אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן קב

סימן קא

בענין טל ומטר לבן א"י שנמצא בחו"ל.

ובדבר טל ומטר לבן א"י הנמצא בחו"ל, הנה בבאה"ט סימן קי"ז סק"ד כתב שלמוהריק"ש והלק"ט אם הניח בא"י אשה ובנים שואל כבני א"י אף שהוא נשאר בפה ואין דעתו לחזור, והפר"ח סובר שאם דעתו לחזור באותה שנה שואל כבני א"י ואם אין דעתו לחזור באותה שנה אף שדעתו לחזור אח"כ שואל כבני חו"ל אע"פ שיש לו אשה ובנים בא"י, וטעמם הוא דמוהריק"ש סובר דכיון דצריך למטר שבא"י בשביל אשתו ובניו הנמצאים שם אף שמצדו שהוא נמצא בכאן אין צורך לו למטר צריך לומר טל ומטר כבני א"י בשביל הצורך לאשתו ובניו שהוא גם צורכו. והפר"ח סובר שאזלינן בתר דידיה דכיון שלא יחזור בשנה זו הרי אין צורך לו בשנה זו למטר שבא"י ואף שבשביל אשתו ובניו יש צורך אזלינן רק בתר דידיה, והמ"ב הביא רק שיטת הפר"ח משום שהפמ"ג במשב"ז סק"א הביאו. וגם יש שסוברין הובא בבאה"ט ובמ"ב דכל אחד ישאל במקום שהוא נמצא, והמ"ב מסתפק אם כוונתם אף בדעתו לחזור או דוקא באין דעתו לחזור עיי"ש. אבל לע"ד נראה דבמקומותינו שצריכים לגשמים מתחלת השנה שדעת הרא"ש בתשובה כלל ד' סימן י' שיש לומר מז' במרחשון כבני א"י וגם הב"י כתב בשם מהרי"א שהאמת נראה כהרא"ש ורק שמ"מ לא נהגו כמותו שלכן בדיעבד ששאל מטר אין לו לחזור וכן פסק הרמ"א בסעיף ב', לכן מסתבר שאין לנו לעשות שלא כהרא"ש אלא במה שנהגו כיון שהאמת נראה כהרא"ש רק שלא נהגו. וכיון שבבן א"י שבא לכאן ליכא מנהג דבדבר שלא שכיח לא שייך מנהג, יש להצריך בין לבן א"י אף שאין דעתו לחזור אבל יש לו אשה ובנים בא"י ובין באין לו אשה ובנים ודעתו לחזור באותה שנה, לשאול כבני א"י. וגם בדעתו לחזור אפילו אחר איזה שנים יש מקום לומר שאינו בכלל המנהג, אך אולי כיון שעכ"פ אין לו צורך יותר למטר שבא"י מאלו שבכאן, הוא ממילא בכלל המנהג וכן מסתבר. אבל אלו שיש לו צורך במטר שבא"י בין בשביל עצמו בין בשביל אשתו ובניו יש לו לשאול כבני א"י. ורק במקומות שא"צ לגשמים בתחלת השנה כמו בבל אז שייך מחלקותם, ומשמע יותר שיש לעשות כהפר"ח כיון שהביאו הפמ"ג.

ובדבר ברכת יראו עינינו אין תלוי בא"י וחו"ל אלא שהאומרים בחו"ל יש להם לומר גם בא"י ואלו שאין אומרים בא"י אין להם לומר גם בחו"ל כי הוא מחלוקת הובא בטור [או"ח] סימן רל"ו. אך אולי בא"י נוהגין כהגדולים שנהגו שלא לאומרן שהביא הטור משום שבאו שם תלמידי הגר"א ותלמידי הגרש"ז בעל התניא שתרוייהו היו סוברין שלא לאומרן. וכיון שכבר התחיל לנהוג כך טוב יותר שלא יאמר אבל טוב שיאריך בק"ש שלא יצטרך לומר לכו"ע כדאיתא במג"א סק"ג, וגם שלא יצטרך לומר אחר התפלה כדאיתא במ"ב בשם מעשה רב.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה