אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן יט
באין כהן ואיכא לוי איך להתנהג, ובדבר בעל קורא אחד שמביט בחומש ורואה הטעמים ואומר שאח"כ קודם שקורא מביט בתורה אם מותר להיות בעל קריאה י"ט אלול תשכ"ח. ידידי הנכבד מו"ה ר' אליקום געצל נוסענבוים, שליט"א.
בדבר המחלוקת בביהכ"נ כשאין כהן בביהכ"נ ואיכא לוי איך צריכין להתנהג. הנה הדין אליבא דהרמ"א שכן נוהגין במדינותינו הוא שאין מחוייבין לקרא להלוי במקום הכהן אבל רשאין לקרותו כשרוצין ראשון במקום כהן, ואם קראו ישראל במקום כהן אזי אין לקרות להלוי מהז' קרואים אלא אחר הז' קרואים לאחרון ולמפטיר. ואין נוהגין אצלינו לעשות חלוק מצד הגדלות כדהביא הט"ז [או"ח] בסימן קל"ה סק"ו ואולי הוא מצד מחלוקת וכדומה, לכן נוהגין לקרות למי שירצו ראשון במקום כהן ואם קראו לישראל ראשון אין קורין שוב להלוי אלא לאחרון ומפטיר, ועיין גם במ"ב שם ס"ק כ"ד.
ובדבר הקורא שאינו יודע בע"פ את הטעמים ומניח החומש על השלחן ורואה בחומש כל מלה ומלה ואומר שאח"כ מביט בס"ת וקורא מהס"ת. אין להניחו לעשות כן, כי אין להאמינו לזה והוא בעצמו נמי א"א לו לידע זה שבקל יכול לטעות בזה שיהיה נדמה לו שקורא מהס"ת ובאמת קורא מזכירתו במה שראה בהחומש ויותר טוב לשמוע מבעל קורא השני שקורא מהס"ת ממש אף שאינו יודע את הטעמים, ובלבד שיפסיק הפסוקים כראוי שיהיה ניכר סופי הפסוקים שאסור להפסיק במקום דלא פסקיה משה ואסור לחבר מה שפסקיה משה, וכן טוב להחמיר באתנחתא אם אפשר, וזה יכול איש אחר לעמוד על הבימה ולעיין בחומש ולהגיד לו סופי הפסוקים והאתנחתא, כמו שעושין בכמה מקומות כשליכא בעל קורא טוב, ובזה יהיה שלום בגבולם ושלום על כל ישראל.
ואני מסתפק שאפשר שכל זמן שזוכרים כל בנ"א מראייתם בספר לקרא התיבות כמו שכתובין נחשב כקורא מספר ההוא אף שהוא אחר כדי דבור וממילא איכא חומרא שאם ראה בחומש לא יהני כלל מה שיראה תיכף בהס"ת שלכן אף אם נאמינו שראה בחומש תיכף אחר שראה בחומש אינו מועיל ואם הוא בתכ"ד מסתבר שודאי לא יועיל דהא תכ"ד כדבור דמי לכל התורה כולה. ואיכא קולא מזה שאם ראה בס"ת ומאיזה סבה הוצרך לעצום עיניו שנחשבה קריאתו קריאה מהס"ת ובתכ"ד מסתבר שודאי יכול לקרא, וצ"ע לדינא. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.