לחוש לזה כלל. ורשאין אף לכתחלה לקרא לכהן אף שיקרא שתי פעמים, וגם מחוייבין לקרא לכהן אף שיקרא שתי פעמים כי אסור לישראל לקרא במקום כהן.
אבל למעשה הוא דוקא בשבתות ויו"ט מוכרחין לקרא לכהן ראשון אף שיקרא שתי פעמים כי אסור לישראל לקרות ראשון כשיש כהן בביהכ"נ, אבל בשני ובחמישי דמדינא דגמרא הא א"ר מתנה בגיטין שם [דף נ"ט] דכיון דלא שכיחי רבים משום דטרידי במלאכתן רשאי ישראל לקרא ראשון, ורק שהתוס' בשם פר"ח כתבו דלדידן שכיחי בבו"ה כמו ביו"ט שלכן אסור, וא"כ עתה במדינתינו שבעוה"ר לא שכיחי כלל אינשי בב' וה' ברוב בתי כנסיות שאף שומרי תורה ממהרין למלאכתן הרי יש להיות כמו בזמן הגמרא, דהא לא מצינו שהר"ח או גאונים אחרים תיקנו להוסיף על דין הגמרא לאסור בתקנה קבועה גם בבו"ה לקרא לישראל ראשון כשיש כהן שנימא לא פלוג כמו שאמרינן בשבתות ויו"ט שליכא חלוק בין ביהכ"נ גדול לביהכ"נ קטן, אלא שאמר זה מחמת שמעצם הדין כיון דלדידן שכיחי בבו"ה כמו ביו"ט אסור לכן כיון שבכאן בכל המדינה ואולי גם בכל המדינות לא שכיחי אינשי בבו"ה יש להתיר.
אבל ברא"ש גיטין [נ"ט] כתב רק שיכול הכהן לחלוק כבוד לרבו ולגדול הימנו בבו"ה וה"ה פשוט שיכול להרשות לקרא לכל ישראל שירצו וכן משמע בגמרא דהא לא קאי ר' מתנה אמתני' אלא על הא דאמר אביי בשם מר דבביהכ"נ אין הכהן רשאי לחלוק כבוד אף לרבו ולגדול הימנו שלא שנו אלא בשבתות ויו"ט דשכיחי רבים אבל בבו"ה לא, וכן הוא בטור. ולכן בלא רשות הכהן אסור אף בבו"ה וברשות הכהן רשאים לקרא לישראל בבו"ה וה"ה לר"ח אף כשלא יצא הכהן, אבל בשבתות ויו"ט אף כשנותן רשות אינו כלום וכל זמן שהכהן בביהכ"נ אסור לקרות לישראל. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.