אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן י
אם יכול הש"צ להתפלל על הבימה שהיא באמצע ביהכ"נ כשהעם הוא רב ולא שומע כשמתפלל אצל העמוד ט' אלול תשכ"ח. מע"כ ידידי הנכבדים מאד הרה"ג מהר"ר יחזקאל פיין שליט"א, והרה"ג מהר"ר חיים מאיר האלאן שליט"א.
בדבר שנתאחדו שתי בתי כנסיות בני ישראל ובני יהודה שביחד נכנסו לביהכ"נ עם גדול אשר יקשה לשמוע אל הש"ץ כשיתפלל אצל העמוד שבכותל מזרח אם רשאים לשנות שיתפלל הש"ץ בימים שיהיה עם רב על הבימה שהיא באמצע ביהכ"נ, הנה תעיינו במה שכתבתי בספרי אגרות משה מאו"ח חלק שני סימן כ"ח שהעמוד כפי שאנו מתפללין אינו כמו שהיה אצל הקדמונים שהיתה בהתיבה שירדו לפניה ס"ת אלא שינו להתפלל לפני עמוד בעלמא שאין בו קדושה יתירתא שלכן להתפלל על הבימה לפני השלחן שיש בו קדושה יתירתא והוא למנהגנו גם נגד ההיכל לא גרוע מלהתפלל לפני העמוד שלנו, אבל מ"מ כתבתי שם שיש להשתדל שלא לשנות מכפי שנהגו דורות האחרונים אף שהם שינו מדורות הקדמונים מאיזה טעם. אבל עכ"פ עושה זה שבמקום צורך גדול שיש ריבוי עם שא"א לשמוע מהש"ץ כשיתפלל לפני העמוד שהוא סמוך למזרח, שיוכל הש"ץ להתפלל על הבימה לפני השלחן שבעצם ליכא בזה חסרון. דהא גדולה מזה חזינן שאף להתפלל על מקום גבוה שהוא נזכר בגמרא, ואף כשגבוה ג' טפחים שהוא גם איסור כדאיתא בכתב סופר חאו"ח סימן י"ט שמ"מ אם הוא להשמיע לציבור מותר כדאיתא בש"ע [או"ח] סימן צ' סעיף א', וכ"ש ענין העמוד שאין בו חשש איסור כלל שאם הוא להשמיע לציבור מותר. ובזה אף שהכתב סופר כתב דהוא דוקא כשא"א לשמוע כשלא יעמוד במקום גבוה, אבל כשאפשר לשמוע הגם כשיעמוד במקום גבוה ישמע קולו ביותר לא שרינן לו לעמוד על מקום גבוה, הוא לענין העמדה במקום גבוה ולא לענין העמוד למנהגנו שאינו כפי מנהג הקדמונים יש להתיר גם כשלא נשמע היטב אף שנשמע קצת, ובכלל רוב בנ"א לא ידחקו לשמוע אם השמיעה לא תהא באופן קל.
ומצד שהבימה הוא מקום גבוה, הנה מאחר שהבימה מוקפת מחיצות הרי איתא בש"ע שם [או"ח סי' צ'] סעיף ב' דמותר אפילו אין בו ד' אמות על ד"א ואם הבימה מחזקת ד' אמות על ד"א איכא תרי טעמי להיתרא, ואף שהראב"ד כתב בפ"ה מתפלה ה"ז שאם יכול לירד למטה ירד למטה, הרי הקשה עליו הכ"מ כיון שאין זה מקום גבוה אפילו יכול לירד א"צ לירד, ואף שאפשר לפרש דהראב"ד ג"כ אינו סובר שמוכרח לירד מדינא אלא שיש עכ"פ מעלה, הרי ודאי מוכרחין לפרש שהכ"מ לא מקשה על הראב"ד אלא מבאר שיטת הרמב"ם שסובר שאין בזה גם מעלה כמו שליכא מעלה לירד מעליה לארץ להתפלל, ופסק כן בש"ע להלכה דלא כהראב"ד, וכדהעיד בעל מגדל עוז שנהגו בזמנו בכל הקהלות להתפלל בבימה ובמגדל וכדבארתי בתשובתי שם סימן כ"ו.
ומש"כ בכתב סופר שם ד"ה ויובן שהראב"ד הוא מבאר דברי הרמב"ם ולא פליג עליו אלא שגם הרמב"ם מודה שיש מעלה, הנה הוא דלא כהכ"מ ופסק הש"ע והרמ"א ולא כעדותו של בעל המ"ע, דאף אם נימא שאין לסמוך על בעל מ"ע בחדושיו מ"מ על מה שמעיד ודאי נאמן. ומה שהביא מסוכה דף נ"א מעובדא דאנשי אלכסנדריא בד"ה והנה, דהעמידו חזן הכנסת על הבימה להניף סודר כשיגמור הש"ץ את הברכה ולא התחכמו להעמיד הש"ץ על הבימה אלא שהוא היה לפני התיבה, לא קשה כלום למה שבארתי שבזמן הקדמונים היה הש"ץ עומד לפני התיבה ולא לפני עמוד בעלמא איך שנפרש פירוש תיבה, עכ"פ היה שם ס"ת שלכן לא היה אפשר להתפלל על הבימה לפני השלחן שאין לו קדושה כהתיבה, אבל עכשיו ששינו ממנהג הקדמונים לעמוד לפני עמוד בעלמא וליכא קפידא זו, והוא רק משום שאין לעמוד על מקום גבוה ליכא שום חסרון על הבימה שמוקפת מחיצות כשיטת הש"ע והרמ"א.
ולכן למעשה עיקר הקביעות דהש"ץ יהיה לפני העמוד אבל כשיהיו עם רב שאי אפשר לשמוע בכל ביהכ"נ כשיעמוד לפני העמוד יתפלל אז הש"ץ על הבימה שהוא באמצע ביהכ"נ כדי שיוכלו כל העם לשמוע בלא דוחק. וגם ביוראפ היו עושין כן בהרבה מקומות בבתי כנסיות גדולות.