אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן קא
בבחור שנסע מחו"ל לא"י ללמד והוא סמוך על שלחן אביו שבחו"ל כ"ח אדר ראשון תשכ"ב. מע"כ ידידי מוה"ר אשר זעליג רובינשטיין שליט"א.
בדבר מה שהיית בא"י בישיבה שלש שנים וחזרת לכאן ואתה מקוה לחזור לא"י להשתקע אבל אין זה ברור לך, הנה פשוט לע"ד דאף בהיותך בא"י היה לך דין בן חו"ל כמפורש בסימן תס"ח במג"א ס"ק י"ב דבחורים הלומדים בישיבה מקרי דעתם לחזור אע"פ שדעתם ללמוד שם ב' וג' שנים. ומה שהחלטת בהיותך שם להשאר לגור שם אינו כלום כל זמן שאתה רוק והוריך דרים בכאן אמעריקא וכמו שראינו שסופך הוכיח שבאת לכאן בחזרה ולא ידוע לך לגמרי אם תלך לא"י בקרוב להשתקע. ומה שאיתא בשע"ת בסימן תצ"ו סק"ב בבחור שבא מחו"ל לא"י פשטה הוראה שיעשה כא"י, הוא דוקא בבחור שאין לו שום קשר עם חו"ל שאף שיש לו הורים אינו סמוך על שלחנם או שהסכימו הוריו שישתקע בא"י והם ישלחו פרנסתו לשם, אבל בחור שיש לו קשר עם הוריו שאין לו הסכמה כזו מהוריו והיה בא"י בלא דירה קבועה רק שלן בחדרי לינה של הישיבה נחשב כבן חו"ל כל זמן שלא נשא אשה בא"י שאז אם דעתו להשתקע בא"י הוא כבן א"י. וכ"ש שנמצאת עתה בכאן ואין לך שום קשר עם א"י שיש לך דין בן חו"ל וצריך אתה להתנהג בכל דיני חו"ל בין לקולא בין לחומרא.
ודין בן א"י שנמצא בחו"ל אסור לעשות מלאכה ולאכול חמץ ביו"ט שני אפילו בצנעא שהם כחומרי המקום שהלך לשם, וילבש תפילין בצנעא דכיון שדעתו לחזור יש עליו חומרי המקום שיצא משם כמפורש בסימן תצ"ו במ"ב עיי"ש.