אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן יח
בנ"כ ביו"כ שחל בשבת ה' דתשובה תשכ"ז. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר שלמה כהנא שליט"א.
הנה בדבר שיש בביהכ"נ שלו אנשים שאין מניחים לכהנים לישא כפים ביו"כ שחל בשבת, הוא טעות ויש לגעור בהם, כי אף לאלו מקומות שנהגו שלא לישא כפים ביו"ט שחל בשבת ודחק המג"א ליתן טעם בסימן קכ"ח ס"ק ע' עיי"ש, ושני הטעמים שכתב שם לא שייך ביו"כ, דהטעם שחוששין לשמא יאמרו הרבונו ש"ע דנוהגין לומר בשעה שהכהנים נו"כ שאסור בשבת מצד שאין אומרין תחנות ובקשות בשבת, ליכא ביו"כ אף כשחל בשבת דכל היום הוא לבקשת תחנונים, ואף אבינו מלכנו שאין אומרים לכאורה פשוט שהוא להיכרא בעלמא דהא אומרים כל התפלות כמו ביו"כ שחל בחול וכן מצאתי בעה"ש [או"ח] סימן תרי"ט סעיף ח', אבל בריב"ש סימן תקי"ב משמע שאוסר מדינא מטעם דשאני מכל התפלות דהם בתוך התפלה שחוזר הש"צ ונחשבו כטופס ברכה עיי"ש, אבל הא גם הרבש"ע הוא בתוך התפלה, ואף אם נימא דכיון שהש"צ אינו אומר הרבש"ע וגם משום שאומרין זה בלשון יחיד לא נחשב זה מטופס ברכה, הא גם הריב"ש כותב שאין ברור לאסור לומר אבינו מלכנו בשבת דיו"כ ויש מקומות שאומרים א"מ ביו"כ אף כשחל בשבת, וגם יש מקומות שאף בשבת ר"ה ושבת תשובה אומרים, ואין לשנות המנהג כיון שרבו הסברות ואין איסורו חמור כל כך עיי"ש, א"כ ודאי שאין שייך לגזור שלא לישא כפים בשביל שמא יבואו לומר הרבש"ע מאחר דאף אם יאמרו הרבש"ע לא יעברו באיסור חמור. וטעם הטבילה לא שייך ביו"כ שכבר טבלו בעיו"כ וביו"כ אסורין בתשמיש ואין לו שום צורך בטבילה, דלראות קרי ח"ו ביו"כ לא שכיחא. ונמצא שביו"כ ליכא אף טעמים הדחוקים שחששו לזה באותן המקומות שהנהיגו שלא לישא כפים בשבת אף כשהוא ביו"ט, וממילא גם באותן מקומות היו צריכין לישא כפים ביו"כ אף כשחל בשבת. וגם המנהג שהיה בכמה מקומות שלא לישא כפים ביו"ט שחל בשבת אינו מנהג לחוש לו אף במקומות ההם ובזמן האחרון כמעט לא היה שום מקום שנהגו מנהג גרוע זה וכמפורש בעה"ש [או"ח] סימן קכ"ח סעיף ס"ד דהמנהג שהיה מקדם דיו"ט שחל בשבת לא היו נושאים כפיהם כבר נתבטל בימינו כי אין במנהג זה טעם וריח. ולכן אין לשמוע לאנשים אלו לבטל מ"ע היקרה הזאת והם ג' מ"ע, ובפרט בשנות צרות אלו שאנו צריכים לברכה ולרחמי שמים טובא וצריך לצוות לכהנים שישאו כפיהם, ואת הרבונו ש"ע טוב שלא לומר גם ביו"כ שחל בשבת. והנני גומר בברכה לגח"ט, ידידו משה פיינשטיין.